הייצוג המגדרי בהוליווד ובקולנוע בפרט, הוא נושא בוער שמעסיק יוצרי קולנוע, מבקרים, שחקנים וצופים. שחקניות מתלוננות על מחסור בתפקידים, פסטיבלי קולנוע מואשמים בהדרה ובמאיות מספרות על קיפוח בתעשייה. על אף שקולות אלה נשמעים יותר ויותר בשנים האחרונות (במיוחד אחרי תנועת MeToo), רבים עדיין מצקצקים נוכח תלונות אלה, מזלזלים בתוקף שלהם ומקטינים את חומרת העניין. כעת, לטובת הוויכוח נרתם המדע, ושני חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון הוכיחו חד משמעית את חוסר השיוויון בקולנוע ב-100 השנים האחרונות.
דוקטור מיכאל פייר ועוזר המחקר שלו דימה קגן לא באים מתחום התרבות או התקשורת וגם לא מהחוג לסוציולוגיה או מגדר כפי שאפשר היה להניח, אלא דווקא מהפקולטה להנדסת מערכות ותוכנה. שני החוקרים פועלים בתחום מדע הנתונים (פייר הוא מנהל המעבדה Data4Good) והם החליטו לנתח את הכתוביות של כ-15 אלף הסרטים הפופולריים ביותר באתר IMDB. תחילה פייר רצה להשתעשע עם הסרטים ולראות אילו נתונים מעניינים הוא יוכל לדלות ממאגר כה רחב, אולם הממצאים הראשוניים בנוגע למגדר היו כה בולטים שאי אפשר היה להתעלם מהם.
"אנחנו מתעסקים הרבה עם נתונים וביג דאטה. לפני כמה שנים רציתי לבדוק אם אפשר לעשות משהו מעניין עם סרטים, כמו לבדוק האם אפשר לגלות אם הסרט טוב או לא טוב דרך בחינת הכתוביות והקשרים בין הדמויות", מספר פייר בריאיון ל-ynet. "זה עבד בערך אבל לא באופן מושלם. אחרי כמה שנים חזרתי לזה ודימה (קגן, עוזר המחקר. א"ט) התיישב על זה והתחלנו לבדוק הרבה יותר סרטים. אז גם שמנו לב לכל נושא המגדר שהיה ממש בולט ואי אפשר היה לפספס את זה".
מה הייתה המתודה?
קגן: "מיפינו כל דמות לפי המין שלה ואז התחלנו לראות עד כמה הדמויות של נשים מרכזיות בגרפים. אחרי שבדקנו את זה ממש ראו את זה בצורה ברורה. גברים בצבע אחד ונשים בצבע אחר".
קגן מסביר שדמות מרכזית היא לא רק דמות שמדברת יותר, אלא דמות שמוזכרת פעמים רבות במהלך הסרט. "יש דמויות שלא מדברות יותר מדי. אנחנו התמקדו באיזכור שלה, היא לא חייבת לדבר אבל מספיק שיזכירו אותה כמה פעמים ואז היא תופיע הרבה פעמים בגרף".
המחקר מצא שמשולשי קשרים גבריים (כלומר שלוש דמויות שמוזכרות אחת ליד השנייה ומדברות אחת עם השנייה) נפוצים פי שלוש וחצי מאשר כאלה עם רוב נשים. "מצאנו שבמרבית המשולשים הופיעו שלושה גברים, בעוד משולשים עם שלוש נשים היו הכי פחות נפוצים", מסביר פייר. "ברוב הז'אנרים הקולנועיים, המשולשים הכי נפוצים היו של שלושה גברים ללא נשים בכלל (40 אחוזים) ובשאר מדובר על שני גברים ואישה אחת".
ממצא מעניין נוסף קשור ל"מבחן בכדל", המבחן שעליו מסתמכים לרוב כדי לקבוע האם הסרט שיוויוני או לא. כדי לעבור את המבחן סרט חייב להכיל שתי דמויות נשיות עם שם, שתיהן צריכות לדבר אחת עם השנייה ואסור שהשיחה תתעסק בגברים. "זה ממש קל לרמות ב'מבחן בכדל'. הרבה יוצרים מודעים למבחן אז יותר סרטים עוברים אותו - רק שבוע לשעבר היה פרק דומה לזה ב'ריק ומורטי'", אומר פייר. קגן מוסיף: "זה לא כזה קשה לעבור את המבחן - לוקחים שתי נשים ומספיק שיחליפו שתי מילים". בגלל חולשות אלה השניים הציעו מבחן משופר, שבודק את היחס בין מספר האינטראקציות הנשיות למספר האינטראקציות הגבריות בסרט. במקרה כזה הממצאים עגומים במיוחד: בעוד ש-57 אחוזים מהסרטים שבדקו החוקרים עוברים את מבחן בכדל, את המבחן המשופר עוברים רק 12 אחוזים.
למרות הממצאים המאוד לא מעודדים, בשנים האחרונות חל שיפור יחסי בנושא. שני החוקרים בדקו לעומק את סרטי "מלחמת הכוכבים" וגילו שדווקא ההתערבות של דיסני והערכים המשפחתיים שהיא מקדמת תרמו לשיוויון מגדרי בסרטים. "'מלחמת הכוכבים' היא דוגמה מעולה כי היו לנו סרטים משנות ה-70 וסרטים מהשנים האחרונות. אז יש פה גם תקופה שונה וגם שני אולפנים שונים עם אג'נדות מאוד שונות", אומר קגן. "ברוב עלילות הסרטים הגברים הם במרכז אבל בסרטים של דיסני ושל 'מלחמת הכוכבים' המצב ממש השתפר ורואים יותר עלילות של נשים".
את משולשי הקשרים החדשים ב"מלחמת הכוכבים", אפשר לראות בבירור במאמר של החוקרים שפורסם בכתב העת Palgrave Communications מבית Nature. בשלושת הסרטים הראשונים הופיעה רק דמות מרכזית אחת (הנסיכה ליאה). לעומת זאת, ב"הכוח מתעורר" (2015) ו"סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" (2018) מספרן גדל לשש. על אף האופטימיות, יש לציין כי בכלל הסרטים שיצאו בשנת 2018, תמונת המצב אינה מאוזנת ועל כל עשרה תפקידים מרכזיים של גברים, הופיעו בממוצע שלוש נשים בלבד.
2 צפייה בגלריה
התפלגות הדמויות הנשיות ב"מלחמת הכוכבים" לאורך השנים
(צילום: מתוך המאמר בכתב העת Nature)
בדקתם ז'אנרים פרטנית?
"אין ז'אנר שהוא באמת שיוויווני אבל יש ז'אנרים שהם מאוד מוטים ויש כאלה שהם פחות מוטים. סרטי מלחמה, מערבונים וסרטי ספורט מוטים יותר לצד הגברי, בעוד שמחזות זמר, סרטים רומנטיים ומסתורין מוטים פחות".
מה עוד אפשר לגלות בעזרת מדע הנתונים?
"אנחנו רק בהתחלה ויש לנו עוד פרויקטים אבל אנחנו לא יכולים להגיד עד שזה יתפרסם. בגדול זה סרטים טובים לעומת סרטים לא טובים, דברים כאלה. אבל אפשר לעשות בתחום הרבה כי זה בעצם להפוך סרטים למספרים".
