איום מרחף על ראשן של כמה מהתזמורות הקלאסיות הוותיקות ביותר בישראל. מגפת הקורונה חיסלה הכנסות של שנת מוזיקה שלמה מגופי תרבות שגם כך היו רופפים כלכלית, וחמור מזה, גם גופים ציבוריים שבעבר תמכו בתזמורות הללו, ספק אם יוכלו להעמיד לטובתן את המשאבים שקיימו אותן עד כה. סנונית ראשונה נראתה בשבוע שעבר כשעיריית נתניה הודיעה לתזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית שהיא נאלצת להפסיק את התמיכה בה. זה איום הישרדותי של ממש על תזמורת שמציינת השנה את יום הולדתה ה-50, ולא בכדי התייצבו חבריה מול ביתה של ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, ומחאו בהפגנה מוזיקלית. "זוהי תקופה מאוד מאתגרת לתזמורת", מוסרת המנכ"לית, הילה דגן, "פרישת נתניה מעמידה בסיכון את קיומה של התזמורת ואנו ממתינים להחלטת התנועה הקיבוצית. יחד עם זאת ידענו משברים, צלחנו אותם ואני מקווה ומאמינה שנצלח גם את המשבר הזה".
על אף שאת השנה החולפת התזמורות צלחו איכשהו, איומים דומים מרחפים על תזמורות נוספות בישראל. כולן הוציאו את הנגנים והעובדים לחל"ת, ואשר להוצאות הקבע - אותן הן הצליחו להמשיך ולממן, בין השאר בזכות ההקצבות של משרד התרבות. לזכותו יאמר כי השאיר את ההקצבות במלואן, ועוד הוסיף עליהן תוספות קורונה והגמיש את תנאי קבלת הכספים. כל אלה אפשרו לתזמורות לשמור, בין היתר, גם על קרנות הפנסיה של העובדים. אבל סוגיית ההישרדות של התזמורות אינה רק כלכלית. רובן חוו במהלך השנה הדממה מוחלטת. חבריהן לא נפגשו, לא ניגנו יחד, לא התאמנו. ובדיוק כמו גוף של ספורטאי – אם אינו מתאמן הוא מאבד את כישוריו, כך גם תזמורת. אם היא אינה מתאמנת כסדרה, שרירי הגוף המוזיקלי מתרפים. התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, לדוגמה, לא הופיעה כלל מאז הסגר הראשון. "ראש העירייה החליט שלא לפתוח אולמות, ומאז מרץ גם האופרה לא פועלת", אומר עופר סלע, מנכ"ל התזמורת. "יש פעילות מצומצמת ביותר בבתי ספר, אבל מדובר בסך הכל ברביעיית נגנים שעוסקת בשיעורי זום לכיתות. התזמורת כולה בחל"ת".
מזכ"ל התזמורת הפילהרמונית, אבי שושני, מספר כי בתקופה הקצרה שהממשלה אפשרה אירועי תרבות בין שני הסגרים הראשונים, התזמורת ניגנה 22 קונצרטים. "זו הייתה דוגמה מובהקת לניהול קונצרטים באופן בטוח ומוגן", הוא מסביר, "ראשית, אנחנו מכירים כל אחד מהמנויים כך שניתן לבצע ניטור ומעקב, ושנית, כשמושיבים 500 מאזינים באולמות של 2,000 מקומות, אפשר לשמור על מרחק נאות. הראייה - לא ידוע לנו על אף מקרה של הדבקה בקרב באי הקונצרטים הללו, לא בתל אביב, לא בירושלים ולא בחיפה". כמו רבים אחרים, גם שושני מביע תסכול רב על העובדה שמוסדות התרבות היו הראשונים להיסגר וככל הנראה יהיו האחרונים להיפתח, על אף ששוחרי מוזיקה קלאסית ותרבות גבוהה הם קהל ממושמע ונוח לארגון. לדברי מנהלי התזמורות, ניתן היה להמשיך ולפעול בכפיפות מלאה להגבלות הריחוק החברתי. "באודיטוריום חיפה יש 1,000 מקומות. בהתחלה דובר על הופעות עד 400 צופים. אחר כך הורידו את המספר ל-200 וכעת מותר לנו להכניס רק 20 צופים. זה אבסורד", מספר יאיר משיח, מנכ"ל תזמורת חיפה.
