עוד לפני ש"האנטומיה של גריי" ו"האחות ג'קי" מיגנטו אותנו למסכים היה לעולם את ER, ולסדרת חדר המיון שוברת הגבולות של רשת NBC היה את נואה וויילי - אחד מכוכבי הטלוויזיה האהובים של שנות ה-90. וויילי הפך לחבר הקאסט בעל הפז"ם הארוך ביותר בסדרה, כשגילם במשך יותר מעשור את ג'ון קרטר, המתמחה פעור העיניים ובעל העקרונות. ב-2004 הוא פרש מהסדרה שעשתה לו את הקריירה (למעט הופעות אורח פה ושם), לטובת התנסויות טלוויזיוניות חדשות כמו סדרת המד"ב "השמיים נופלים" ו"שומרי האוצרות" הפנטסטית. כעת, הוא מסמן וי על ז'אנר נוסף ומפתיע לא פחות: מותחן פשע קומי.
החודש עלתה "העוקץ: החזרה", סדרה חדשה מבית IMDb TV (שירות הסטרימינג של אמזון ואתר המידע IMDb), שזמינה לצפייה גם ב-yes VOD. אם השם מצלצל לכם מוכר, יש לכך סיבה - זוהי סדרת המשך ל"העוקץ" מ-2008, בכיכובם של טימותי האטון, אלדיס הודג' וג'ינה בלמן, שגוללה את סיפורה של קבוצת גנבים מודרנית בסגנון רובין הוד, המסייעת לאדם הקטן שנפגע מגורמים רבי כוח וממונופולים. עשר שנים לאחר שירדה מהמסך, חוזרת הקבוצה לפעול מתוך הבנה שהעולם לא נעשה טוב יותר, נהפוך הוא - בעלי ההון הפכו לעשירים יותר וחסרי לב יותר, ועזרתם יותר מנדרשת. אלא שהאטון, המתמודד מזה שנה וחצי עם סערה שהתעוררה כששחקנית לשעבר הגישה נגדו תלונה שאנס אותה ב-1983 בהיותה בת 14, לא הוחזר לריבוט (הוא, מצידו, הכחיש וטען כי הוא קורבן לסחיטה). לחלל הריק הזה נכנס וויילי, המגלם את הארי וילסון, עורך דין של תאגידי ענק שמפתח מצפון ומנסה לתקן את דרכיו באמצעות עזרה לחלשים.
"זה לא ייאמן שבתקופה המשוגעת הזאת שהעולם עובר הצלחנו לעשות סדרת טלוויזיה", אומר וויילי בריאיון טלפוני ל-ynet. "זה היה מאוד מאתגר. במיוחד בהתחלה, היו לנו המון פרוטוקולים לעבוד לפיהם, אבל גיליתי - אולי בפעם הראשונה בקריירה שלי - שכולם ללא יוצא מן הכלל היו פשוט מאושרים לעבוד. עד כדי כך שכבר לא היה אכפת להם מדרישות הבטיחות ומכאב הראש שהן גורמות. לקח לנו בערך שבועיים להבין מה קורה ולאחר מכן כבר התמקמנו בתוך הדבר הזה, שהיה הכי קרוב לנורמלי שיכול להיות".
וויילי משתף כי בשל העובדה שכבר עבד בעבר עם מפיק התוכנית, דין דוולין, ועם רבים מאנשי הצוות, הוא אומנם היה הבחור החדש על הסט, אבל הרגיש לגמרי בבית. "האתגר עבורי היה ליהנות. זה כמו להצטרף למקהלת זמרים מבוססת, עם טון מאוד מסוים, ולקוות שלא אגרום להם לזייף. רק רציתי להשתלב, זו הייתה המטרה שלי".
"בסופו של דבר, אלה אנשים שלא שיחקו ביחד כבר עשר שנים, אז זה הרגיש כמו היום הראשון בבית הספר לכולם. כולנו היינו מתוחים ורק רצינו לעזור אחד לשני. וידאתי שאני מגיע מוכן והראיתי להם שאכפת לי מהתוכנית כמו לכל השאר. זה לא קשה, כי אני מאוד אוהב את העבודה שלי. אם אני כבר הולך להיות על הסט במשך 14 שעות ביום, למה לא להפוך את זה לחוויה הכי טובה ומהנה שיכולה להיות?".
למה לדעתך החליטו להתניע מחדש את הסדרה אחרי עשור?
