במשך יותר משני עשורים הנחה ג'יימס ליפטון את תוכנית הראיונות המיתולוגית "סטודיו למשחק", בה אירח אינספור שחקנים ויוצרים מהשורה הראשונה. רבים מהם כאבו לגלות אמש (ב') כי הלך לעולמו בגיל 93 לאחר מאבק במחלת הסרטן. שרון סטון, קונאן אובריאן, ברברה סטרייסנד, ג'אד אפטאו, לארי קינג ואחרים ספדו לו בעמודי הטוויטר שלהם, ומארק רופאלו ניסח זאת הכי טוב, כשכתב בפשטות: "תודה לך על כמה מהראיונות הכי טובים שנערכו עם שחקנים ושחקניות".
אהבתו של ליפטון לעולם המשחק הייתה כל כך עמוקה, שאי אפשר היה לפספס אותה בשום פרק. הוא סיפר שהיה נוהג לערוך בעצמו את התחקירים לכל התוכניות, ופעמים רבות הצליח להוציא מהשחקנים צדדים לא צפויים - בראדלי קופר פרץ בבכי ("מכוער", להגדרת השחקן), דייב שאפל דיבר על התקופה הקשה בקריירה שלו וסטיבן ספילברג הופתע לחלוטין ממשהו שליפטון אמר על הוריו. כמחוות פרידה, ליקטנו כמה מהרגעים הכי זכורים מתולדות "סטודיו למשחק".
רובין וויליאמס מתכונן לגן עדן
הריאיון של ליפטון עם הקומיקאי המנוח מ-2001 הוא ללא ספק הפרק האהוב ביותר של "סטודיו למשחק" - כך גם קבעו צופי התוכנית, שהעניקו לו את התואר. הריאיון נמשך יותר מחמש שעות במהלכן וויליאמס אילתר, חיקה ובעיקר הוכיח שהוא פנומן אמיתי. השיא הגיע כשהשחקן נשאל על ידי ליפטון: "איך אתה מסביר את הרפלקסים המנטליים שלך? אתה חושב מהר יותר מכולנו? מה לעזאזל קורה כאן?". וויליאמס ענה בדרך הכי טובה שהוא מכיר - הוא שאל צעיף ורוד מאישה בקהל, ופצח בסצנה מאולתרת בת שבע דקות שזכתה לצחוק מתגלגל לכל אורכה. ב-2014, כששם במפתיע קץ לחייו, מעריציו חזרו לאותו ריאיון, שבמהלכו השיב מה היה רוצה לשמוע מאלוהים עם הגעתו לגן עדן: "'הם מושיבים אותך בשורה הראשונה. הקונצרט יתחיל בחמש, תוכל לבחור בין מוצרט לאלביס'", ענה בעיניים נוצצות, "או שפשוט הייתי רוצה לדעת שהצחוק קיים גם שם. שאלוהים יספר בדיחה שמתחילה במשפט 'שני יהודים נכנסים לבר".
בראדלי קופר פורץ בדמעות
"סטודיו למשחק" החלה את דרכה ב-1994 כסדנה עיונית מצולמת לתלמידי "אולפן השחקנים", בית ספר למשחק במנהטן שבו למד בין היתר גם סטודנט בשם בראדלי קופר. ב-2011, כעשור לאחר שסיים את לימודיו במקום, הוא חזר לשם - הפעם כשחקן מפורסם - והוציא מליפטון את אחד הפתיחים האמוציונליים ביותר בסדרה. "אחת השאלות שאני נשאל הכי הרבה היא - 'מכל האורחים האפשריים שם בחוץ, את מי אתה הכי רוצה לראיין?'", שיתף ליפטון, וענה: "מאחר שהסדרה הזו מצולמת בבית הספר למשחק בו אני מכהן כדיקן-המייסד, הלילה שבו אחד מהבוגרים שלנו יגיע להישגים כה רבים שיביאו אותו או אותה לעלות על הבמה הזאת ולשבת בכיסא הזה - זה הרגע שלו אני הכי מצפה, מאז שפתחנו את בית הספר והעלינו את הסדרה לפני 17 שנה. הרגע הגיע". בהמשך הריאיון הגיע קופר לידי דמעות, כשההפקה הפגישה אותו עם המורה האהובה עליו ("אני בוכה בקול ובצורה מאוד מכוערת, אני מתנצל"), וכמובן הובך על ידי קטעי ארכיון, בהם רואים אותו בימיו כסטודנט, מפנה שאלות לאורחים רוברט דה נירו ושון פן.
