במשרד ההפקה של "מתיר עגונות" באולפני הרצליה מונח בימים אלה מכתב התראה שקיבלו מבין הדין הרבני. במכתב, מזהיר בית הדין שאם ייטען באחד מהראיונות שהדמות של הרב יוסף מוראד, גיבור הסדרה שעובד כמתיר עגונות ברבנות, מבוססת על דמותו של מתיר העגונות האמיתי ברבנות, הרב אליהו מימון - הם לא יהססו לתבוע. "זה מצחיק", אומר יוסי מדמוני, מיוצרי הסדרה, "מי בכלל חושב על הרב מימון כמישהו לבסס עליו דמות? בייחוד כשהמצאתי את התפקיד הזה 20 שנה לפניהם". ובכל זאת, כדי להוריד את העניין מהשולחן, הוסיפה ההפקה הודעה בתחילת כל פרק, לפיה לסדרה אין שום קשר לאירועים או לאנשים אמיתיים.
"אני יודע שיש צופים חרדים שזה עצבן אותם". מתוך "מתיר עגונות"
(באדיבות כאן 11)
למרות מורכבותה והנושא הלא פשוט שהיא עוסקת בו, הפכה הדרמה "מתיר עגונות", שהפרק העשירי שלה שודר אמש (ד', כאן 11), לסדרה הנצפית ביותר בערוץ בשנה החולפת, עם מעל לחצי מיליון צופים בכל פרק. ולמרות חששותיו של מדמוני שהיא תיתפס כמחמיאה לרבנות בזכות המאמצים שהיא משקיעה כדי לשחרר נשים הממתינות לגט, ברבנות עצמה חושבים אחרת.
4 צפייה בגלריה
"כמה זמן אישה צריכה לסבול כדי שיפעילו סנקציות על הבעל?". יוסי מדמוני
(צילום: ורד אדיר)
"אני יודע שבבית הדין הרבני מאוד כועסים", הוא מספר. "הם לא מבינים את העולם שלנו ומבחינתם כל מה שעלול להתסיס את תחום העגונות הוא מסוכן. הם אפילו לא משחררים את הנתונים המלאים על מספר העגונות כי זה עלול לחשוף כמה זמן עובר עד שהם מגדירים אישה כעגונה, ועל זה חלק מהמאבק - כמה זמן אישה צריכה לסבול כדי שיפעילו סנקציות על הבעל? לפעמים הוא יכול להיעדר מדיונים במשך שנים, ועד שמגיעים לסנקציות הנשים כבר לא יכולות להביא ילדים. מדי פעם הם זורקים לתקשורת סיפור עסיסי על איך הם הצליחו לאתר בעל סרבן. אבל השינוי צריך להיות מבני, לא 'אנחנו בלשים טובים ותפסנו אותו', אלא איך מגיעים לסנקציות מהר יותר. איך מייצרים מערכת יותר שוויונית. הרי יש להם את הכוח, אבל הם מהססים להשתמש אפילו בכלים הלכתיים שמותר להם להשתמש בהם, כמו לבטל חתונה בדיעבד".
גם אם היה רוצה, מדמוני לא יכול היה לבסס את הדמות של הרב מוראד על זו של מימון, ראש אגף העגונות האמיתי, ולא רק כי הרבנות סירבה לשתף פעולה בתחקיר, אלא מהסיבה הפשוטה שהדמות הומצאה מעל לעשור לפני שהרבנות מינתה מתיר עגונות ראשון מטעמה. זה קרה בשנת 2000, במהלך פגישה בין מדמוני לסוכן הביטוח שלו, אז סיפר לו האחרון איך הכיר את אשתו. "הוא אמר שהם נפגשו במסיבה, זאת הייתה אהבה ממבט ראשון והוא אמר לה שהיא חייבת להיות אשתו. היא התחילה לבכות ובסוף סיפרה לו שהיא עגונה, שבעלה היה גבר מכה והוא נעלם ומאז אף אחד לא מוצא אותו". הסוכן המאוהב פתח במלאכת תחקיר והתחקה אחר הבעל הסורר, שהתחבא בארה"ב ועבד בתחנת דלק נידחת. "הוא נסע לשם והצליח ללחוץ על כל הנקודות הנכונות ולחזור לארץ עם הגט", ממשיך מדמוני. "אז כתבתי סדרה על רב שהוא גם בלש. עוד לא הכנסתי אותו לרבנות". עם הסדרה הזו ניגש מדמוני לערוצים השונים, אך בהיעדר קופצים נאלץ להחזיר את הסדרה למגירה.
