לפני כשנתיים וחצי, בעודה בת 15, התיישבה נערה אלמונית מול הפרלמנט השוודי בשטוקהולם עם שלט צנוע, שעליו כתבה: "שביתת בתי הספר למען האקלים". למרות שהיא הייתה בגפה, בלי אף גורם מקצועי שעמד מאחוריה, הנחישות שלה הצליחה לעורר את תשומת הלב של התקשורת המקומית והיא סחפה אחריה צעירים מכל המדינה, ובהמשך מכל העולם, למחאה למען הצלת כדור הארץ. כיום, אחרי שהיא נבחרה לאשת השנה של מגזין טיים ב-2019, נשאה נאומים נוקבים בוועידות אקלים ששודרו ברחבי העולם ונגררה לוויכוחים וירטואליים עם דונלד טראמפ, כולם יודעים מי היא גרטה טונברג, ולכל אחד יש דעה מוצקה עליה.
הבמאי השוודי-היהודי נייתן גרוסמן היה בזמן ובמקום הנכון, וזכה לתעד את טונברג מימי המחאה הראשונים שלה. בהתחלה הוא היה סקפטי והיה משוכנע שייאלץ לגנוז את הצילומים, אבל ככל שהעבודה התקדמה וגרטה צברה אוהדים ומעריצים הוא הבין איזה אוצר יש לו ביד. "כמו רוב הסרטים התיעודיים, זה התחיל מטיפ", הוא מספר בריאיון ל-ynet, "הבוס שלי הכיר את המשפחה של גרטה ואמר לי שהיא הולכת לעשות הפגנה מול הפרלמנט. החלטתי ללכת לשם עם סאונדמן, ואני זוכר שלקח לנו זמן למצוא אותה ושהתלבטנו אם זה משהו שמעניין אותנו בכלל. היא ישבה שם לבדה, ושאלנו אם אנחנו יכולים לצלם אותה".
גרוסמן מספר שכבר במהלך המפגש הראשון ביניהם הוא הודיע לאקטיביסטית הצעירה שייתכן שהוא יפסיק לצלם אותה בשלב כלשהו מחוסר עניין. "אמרתי לה שאם נחליט ללכת משם היא לא צריכה לכעוס, כי ככה הדברים האלה עובדים. רוב הפעמים מתחילים לצלם משהו אבל הפרויקטים לא יוצאים לפועל", הוא אומר.
עד כמה ההצלחה שלה הפתיעה אותך?
"מאוד. הבנתי את זה רק כשראיתי אנשים מגיעים להפגנות באוסטרליה ובלגיה בשיא החורף. עד אז צילמתי את הסרט ברזולוציה נמוכה יחסית, כי הייתי בטוח שלא ייצא מזה כלום. מבין כולנו תמיד הייתי הפסימי".
את התיעוד של גרוסמן ניתן לראות בסרט "אני, גרטה", שיוקרן פסטיבל דוקאביב גליל, שיתקיים השנה במתכונת דיגיטלית החל מיום שלישי הקרוב (בהמשך, הסרט ישודר גם בהוט 8 וב-yes דוקו). גרוסמן התלווה לגרטה במסעה ברחבי העולם, והוא צפה בה כזבוב על הקיר בעודה נושאת נאומים מול קהל של אלפים ובמפגשים עם פוליטיקאים בכירים דוגמת נשיא צרפת עמנואל מקרון או אישים מפורסמים כמו האפיפיור. "החלק הכי קשה היה להיכנס לכל החדרים האלה עם המנהיגים. אני לא יודע למה. אולי כי הם לא רוצים שהעולם יראה איך הצעירים האלה צועקים עליהם ובאים אליהם עם עובדות".
לצד הפעילות האקטיביסטית שלה, גרוסמן גם הצליח לחדור אל עולמה הפנימי של הצעירה עם תסמונת האספרגר. הוא צילם אותה בביתה, ברגעים שבהם אביה מפציר בה לאכול, כשהיא קוראת טוקבקים אכזריים עליה, וגם בנקודות שבירה, כמו למשל רגעי הגעגועים לבית ולשני הכלבים, בזמן שהיא חוצה את האוקיינוס במעבורת לארצות הברית על מנת להימנע מטיסה - משיקולים סביבתיים.
יש המון רגעים מאוד אינטימיים שלה בסרט. איך הצלחת להשיג את האמון שלה?
"אני חושב שזה קשור לזמן. ליוצרים תיעודיים יש זמן להכיר את המושאים שלהם, וכל הזמן חזרתי וצילמתי אותה. שוודיה גם רחוקה מרוב מדינות אירופה וגרטה עשתה את כל הנסיעות שלה ברכבות. זה נתן לי הזדמנות להיות שם לא רק ברגע הפוליטי אלא גם להכיר אותה בזמנים מתים, כשאנחנו סתם יושבים ומדברים".
מה הכי הפתיע אותך לגביה?
"בהתחלה חשבתי שהיא מאוד סטואית ושאולי היא קצת משעממת, אבל ככל שהתקרבתי אליה הופתעתי לראות שהיא מאוד מצחיקה. היא מלאה באירוניה והשתדלתי להראות את זה בסרט כי אנשים לא יודעים את זה. החלטתי לעשות סרט שהוא קצת בראש של גרטה, רציתי להראות את הדברים מנקודת מבטה ואת כל הממדים שלה".
אני הופתעתי מכמה שהיא ישירה, כשהיא מדברת בזלזול על פוליטיקאים שתומכים בה.