"הקורונה תפסה אותנו עם לוח מפוצץ באירועים, כולל פסטיבל בשיתוף פעולה עם גורמים מחו"ל. והכל נפל כמו מגדל דומינו", אומרת אורית פוגל-שפרן, מנכ"לית הסימפונט רעננה. "בספטמבר, אחרי חודשים של הפסקה, אמרו שחוזרים לעבודה. לוח המופעים התמלא במהירות עד אפס מקום. הספקנו לעשות קונצרט אחד ואז בא גל הביטולים השני". "תזמורות רגילות לעבוד בתכנון של שנתיים מראש", מוסיפה קלאודיה צובל, מנכ"לית הסינפונייטה הישראלית באר שבע, "עכשיו אנחנו עובדים משבוע לשבוע. זה לא באמת אפשרי". גילי אלון-ביטון, מנכ"לית תזמורת הבארוק ירושלים מספרת כי הקורונה תפסה אותם עם פתיחת פסטיבל באך הבינלאומי. "הספקנו לקיים קונצרט אחד בערב שבו החל הסגר הראשון", היא משחזרת, "התאפסנו על עצמנו ועברנו לפעילות מקוונת בעיקר. שידרנו קונצרטים ונדרשנו למיומנויות שלא הכרנו. הנגנים שלנו, שהם כולם פרילנסרים ולכן לא יצאו לחל"ת, עברו חוויה שדרשה גמישות. הכמיהה שלהם לנגן הפכה לעניין המשמעותי ביותר". בנוסף, מסבירה אלון-ביטון, מימדי התזמורת, מהיותה תזמורת בארוק, מעניקים לה יתרון שאין לתזמורות גדולות אחרות. "יכולנו להופיע בהרכבים קטנים המותאמים למצב ובאולמות וחללי הופעות אלטרנטיביים".
ומה עם הקהל עצמו? הוא התעייף, אולי התייאש, אולי חלילה התרגל לחיות בלי החמצן המוזיקלי. "בחודשים הראשונים עוד שאלו אותי מתי חוזרים, וכשהופענו בקונצרטים מיוחדים לבני הגיל השלישי כל מופע התקבל בתחושת 'שהחיינו וקיימנו', אבל עכשיו כבר קל להבחין בעייפות נפשית", מסבירה פוגל-שפרן. ועם זאת, מדובר בקהל אולי הנאמן ביותר שכל גוף תרבות יכול לייחל לו. מנהלי התזמורות מספרים כי הקהל ממתין בסבלנות וסומך על התזמורות שבבוא העת ישלימו למנויים את ההופעות החסרות. "מעט מאד מן המנויים ביקשו את כספם בחזרה", אומר עופר אמסלם, מנכ"ל תזמורת ירושלים, "ומי שביקש, קיבל". גם פוגל-שפרן מן הסימפונט משבחת את הקהל שלה: "פנינו למנויים וביקשנו שהם יתרמו את הכרטיסים שהם לא ניצלו מהעונות הקודמות לטובת הנגנים, וכולם נענו לבקשה".