4 צפייה בגלריה
"הוא משחרר עגונות אבל לא מודע שאשתו כלואה בעצמה". מתוך "מתיר עגונות"
(צילום: ורד אדיר)
בהמשך שוכלל התסריט והרב מתיר העגונות הוכנס לרבנות. רק עשר שנים לאחר מכן, כשנושא העגונות עלה למודעות הודות לסרט "גט" של רונית ושלומי אלקבץ, נזכרה המפיקה אפרת דרור בהצעה לסדרה של מדמוני והעבירה אותה לתאגיד השידור הציבורי, שחיפש תכנים חדשים. "באותה תקופה הגיע הפיצוח הגדול של הסדרה", מספר היוצר. "הרב ברוך ברנר, שנחשב לליברלי מאוד, ריכז קבוצת לימוד של אנשים שיצאו בשאלה כדי לרכך את הנחיתה שלהם בעולם החילוני. קראו להם 'אנוסים'. הוא ביקש ממני להיות המורה שלהם לקולנוע". ההיכרות עמם סיפקה למדמוני את החלק החסר האחרון בפאזל של "מתיר עגונות". "עשיתי את הקישור בין העגונות, שההלכה כולאת אותן והרב יוסף מתיר אותן, אבל בזמן שהוא משחרר את העגונות יש לו בבית מישהי שכלואה באופן אחר".
בשלב הזה צירף אליו כיוצרים שותפים את תמר קיי ודוד אופק, הפרטנר הקבוע של מדמוני ליצירה. "זה הרגע שהסדרה נוצרה ממש. זה מקרה של 'הסנדלר הולך יחף' - הרב יוסף משחרר עגונות אבל לא יודע שהאישה שחיה סנטימטרים ממנו חיה בכלא שהוא לא מודע לקיומו, ורק במהלך העונה הוא מתחיל להכיר אותו".
המציאות המשיכה להתכתב עם הסדרה גם בשלב הליהוק. אביב אלוש, שמדמוני ייעד לתפקיד הראשי עוד בשלב הכתיבה, נמצא כבר כמה שנים בתהליך של התקרבות לדת. "אני לא רוצה לדבר בשמו, אבל לדעתי הוא מזדהה עם הדברים שהדמות שלו עוברת. יש בו את האמביוולנטיות שיש ברב יוסף, הוא שומר שבת כבר כמה שנים וקראתי שהוא ואשתו התחילו לשמור על דיני טהרה. דמיינתי אותו כשכתבתי את התסריט אבל לא היה לי מושג שזה התהליך שהוא עובר". גם אביגיל קובארי, שמגלמת את חנה, אשתו של הרב יוסף, מגיעה עם הרקורד הנכון – השחקנית-מוזיקאית היא יוצאת בשאלה שעומדת להינשא, אבל אין לה שום כוונה לערב את הרבנות בסיפור.
אתה עצמך גדלת בבית דתי. איפה אתה ממוקם בסקאלה של האמונה?
"אני לא תופס את עצמי כחילוני, אלא כמישהו שמחפש. זה מתבטא בללמוד טקסטים דתיים, שזה מאוד חשוב ביהדות, ולקיים חלק מהמצוות. אני מנסה לשמור על הדברים ככה שאם הילדות שלי שואלות מה אנחנו, הכי מדויק יהיה להגיד שאנחנו מסורתיים. בפרק האחרון אומר הרב יוסף שבלי קיום מצוות הוא לא יודע מי הוא, אז אני לא הייתי אומר את זה בדיוק ככה, אבל בלי קיום מצוות משהו בחיים שלי יהיה חסר".
איך אתה בוחר איזה מצוות למלא?
