האמונה שלכל אדם יש את "האחד" שמיועד לו מבחינה רומנטית היא רעיון שמחובק על ידי שלל קונגלומרטים - החל מהנשמה התאומה שלנו בניו אייג' וכלה באהבה המיוחלת, חסרת המאמץ והסופית בהחלט של תוכניות ריאליטי דייטים באשר הן. המציאות היא שיש הרבה יותר מבן אדם אחד שמתאים לנו, שלתנאים כמו עיתוי או פניות נפשית יש השפעה לא פחות משמעותית על העסק ושגם אם נפגוש בן אדם שיתאים לנו כמו מטוש לנחיר - הזוגיות איתו, כמו כל מערכת יחסים, תצריך בסופו של יום לא מעט מאמצים ופשרות. אגב, אם לא בא לכם על מאמצים ופשרות, אתם יכולים לעשות את הדבר ההגיוני והמתבקש ולחסל את בן הזוג שלכם כבר בחתונה.
"דיבוקים" - הצצה
(באדיבות yes)
אין זוגיות שמחה ב"דיבוקים", דרמת המתח החדשה שעלתה אתמול (ד') ב-yes. היא נפתחת בסצנה טעונה - כלה רגע לפני החתונה עומדת במגרש חניה ומנסה לשכנע את אמא שלה לצאת מהאוטו ולהיכנס לאולם. אמא שלה מצידה מנסה לשכנע אותה לוותר על כל העניין ולבוא איתה הביתה, לאכול לביבות. בהמשך הערב, בנוכחות האם העגמומית, הטקס מתקיים, העוגה נחתכת, האורות כבים וכשהם נדלקים החתן משוסף גרון והכלה מחזיקה בסכין נוטפת דם.
מכאן מתחיל להתקלף הסיפור - הכלה, נטלי (נדיה טרסקוביץ'), עולה חדשה מצרפת, נעצרת בחשד שרצחה את בן זוגה (אמרי ביטון, "שעת נעילה"). במקביל לחקירת המשטרה, עורך עובד הקונסוליה הצרפתית בישראל (השחקן הצרפתי רדה קאטב) חקירה אישית מטעם עצמו, ואמא של נטלי, שמאמינה בסוג של קללה שרודפת את הבת שלה, מנסה למצוא דרכים להסיר אותה. על הדרך היא חושפת פסיכוזה אישית מרהיבה ויחסים תוך משפחתיים בעייתיים לא פחות. תנועת המטוטלת בין החקירה הריאליסטית שמוביל צוות החוקרים (בגילומם של נועה קולר וצחי גראד) ובין המיסטיקה המאגית שלא פעם צוחקת בפרצופו של ההיגיון ומנהלת את המשחק עם חוקים משלה, מכניסה את הצופה לעולם מכושף עם גבולות מטושטשים, שהוא עצמו לא תמיד יודע לזהות את הרגע בו הם נחצו.
את "דיבוקים", שבהפקתה שיתפו פעולה yes וערוץ channel+ הצרפתי, יצר שחר מגן (בשיתוף עם העיתונאית והסופרת הצרפתיה, ולרי זנאטי), והיא אכן מכילה קווי דמיון ליצירה הקודמת שלו, "בתולות". גם כאן ישנו סוד משפחתי שקושר את נשות המשפחה יחד. גם כאן הוא משפיע על היחסים שלהן עם הגברים בחייהן. גם הסיפור הזה, כמו "בתולות" מתרחש בעיר דרומית (הפעם זו באר שבע) וגם כאן במקביל לעולם העל-טבעי מתנהלת חקירה משטרתית המנוהלת על ידי אישה (רותם אבוהב ב"בתולות"). "דיבוקים" קצת יותר מהודקת ופחות אמורפית, ונרטיב ה"מי עשה את זה?" שלה יותר אחיד - אם כי עדיין משאיר כמה פרטים לא פתורים. בכל שלב החשד עובר לדמות אחרת בסדרה עד הסוף החכם והיפהפה שסוגר את הקצוות, ויש בו אלמנט של זיכוך אבל לא מאביס את הצופה בסוף טוב מאולץ.
את ששת הפרקים של "דיבוקים", שנמכרה גם לשירות הסטרימינג של HBO, להלן HBO מקס, מומלץ לצרוך בחתיכה אחת והם אכן הועלו כולם ל-yes. האפיל צרפתי, המשחק של כל אחד מהשחקנים (כולל אוולין הגואל, רועי ניק וצ'קי קריו הצרפתי מ"הנעדרת") מצוין והצילום של ירון שרף מרהיב ומכושף. ברובד אחר של הסדרה, הפסיכולוגי, אפשר למצוא כמעט בכל פנייה של העלילה אלגוריה למערכות יחסים זוגיות, לאופן שבו אנחנו תופסים אותן, מה נסכים להקריב עבורן ולא פחות חשוב - מה נסכים לעשות כדי להיחלץ מהן.