כדי לשמור על הקהל, במהלך תקופת הקורונה התזמורות החלו להפיק קונצרטים מצולמים ולשדר אותם באופן מקוון לטובת המנויים. "הקהל מביע המון תמיכה", מספרת אלון-ביטון מתזמורת הבארוק ירושלים, "יש התלהבות עצומה מהפעילות המקוונת שלנו ויש ציפייה לחזרה לבמות". הסינפונייטה הישראלית באר שבע, לדוגמה, יצאה לפני כשבוע עם סדרת קונצרטים חדשה בשם "מֵייד אִין באר שבע" ובה כל תכנית מחוברת למקום, לאירוע או לאישיות בבירת הנגב. "כל קונצרט כזה נמשך לכל היותר חצי שעה", מחדדת צובל, מנכ"לית התזמורת. אך המהלך הזה אינו טריוויאלי וכרוך בעלויות ניכרות. "בקונצרטים מקוונים האיכות נעשית קריטית יותר", מרחיב יורם יונגרמן, מנכ"ל הקאמרטה הישראלית ירושלים, "כיוון שקונצרטים דרך המחשב, הסמארטפון והטלוויזיה נשמעים פחות טוב מאשר באולם, והוא הדין באשר לאיכות הצילום. התחרות מול שידורי קונצרטים אחרים, מישראל ומחו"ל, גדולה. זוויות צילום, בימוי, איכות השידור – כל אלה נעשים קריטיים ואנחנו חייבים את העבודה המקצועית ביותר, ולשם כך מחזיקים איש סאונד במשכורת קבועה". שושני, מזכ"ל הפילהרמונית, מספר כי התזמורת הקליטה בין היתר יצירות של מוצרט, ברטוק וצ'ייקובסקי בהרכב של עד 40 נגנים. "לאורך כל הדרך אנחנו בודקים את הנגנים שלנו לפני כל פעילות ואנחנו עומדים יפה גם כאן. במקביל, הקלטנו מוסיקה ישראלית, החל מפאול בן חיים ועד חיה צ'רנובין וזה ישודר בתכניות המקוונות".
ואיך תראה השנה המוזיקלית הקרובה, גם בהינתן הקלה מסוימת?
"לוח העבודה של כל התזמורות נגזר ממה שמכתיב משרד הבריאות. המשמעות היא שיצירות עתירות משתתפים, כמו למשל הסימפוניות של מאהלר או יצירות לתזמורת ולמקהלה, ככל הנראה לא תחזורנה לבמה לזמן ממושך. לעומת זאת, זהו זמנם הנוח יחסית של התזמורות הקאמריות הקטנות יותר".
"אנחנו הולכים על קלאסיקה הארדקור: היידן, מוצרט ובטהובן", מוסיפה אנה זימין, מנכ"לית התזמורת הקאמרית הישראלית, שמספר חבריה המצומצם יחסית מאפשר לה להופיע בקונצרטים עם מלוא הרכב התזמורת.
בחודש שעבר הקאמרטה, הקאמרית והתזמורת הקיבוצית השתתפו בקונצרטים בפסטיבל "צלילים במדבר" בשדה בוקר והקלטות הקונצרטים הללו זמינות ברשת; סימפונט רעננה קיימה קונצרטים פתוחים לקהל בתקופת החגים; תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית העתיקה את מקום הקונצרט מבית גבריאל לאולם בכנרת על מנת שהמאזינים שמילאו את האולם יוכלו לשבת לפי הוראות הריחוק החברתי; תזמורת הבארוק ירושלים קיימה פסטיבל מקוון; ותזמורת ירושלים השתתפה בפסטיבל הפסנתר בתיאטרון ירושלים.
אם כן, נראה כי מוזיקה קאמרית היא מענה בטוח יחסית, אליו פונות רוב התזמורות בעידן של חוסר בהירות. מה שנותר כרגע הוא לצפות אל העתיד, ולקוות כי שידורי הקונצרטים ברשת, שחשפו את התזמורות המקומיות לצופים בארץ ובעולם, יניבו פירות בקרוב. לאחר שיחות עם עשרה מנהלי תזמורת התחושה הכללית היא שהם לא רואים סכנת סגירה מוחלטת, ורובם כן בונים על כך שבסתיו הקרוב חיי התרבות יחזרו למסלול כזה או אחר, אך כולם מסכימים כי שום דבר לא יהיה כשהיה.