"זה בעייתי מאוד. זה אולי הלב של מה שהסדרה מנסה לגעת בו - יש מקום לעשות שינוי בעולם ההלכה, והדנ"א של היהדות הוא של דת שלומדת להשתנות. היה בית מקדש ואין בית מקדש. היה חוק שאומר שצריך להוציא להורג ילד סורר וביטלו את זה. ביטלו את האפשרות לשאת שתי נשים. אבל משהו בדנ"א הזה אולי השתבש לפני כמה מאות שנים, ומעמד האישה זה המקום שהגמישות לא באמת מתקיימת בו, או מתקיימת באיחור ומעט מדי".
4 צפייה בגלריה
"לדעתי הוא מזדהה עם הדברים שהדמות שלו עוברת". אביב אלוש מתוך "מתיר עגונות"
(צילום: ורד אדיר)
"אם יש היום נושא בוער ביהדות האורתודוקסית - זה מעמד האישה", הוא מוסיף", הרגע המכונן יהיה כשאישה תהיה פוסקת הלכה. עוד אין כזאת, אבל כבר יש טוענת רבנית שלא הייתה בשנות ה-70, זה נכנס בשנות ה-80-90 והיום זה מובן מאליו. קשה לי להגיד את זה כי אני מאוד מכבד את עולם ההלכה, אבל כן, צריך לייצר שינוי שיהפוך את עולם ההלכה ליותר מחובר לכאן ולעכשיו. אני התחתנתי ברבנות והיום, אחרי 15 שנה, ברור לי שהטקס לא היה שוויוני. בזמנו לא חשבתי על זה. היום של החתונה ו'שבת חתן' היו הימים הכי יפים בחיים שלי".
אשתך גם בעניין?
"היא לא מתעניינת במיוחד בקיום מצוות והיא לא צוללת לעולם האמונה, אבל לשמחתי מסורת זה משהו שמדבר אליה. החינוך של הילדים הוא בדרך כלל הקטע המורכב אצל זוגות מעורבים, אצלנו הם בבתי ספר רגילים, חילונים, ואני מנסה לתת להם כל מיני נגיעות קטנות. זה לא מושלם אבל זה הכי טוב שאני יכול. גם בכתיבה של הסדרה ניסיתי לזגזג בין מבט דתי לחילוני ובין מבט גברי לנשי, כי זה הכי מעניין – להסתכל על משהו בו זמנית דרך שתי נקודות מבט. אני יודע שיש צופים חרדים שזה עצבן אותם, ויש חילונים שאומרים 'למה שוב מראים לי סדרה על החיים של החרדים'. אבל זה כי קשה לנו להקשיב".
הז'אנר של הסדרה קצת חמקמק. מבחינת המהלך של העלילה זאת סדרת מתח, אבל אין בה אלמנטים של סדרות מתח שאנחנו מכירים.
"ככה בדיוק התנהלה הכתיבה. זה התחיל כסיפור של רב בלש אבל ככל שהפרקים התקדמו זה הפך לסיפור היחסים המורכבים שלו עם אשתו והמהלך שהם עוברים. אבל כן, יש סודות שנחשפים. בפרק הראשון הוא מגלה שיש לה סלולרי, בשני הוא מגלה שהיא דגמנה דוגמנות ידיים, בשלישי שאולי היא לא הייתה בתולה, ברביעי שאולי הסוכרת פגעה בפוריות שלה וכן הלאה. גם כשאתה בטוח שהסוד הכי גדול כבר נחשף - מתברר שיש עוד סודות. לא תכננתי את המבנה הזה, זה קרה תוך כדי כתיבה, אבל נכון, אם הייתי צריך להגיד במילה אחת על מה הסדרה אז היא על סודות".
כבר יש לך בראש כיוון לעונה שנייה?
"יש דברים סותרים ומשונים. העונה הבאה יכולה להתחיל מאיפה שהסתיימה הראשונה, או שנתיים אחר כך. אני יכול להחליט שאני מתעסק עם בעלים עגונים, ויש כאלה. מצבם אמנם פחות בעייתי - אם הוא מביא ילד לעולם הוא לא ממזר, השעון הביולוגי פחות מהווה פקטור והכי חשוב - המערכת היא גברית ויש בה משהו שמגדיר את הבעל כמסורב הרבה יותר בקלות. יש המון כיוונים מעניינים שהסדרה יכולה ללכת אליהם".
