"פתרונות פורמליים", אלי סינגלובסקי
איפה: מוזיאון תל אביב לאמנות, שאול המלך 27, תל אביב
עד מתי: 5 ביוני
סינגלובסקי, צלם ישראלי שפועל בהמבורג שבגרמניה, תיעד במצלמתו שלל מבני ענק אדריכליים, בעיקר מהסגנון הברוטליסטי הידוע לשמצה, שמתאפיין בהרבה בטון ובצורות בסיסיות שיושבות זו על זו. התצלומים המשתתפים בתערוכה הם צילומים ליליים בגווני שחור-לבן. הם מראים באופן מפורט כמעט עד אימה את המבנים ואת הכוח העצום הטמון בעצם הקיום שלהם - עצם ענק ומורכב, שבמנותק מההמולה האנושית שמכילה אותו ונשפכת ממנו לרחוב במהלך היום, ובלי שום הצצה לפנים שלו, המקום שבו הכול קורה - הוא נותר כמו סוג של נפיל בנוף, זר ומוכר בו זמנית. אם כבר תבקרו בתערוכה של סינגלובסקי, חובה לקפוץ גם לתערוכה של האמן הענק אלכסנדר קלדר שמוצגת גם היא במוזיאון תל אביב, ושהסיבה היחידה שהיא לא זכתה לפסקה משל עצמה היא שלמרבה הצער, היא לא מכילה מבחר מעבודותיו הטובות ביותר, ויש בה מעט מהמוביילים שהפכו אותו לשם דבר בעולם האמנות.
"תיבת פנדורה", עדי פלומן
איפה: מוזיאון הנגב, רחוב העצמאות 60, באר שבע
עד מתי: 10 ביולי
דבר אחד חשוב להגיד על היצירות של עדי פלומן: הן כל כך יפות ששווה להרחיק בשבילן עד הנגב גם אם אתם רחוקים מהסביבה. ביצירותיה המוקפדות והמקוריות, שמוצגות בימים אלה בבאר שבע, בוחרת האמנית חפצים בעלי תכונות חומריות מעניינות, שבאות לידי ביטוי בנפח או במרקם של החפץ. את החפצים שהיא אוספת פלומן ממדלת, כלומר - מייצרת אותם במחשב כדימוי תלת-ממד בעבודה עמלנית מול תוכנות מחשב. את הדימוי התלת-ממדי הזה היא מדפיסה - ובכך מביאה אותו למצב דו-ממדי ושטוח. כדי להשלים את ההלוך-חזור הזה בין נפחי לשטוח, פלומן משתילה את היצירה בתוך מסגרות-אמן מיוחדות שהיא מייצרת בעצמה ושמותאמות במיוחד להדפס שיצרה. התוצאה היא דימוי שנע הלוך ושוב בין דו-ממד ותלת-ממד, ומעלה שאלות מסקרנות על האופן שבו אנחנו מתייחסים לחפצים ולמלאכות יד.
"רפאים", תערוכה קבוצתית
איפה: מוזיאון אשדוד לאמנות, דרך ארץ 8, אשדוד
עד מתי: 30 ביוני
בחלל המבלבל למדי של מוזיאון אשדוד לאמנות ניצבת תערוכה שעוסקת בעצמה בבלבול ובהיעדר תחושת ההתמצאות שמאפיינת את ימינו ואת העידן הדיגיטלי. המונח "רפאים" בא לייצר את החשיבה הרדופה שאין לה מנוח, את הקיים והוודאי מול מה שנותר ממנו דימוי קלוש בלבד, את החי והנושם לעומת מה שלא ברור אם הוא חי וממשי. משתתפים 16 אמנים שבהחלט שווה להזיז בשבילם את האוטו מהחניה, וביניהם יאן טיכי, רן סלוין, אורית רף, מאיה אטון (שגם מציגה תערוכת יחיד בימים אלה בשלוחה היפואית של חלל האמנות "מגזין III"), מארק יאשאייב ועוד.
"משחקי אצבעות", גילי אבישר
איפה: גלריה אחד העם 9, תל אביב
עד מתי: 29 במאי
לעבודות שיוצאות מבין אצבעותיו של אמן הטקסטיל גילי אבישר יש איכות מהפנטת ואמיצה שממיסה גבולות מוכרים בעולם האמנות. גם בתערוכת היחיד שלו, שמתפקדת כסוג של מיצב החולש על חלל הגלריה של התוכנית החדשה לאוצרות של סמינר הקיבוצים, נלקח המבקר לתוך עולם צבעוני עמוס ומסעיר שמפעיל את כל החושים, כולל חוש המישוש, והפעם - בהשראת קרקסים נודדים. אם לא יצא לכם להכיר את העבודות של אבישר, המלצה שלנו - זו ההזדמנות שלכם.
"הלבשה תחתונה", דינה בליך
איפה: גלריה אגריפס 12, ירושלים
עד מתי: 22 במאי
דרום תל אביב עולה לירושלים בתערוכתה החדשה של האמנית דינה בליך, שהיא גם התערוכה הראשונה שלה שמציגה אך ורק ציורים, ללא פיסול או מיצב. את הציורים יצרה בליך בהשראת חלונות הראווה של חנויות הלבשה תחתונה. זו אינה הפעם הראשונה שהאמנית מתמקדת בתכנים בוטים ושנויים במחלוקת - וזכורה במיוחד עבודתה "מושב חורף 2017" שהוצגה במוזיאון יאנקו-דאדא, ובה 120 מושבי אסלה בסידור שהתבסס על זה של מליאת הכנסת. הנחשקות, העליבות, הצבעוניות, האפרוריות, והפספוס הכואב הזה כשמשהו מנסה בכל כוחו להיות נשגב ובמקום זה מוצא את עצמו נופל על התחת - כל אלה באים לידי ביטוי בתערוכה הזו, ששואבת אותנו לעולם בלהות מכמיר לב, לחיים הסודיים של בובות הראווה של תל אביב.
