גם אתם נשארתם עם חדר אחד ריק מדי בלב אחרי שסיימתם לצפות בעונה השנייה של "מסמנים את סאנסט", הריאליטי-טראש הנדל"ני של נטפליקס? אם ככה, תעשו מקום לחברה החדשה שלכם, "אימפריית הבלינג", שהצטרפה אליהם בסוף השבוע האחרון. נטפליקס לא מפסיקה לדייק את פלחי השוק שהיא פונה אליהם, הפעם אלה כנראה הצופים ממוצא אסייתי ברחבי העולם, עם גרסת הריאליטי-טראש העליזה, מנקרת העיניים והבלתי מתנצלת של הסרט Crazy Rich Asians (בתרגומה הישראלי והפחות כיפי, "עשיר בהפתעה"). ובמילים אחרות: בואו לשקוע בענן המתוק של האסייתים המאוד עשירים שחיים בלוס אנג'לס, לכאוב את כאבם, לשמוח במסיבות המופרזות שהם עורכים ולהזדהות עם המבוכה שלהם כשמתגלה שיש להם משאבת פין במקלחת.
"אימפריית הבלינג" מוציאה עוד דבש מהכוורת שנטפליקס עלתה עליה עם "מסמנים את סאנסט, "שידוכים סטייל הודו" ו"סינגפור: חיי חברה" (שפחות הלהיבה את הצופים) - עושר מצטלם היטב. פנייה לנישה אתנית מביאה מנויים מחלקי הגלובוס שכף רגלה של נטפליקס כמעט ולא דרכה בהם, אם נשארו כאלה. דמויות בלתי נשכחות משלימות את השילוש הקדוש והופכות את "אמפריית הבלינג" לדרמת טראש מהנה במיוחד. הקונץ המתוק שלה מכניס את הצופה לסיפור באמצעות קווין, דוגמן קוריאני שאומץ בילדותו על ידי זוג אמריקנים. הוא עובר לגור בלוס אנג'לס ומאומץ שוב, הפעם על ידי קבוצה סגורה של אסייתים עשירים מאוד. האחד התעשר מנפט ומקניונים, השנייה מעסקאות נשק וריגול. רובם דור שני לכסף, חלקם ממשיכים להביא להון שלהם עוד הון. קווין, שמגיע ממעמד הביניים, מספק נקודת מבט חיצונית ושפויה על העושר המטורלל כשהוא מתחכך בו ומסתייג ממנו לסירוגין. הוא המתווך של הצופה, והעובדה שהוא בחור יפה וחד לשון שמתמסר לכל הזדמנות להוריד חולצה היא כמובן יתרון במקרה הזה.
ריאליטי-טראש מהסוג הזה הוא כנראה המקום האחרון ביקום הנוכחי שבו עוד אפשר לצפות בעשירים מתחזרים על הכסף שלהם מבלי להרגיש אנטגוניזם. מה גם ש"אימפריית הבלינג" מערבבת בתבונה בין עושר אקסטרווגנטי, מסורות חברתיות של האסייתים ודרמה אמיתית, ולא פעם אפילו נוגעת ללב של רוב הדמויות בסדרה. כריסטין היא הביץ' שמנסה לרשת את מקומה של מלכת לוס אנג'לס האסייתית, אבל מעוררת אמפתיה גם היא כשמתבררת הוויה דולורוזה שעברה בניסיון להרות יורש לבעלה, נצר לשושלת קיסרית בסין. קלי היא בחורה צעירה שלכודה במערכת יחסים עם בחור מתעלל רגשית, ומתקשה לשים לה סוף. קים ננטשה על ידי אביה כשהייתה ילדה ועכשיו מנסה להתחקות אחר עקבותיו. שרי מתאוששת ממות אמה ועדיין מחכה להצעת נישואים מהחבר שלה, למרות שכבר יש להם שני ילדים.
כל הדמויות הללו מדברות בגלוי על כסף, מהממות לעיתים בחוסר המודעות שלהן ולפעמים מפתיעות באבחנות על עצמן. בו זמנית הן משעשעות ומתחבבות בקלות, כשמעל כולן זורחת אנה, המבוגרת האחראית (לכאורה) וכנראה האישה העשירה ביותר בקאסט. בגיל 60 היא מלאת תובנות על ערכם הזניח של חפצים ורכוש באופן שישכנע אפילו אתכם. אז נכון, חלק מהקונפליקטים נובעים ממאבקים חשובים אחרים כמו באיזה צד של השולחן הושיבו אותך במסיבה או אם זה מנומס להגיע למסיבה עם אותה שרשרת יהלומים שיש למארחת, אבל "אימפריית הבלינג" מרשה לעצמה לנוע באותה קלות גם לצד השני של הסקאלה.
אם כל זה לא שכנע אתכם, ודאי תשמחו לשמוע ש"אימפריית הבלינג" מציעה את חבילת האסקפיזם המשודרגת ביותר, במובן הזה שהקורונה לא נוכחת בה, אפילו לא ברמז. בעולם הזה, סין אינה המדינה שממנה הגיע הקוביד-19 הנאלח אלא עוד מדינה אסייתית שעשירים יכולים להגיח ממנה לשאר העולם. בניגוד לעושר המסנוור, "אימפריית הבלינג" צמצמה את עצמה לשמונה פרקים בלבד, אז תהיו עדינים ותיקחו אותה במנות קטנות. בתיאבון.