סטיבן ספילברג נזכר בהורים - ומופתע
במהלך הקריירה הענפה שלו, אפשר להניח שסטיבן ספילברג כבר נשאל על הכל, אך כשהתארח ב"סטודיו למשחק" של ליפטון ב-1999 הוא הופתע לחלוטין מהתיאוריה של המנחה בנוגע לסרט המדע הבדיוני של הבמאי מ-1977, "מפגשים מהסוג השלישי". "אביך היה מדען מחשבים ואמך הייתה מוזיקאית", משחזר ליפטון, "כשהחללית נוחתת (ב'מפגשים מהסוג השלישי'), איך הם מתקשרים?". רק כעבור מספר שניות נפל לספילברג האסימון - בסרט, החייזרים ובני האדם מתקשרים באמצעות רצף צלילים מוזיקליים, שנוצרים על ידי מחשב. "זאת שאלה טובה מאוד, אני אוהב אותה", ענה לו ספילברג בחיוך, "הייתי רוצה לומר שזה היה מכוון, ושהבנתי שזה נעשה מתוך מחשבה על אמי ואבי, אבל לא חשבתי על זה עד עכשיו. תודה על זה".
הצוות של "משפחת סימפסון" מצחיק את הקהל, אבל לא את ליפטון
בשנת 2002 זכה ליפטון להופעת האורח הראשונה של ב"משפחת סימפסון", כשדיבב את עצמו בפרק The Sweetest Apu מהעונה ה-13. שנה לאחר מכן הוא זכה לקלוז'ר, כשהקאסט של "משפחת סימפסון" התארח אצלו במלואו. על אף שמדובר בחבורה קומית ושנונה למדי, ליפטון שמר כהרגלו על נימה רצינית, אפילו כשביקש מהומר - המדובב על ידי דן קסטלנטה - לדרג את הדברים האהובים והשנואים עליו ביותר: חטיף קליפות חזיר, קראסטי בורגר, בירת דאף או כשמארג' אומרת לו שהיא עסוקה מכדי לבשל לו צלעות חזיר. התשובות הגיעו בקולו של הומר - ולא השאירו את הקהל אדיש. ליפטון, לעומתם, לא שבר את התדמית אפילו לרגע.
דייב שאפל מספר על ההתמוטטות
בין מאות האורחים המפורסמים שהתיישבו מול ליפטון, היה זה דווקא הקומיקאי דייב שאפל שהפך לאחד הזכורים מכולם - בריאיון חשוף באופן חריג. ביוני 2004 נדמה היה ששאפל נמצא בשיא הקריירה שלו כקומיקאי, כשהופיע גם על במות ברחבי ארצות הברית וגם על המסך הקטן, עם תוכניתו המצליחה "המופע של שאפל". אך במופע שנערך בסקרמנטו היה אפשר להבחין שמשהו בהתנהגותו השתנה, כשנזף בקהל במקום, ירד מהבמה וחזר, רק כדי לומר להם: "התוכנית הזו הורסת את חיי". כעבור זמן קצר הוא עזב את "המופע של שאפל", ויתר על חוזה של 50 מיליון דולר מערוץ קומדי סנטרל ועבר לדרום אפריקה. ב-2006, כשהתארח ב"סטודיו למשחק", הוא דיבר בגילוי לב על התקופה הקשה: "הייתי חייב לבחור... אני אוהב לבדר אנשים, אבל ככל שההצלחה שלי גדלה, מסיבה מסוימת נעשיתי פחות שמח. ברגע שאתה הופך למפורסם, אתה לא יכול לחזור להיות 'לא מפורסם' (Unfamous). אתה יכול רק להפוך ל'ידוע לשמצה' (Infamous)".
ג'יימס ליפטון מספר סוד מעברו
ב-2008 המעריצים המושבעים של "סטודיו למשחק" לא ידעו את נפשם: לרגל הפרק ה-200 של התוכנית, ליפטון עצמו סוף סוף התיישב על כורסת המרואיין, ולתפקיד המראיין הוא בחר את דייב שאפל - בחירה בלתי צפויה, שהתגלתה כמוצלחת להפליא. במהלך השיחה צלל לעברו, דיבר בפתיחות על חייו ואף חשף לראשונה כי אי אז בשנות ה-50 עבד כסרסור בפריז. לאחר מכן הוא נאלץ להסביר בראיונות כי הוא לא התכוון ל"סרסור" במובן המילולי והמוכר, אלא למעין "סוכן". לדבריו, הוא בסך הכל עזר לחברתו הצרפתייה, שהציעה לסייע לו כלכלית - הוא יכיר לה תיירים אמריקנים והיא בתמורה תתן לו אחוזים מהמפגשים המיניים שלה. אם להודות - בעינינו זה לא נשמע שונה באופן מהותי, אבל ניתן לכם לשפוט.