"זה נכון. יש לי משפחה בישראל ובמובן הזה היא הזכירה לי ישראלים בישירות שלה. לפעמים כשאנשים זרים פוגשים ישראלים הם קצת בשוק מהישירות שלכם ותוהים לגבי זה, וזאת גם התגובה שגרטה מקבלת".
איך האספרגר שלה השפיע על העבודה שלכם?
"היא מאוד פתוחה לגבי זה ובטוויטר למשל התיאור שלה הוא 'אקטיביסטית סביבתית בת 17 עם אספרגר'. היו לי המון ראיונות איתה שבהם היא דיברה על התסמונת. היה לי חשוב להבין כיצד היא רואה את העולם, אבל גם דאגתי להעביר את המסר שלה, כי בשבילה זה חשוב לעורר מודעות לנושא".
מי שמתלווה באופן תדיר למסעותיה של גרטה הוא אביה, סוונטה תונברג, שחקן במקצועו. גם אימה, זמרת אופרה, שינתה לחלוטין את אורח חייה כדי לתמוך בבתה, הפסיקה לטוס וגם הוציאה ספר על הפעילות שלה. "לפני כמה שנים הם שינו לחלוטין את אורח החיים שלהם בזכות גרטה, כי היא התחילה לדאוג שהם חיים באופן בזבזני מדי", מספר גרוסמן, "כשגרטה הייתה צעירה היא נכנסה לדיכאון וחלתה בגלל שהיא הייתה מודאגת מהמצב, אז הם מאוד תומכים בה וגאים שהיא הפכה לאקטיביסטית בינלאומית".
למרות הטענות שגופים שונים עומדים מאחוריה ועוזרים לנהל את הקמפיין האפקטיבי שלה, גרוסמן מעיד כי גרטה מקבלת את רוב ההחלטות בעצמה. "היא מתכננת את הקו הכללי של הנסיעות ובני המשפחה והחברים עוזרים לה בחלק הלוגיסטי. יש גם ארגונים שתומכים בה כמו גרינפיס, 350 ואקטיביסטים מקומיים. בכל הנוגע למדיה היא נעזרת ב-GSCC, ארגון שמספק שירותי תקשורת פרו-בונו לפעילים למען האקלים. הם מתעסקים בבקשות לריאיונות ומתאמים אותם, אבל היא מקבלת את כל ההחלטות בעצמה ושיתוף הפעולה מוגבל רק לאמצעים טכניים ולוגיסטים".
מאז שהיא פרצה לתודעה יש לה אוהדים רבים אבל גם שונאים. מה יש בה שמעורר כל כך הרבה מחלוקת?
"מתחילת הדרך היו אנשים שלא אהבו אותה, אבל אני לא מבין את זה כי היא בעיקר מציגה דוחות שמדענים כתבו ושכולם מסכימים איתם. אלה דברים שכולנו כבר ראינו וקראנו. מה שכן, היא העלתה את הנושא לסדר היום, ויש אנשים שלא רוצים שידברו על משבר האקלים ומכחישים אותו, אז הם תוקפים אותה במקום להתייחס למספרים שהיא מציגה. שמעתי כל כך הרבה אנשים אומרים עליה דברים רעים, אבל אף פעם לא שמעתי אותם מדברים על הנתונים שהיא מביאה".
בחרת בכוונה לא להכניס לסרט את ההתכתבות שלה עם טראמפ בטוויטר, שבו הוא שולח לה להירגע וללכת לראות סרט?
"זה קרה כבר אחרי שצילמנו את הסרט ואחרי שהיא הפכה למוכרת. הסרט עוקב אחר גרטה במשך שנה, מהתחלה ועד הנאום שלה באו"ם. במובן מסוים הרגשתי שזה לא סרט ביוגרפי על גרטה, אלא פריקוול לאיך היא הפכה לאקטיביסטית שכולנו מכירים".
במהלך הקורונה משבר האקלים נדחק הצידה. מה קורה עם גרטה ועם התנועה היום?
"היא לקחה שנת שבתון ובשנה הבאה היא תחזור לתיכון. לגבי הפעילים, בגלל המגפה אי אפשר לצאת להפגין באופן פיזי אז חלקם מפגינים באופן דיגיטלי. הם גם ממשיכים לדווח מה קורה בעולם מבחינת הנתונים על ההתחממות הגלובלית".
הסרט עוקב אחר גרטה, אבל הוא ממעט להציע פתרונות למצב האקלים וכדור הארץ. מה אתה חושב שצריך לעשות?
"יש משהו שגרטה אמרה לי והוא נחקק אצלי. היא אמרה שצריך להתייחס למשבר האקלים כמו אל משבר. אני זוכר שלא הבנתי את זה בהתחלה, ורציתי לערוך את המשפט הזה החוצה. אבל אז הגיעה הקורונה ופתאום יש נקודת התייחסות. אנחנו יכולים לעשות הרבה, אנחנו יכולים לשנות את ההתנהגות שלנו ולהשקיע כספים - וזה בדיוק מה שתנועת האקלים רוצה שנעשה. זה לא שמשבר אחד חשוב יותר מהאחר, אבל זו נקודת השוואה טובה לאיך אפשר לטפל בו. אנחנו מצילים עכשיו חיים של אנשים מבוגרים וזה מאוד חשוב, אבל אנחנו צריכים לטפל גם בחייהם של הדורות הבאים באותה הרצינות".
איפה אתה חושב שנראה אותה בעתיד?
"אם יש משהו ש-2020 לימדה אותנו הוא שאין מקום לספקולציות. אבל אני יודע שהיא מאוד בקיאה בנושא האקלים ושזה נושא שמאוד חשוב לה. אני די בטוח שהיא תעשה עם זה משהו בעתיד, אני רק לא יודע מה זה יהיה".
