בוקר טוב, מגדניות שעטנז שכמוכם. שבוע לא קל עבר על כוחותינו בסואץ. אמש (שבת) נפרדנו מעוד שתי נשים שתפקידן בבית "האח הגדול" התמצה בעמידה לצד הגבר שלהן, וברגע שהתפקיד הזה נגזל מהן אבדה ההצדקה שלהן ביקום של התוכנית. נועה כבר לא עושה טוב לג'וזי, ולינור לא הצליחה לשמור את רמי על אש קטנה אלא להיפך, הוא הפך אובססיבי לגביה. יחסים זוגיים הם הלחם והחמאה של בית "האח הגדול" אבל, מעשה שטן, ב-99 אחוז מהמקרים הם דופקים לדיירים את המשחק, מרדימים אותם, מעודדים תלות באדם אחר ומונעים מהם לצאת החוצה. ל"מזלה" של אלמוג, מה שיש לה עם יהודה הוא לא יחסי זוגיות, אלא מופע יחיד של יהודה שהיא מתפקדת בו על תקן קהל שבוי.
מי שבאמת רצה לעלות במדרגות אבל נאלץ להישאר הוא ג'וזי, כוכב משימת הכלום והשום דבר מהשבוע שעבר. משימה שכילתה את תקציב האח על מתיחה של יהודה בארקן ועכשיו ההפקה תיאלץ להסתפק במשימה בתקציב בסיסי, וכדאי גם לשים בצד בשביל פסיכולוג כי ג'וזי עוד ילקק את הפצעים. אלוהים אדירים, איך מכל הדיירים בחרתם דווקא את זה שהכי רוצה שהעונה הזאת כבר תיגמר ואפילו לא מסוגל להסתיר את זה? אני לא יכולה למחוק מהראש את ההבעה שלו, כשהוא יושב בחוץ על הכיסא ואפילו לא שואל את עצמו איפה הזיקוקים, האורות הצבעוניים והקונפטי, אלא רק איפה המונית שתיקח אותו הביתה. ההבעה הזאת התחלפה באכזבה עצומה, לא כי הוא גילה שעבדו עליו, אלא כי הוא הבין שהוא חוזר לבית האח ושהסיוט לא נגמר, בפרצוף שהוא תמצית האנטיקליימקס. ולראייה, כל מה שהיה לדיירים האחרים להגיד בניסיון לנחם אותו היה "אתה היית בספוט". כמו להתעורר באמצע הלילה מחלום רע, להירדם ולחזור לאותו החלום. וואו, משימה פירסט קלאס, האח הגדול. באמת. מכל העולם מתקשרים כדי לברר אתכם איך להרוס טלוויזיה טובה. ברכות.
וכעת למנה העיקרית של הערב. אין דרך לעקוף את זה – רמי כבר מתהלך על הקצה וזה מוציא ממנו צדדים מגעילים למדי. נכון, יש מצב שדניאל אכל ללינור את הראש הרבה יותר מ-20 דקות, אבל כולנו יודעים ש"משעמם לי" זה לא הטיעון שאתה רוצה לשחרר לאוויר כשאתה רוצה את בת הזוג שלך לצידך. ההתנהגות של רמי, מעבר להיותה משפילה עבור לינור, מעידה בעיקר על היעדר מסננים חברתיים אצל האיש. הוא רואה את עצמו כמו שילד רואה רק את הצרכים של עצמו ולא את האדם שנמצא לידו. במקרה הזה הצורך שלו ברור, אבל הדרך שלו להביע אותו היא תוקפנית ומשיגה את המטרה ההפוכה. והנה דעה לא פופולרית: זה עדיף בעיניי מיהודה שלוקח את אלמוג לצד ומסביר לה שמאוד לא מצא חן בעיניו שהיא לא העמידה להדחה את רמי, כי רמי הוא האויב שלו.
כי זה ההבדל בין רמי, הבנאדם שלובש את הלב שלו על השרוול ובין יהודה, הבנאדם שלובש את החליפה של האיומים ולא מפספס אף הזדמנות לדחוף את המנטוס לקולה. מצטערת על הוואטאבאוטיזם, באמת שאין לי אינטרס להגן על רמי במקרה הזה, וספק אם השבועות שנשארו עד לגמר יספיקו לו כדי להתאושש מהפרידה מלינור ולהמציא את עצמו מחדש בבית האח. אבל זה לפחות קורה מעל פני השטח ואי אפשר לטעות בכך. אני לא מצליחה להבין איך הנרקסיסט שאינו מודע לנרקסיסטיותו ממשיך לחגוג מתחת לרדאר ואיש לא קורא להפסיק את ההתעללות שלו בקצבית.
היחסים בין יהודה לאלמוג לא ברורים. מהפרקים עולה סמי-רומן-רומנטי עם רגעי שיא ושפל, אבל מערוץ 26 עולה משהו אחר, הרבה יותר אפל ומטריד, ואני תוהה אם אלמוג עצמה מבינה איך יהודה משחק לה מיינקראפט עם האונות. ברצותו משפיל וברצותו מרומם כדי להשפיל שוב, ובעיקר משתמש בה כדי להאדיר את עצמו. פו הדב אהב שמספרים לו על עצמו אבל יהודה לא מחכה שמישהו אחר יספר, הוא מספר על עצמו ואלמוג מקשיבה כי אין לה ברירה. אני לא חושבת שמתנהל משא ומתן כדי להציל אותה מהאיש אבל אני מקווה שעכשיו, כשלינור ניצלה, אולי מישהו ישים לב שאחת משלוש הנשים שנשארו בבית, אם לא מחשיבים את דרור, נמצאת תחת כיבוש. אם זה מנחם אותך, אלמוג, תדעי שאת לא לבד. האח הגדול תמיד צופה. וכשתצאי ותתהי אם השתגעת או דמיינת, לפחות תוכלי להתנחם בזה שהכל מתועד.
בפרק הבא: משימת זוגות שמן הסתם תשכלל את היכולת של האח הגדול למשוך זמן בשידור חי(!) על ידי קריאה לדיירים לייצר סודוקו חי עם השמות שלהם בגימטריה. תהיו חזקים.