"אני חושב שהם ניסו לעשות את זה עוד לפני, אבל היו להם בעיות עם לוחות זמנים. למען האמת, אני חושב שזה דרש שהזמנים ישתנו, כדי שהקהל יקבל שוב בזרועות פתוחות את הסדרה. ובאופן מוזר, עם כל מה שקרה בשנה שעברה, אפשר לומר שזה הכין את השטח מאוד יפה לחזרתה למסך. אנשים היו צמאים לתוכנית שבה האיש הקטן, שנמחץ על ידי התאגידים והאנשים החזקים, מקבל עזרה וזוכה לצדק. מוסר ההשכל של התוכנית הוא לרוב חיובי, הדמויות בעלות כוונות טובות ואין יותר מדי אירוניה, כמו תוכנית קלאסית. בעבר היו הרבה כאלה, אבל כיום הן כל כך מועטות שהן בולטות בנוף הטלוויזיוני ואנשים נמשכים אליהן יותר רק בשביל הבריחה האולטימטיבית.
מתוך "העוקץ: החזרה"
(באדיבות yes)
"תסתכלי על הצלחה של תוכנית כמו 'טד לאסו'. זו תוכנית טובה, אבל בתקופה כמו שלנו היא מרגישה כמו לגימה מכוס טוניק ולא רק כ'בידור'. בעולם שבו הקורונה רק גרמה לפילוג עמוק יותר, שבו התאגידים הגדולים רק התחזקו והעשירים הפכו לעשירים יותר וחזקים יותר - אנחנו צריכים איזה אסקפיזם. אשתי ואני ראינו את ריצ'רד ברנסון ממריא לחלל לפני כמה ימים והסתכלנו אחד על השנייה בעיניים משתאות. איזו תרומה זה תורם לעולם שכל כך כואב עכשיו? זה לא שאין מטרות יותר ראויות לבזבז עליהן את הכסף שלו. הרגשנו שעכשיו זה לא הזמן לקחת את עצמך לחלל ולהתרברב בעושר שלך".
הסדרה, לטענת וויילי, לוקחת נושאים חשובים ומעבירה אותם לקהל בצורה קלילה יותר, על הקו דק שבין קומדיה לדרמה. כך גם הדמות של הארי, שאותו הוא מגלם. "הציגו לי אותו כאיש בסגנון מייקל קלייטון, הדמות שג'ורג' קלוני גילם (בסרט באותו השם מ-2007, ש"ג). מעין איש תאגידים ממולח שהתעניין רק בכישרון שלו ובהצלחה שלו ולא במי שהוא פוגע במישרין או בעקיפין, עד שהגיע למצב שהוא לא יכול להסתכל על עצמו יותר בראי ומחליט לתקן את הקארמה שלו".
ואם בקלוני עסקינן, אז ER, הסדרה שבה חלקו השניים מסך שנים ארוכות וששודרה במשך 15 עונות וירדה ב-2009, זוכה בימים אלה לתחייה מחודשת בשירותי סטרימינג כמו הולו ואמזון, הצמאים לתוכן. לדברי וויילי, בכל פעם שחשב שהשפעת הסדרה על חייו תתמסמס, היא צפה מחדש בכל מיני דרכים והזדמנויות.
"עכשיו כש-ER הגיעה לסטרימינג יש דור חדש של מעריצים שצועק לי 'קרטר' ברחוב. ההבדל הוא שעכשיו אני נראה להם כמו איש זקן", צוחק השחקן בן ה-50. "המעריצים הוותיקים חושבים שאני נראה נהדר לגילי, אבל לדור הצעיר אני נראה עתיק. ובכל זאת, לא משנה איך אני מסתכל על זה - ER הייתה התוכנית ששינתה את החיים שלי לגמרי והייתה כרטיס הביקור שלי במשך שנים ארוכות, אז אין ספק שאני אסיר תודה. ניסיתי לנער את קרטר מעליי כל הזמן אבל אני מבין שהוא חלק מה-DNA ומהזהות שלי, לא משנה מה אעשה".
היה לכם איחוד אונליין של קאסט התוכנית לפני מספר חודשים. איך היה?
"היה פשוט נהדר ומרגש. לראות את כל הפרצופים, ולשמוע את כל הצחוקים שוב. ברגע שהאיחוד נגמר התחלנו להתקשר אחד לשני, ולדבר על זה שאנחנו רוצים להיפגש. זו הייתה חבורה גדולה של אנשים, וגם חבורה עסוקה מדי מכדי שנצליח כולנו לשמור על קשר. תמיד הייתי בקשר קרוב מאוד עם אריק לה סאל (שגילם את פיטר בנטון, ש"ג), וג'ורג' קלוני ואני שומרים על קשר במהלך כל השנים. אנתוני אדוארדס (שגילם את מארק גרין המנוח, ש"ג) ואני לא היינו בקשר, אבל אחרי האיחוד התקשרנו אחד לשני בימי הולדת, ובכלל כשקורה למישהו מהם משהו משמעותי בחיים - כולם מנסים להראות נוכחות. בכל זאת היינו שנים ביחד וההרגשה היא של משפחה אחת גדולה. אנחנו יכולים לא להיפגש שנים, אבל האהבה תמיד שם. את הקשר שלנו אי אפשר למחוק".
וויילי זוכר את התאריך המדויק שבו החליט שהספיק לו וכי הגיע הזמן לעזוב את הסדרה שהייתה לו לבית במשך כל כך הרבה שנים. כתוצאה מרצונו לעזוב, הדמות של קארטר עברה לאפריקה בעקבות האהבה. "הבן שלי נולד ב-9 בנובמבר 2002. ביליתי איתו את סוף השבוע הראשון לחייו וחזרתי לעבודה ולא ראיתי אותו עד סוף השבוע שאחרי. אני זוכר שבמהלך אותו השבוע זו הייתה הפעם הראשונה ב-12 שנים שהסתכלתי על השעון. הבנתי שאני לא רוצה להיות שם יותר ושאני מעדיף להיות בבית עם התינוק החדש שלי".
למרות העזיבה, וויילי הסכים לחזור בהופעת אורח לארבעה פרקים בעונה שלפני האחרונה. לשאלה מדוע חזר, הוא עונה שהיה מוכן לחזור לגלם כל אחת מהדמויות שאותן גילם בעבר, ושבכל דמות יש חלק ממנו.
אם היו מציעים לך לעשות ריבוט ל-ER, היית הולך על זה?
"אם יבואו עם קונספט שהוא נכון. אני לא חושב שהייתי עושה את הסדרה שוב בדרך שבה היא נעשתה בעבר, אבל אפשר לעשות תוכנית מעניינת שמתמקדת בשתיים-שלוש דמויות, איך הם מתמודדים עם החיים, איך הם מתמודדים כרופאים עם השנה האחרונה של המגפה העולמית. יהיה נהדר לגלות איך ד"ר קרטר מרגיש בנוגע למגפה ובנוגע לשירותי הבריאות האמריקנים - מאלה שקיבלו טיפול בשנה הזו כי היה להם ביטוח בריאות, ועד אלה שלא היה להם. אפשר ליצור פה תוכנית מאוד פוליטית וחשובה. קרטר זו דמות מעניינת לבחון את זה דרכה. הוא היה תמיד בעד האנדרדוג ותמיד הפנה את גבו לחינוך הפריבילגי שלו זכה ולמעמד שממנו הגיע".
ב-ER היה אנסמבל מדהים, ולאורך השנים הצטרפו עוד ועוד חברי קאסט חדשים. כעת, כמצטרף חדש לאנסמבל בעצמך, איך אתה חושב שקיבלת בזמנו את השחקנים החדשים שהגיעו אליכם לסט?
"הייתי פשוט נוראי, ממש רע. התוכנית הייתה מאוד חשובה לי וניסיתי להגן עליה, והיה לי מאוד חשוב שלכל מי שמצטרף יהיה אכפת ממנה כמוני, אז עשיתי לאנשים גיהינום. היה לי חשוב שהם ירגישו בנוח אבל גם שיבינו שיש ציפייה מאוד גדולה מהם. אם הם נתנו את כל כולם אז הנחתי להם, אבל אם לא - יצאתי עליהם בלי להסס. הייתי מאוד מאתגר. ER הייתה תוכנית מאוד מיוחדת בדרך שבה היא בוצעה. עשינו טייקים מאוד ארוכים שלפעמים היו בה שישה-שבעה דפים של דיאלוגים, ואם באת אליה לא מוכן זה היה מאוד ברור וגם בזבז זמן. ולא יכולתי לסבול את זה. דרך אגב, עדיין קשה לי לקבל את זה".
בהסתכלות לאחור, יש דברים שאתה מתגעגע אליהם מאותה התקופה?
"אני מתגעגע לפשטות שהייתה בימים ההם. אתה לא באמת מבין מה יש לך ביד ואיזו חוויה אתה עובר עד שאתה נמצא בצד השני שלה, ובנקודה הזו - היא כבר חלפה. אז החלום שלי הוא שתהיה נקודה שאליה אוכל לחזור וליהנות מכמה שכל הדבר הזה היה נדיר. חבל שלא ידעתי אז את מה שאני יודע היום. אבל זה סיפור חיינו".
