שירה אלתרמן
(צילום: אריק מרמור)
את הרומן שלה עם הרשתות חברתיות שירה אלתרמן התחילה בתקופת הקורונה. היא יצרה יחד עם אביה ואחיה הקטן, אורי, סרטונים שבהם הם מבצעים קאברים מקסימים למגוון קלאסיקות - אלו זכו למיליוני צפיות ולייקים. וכמעט שנתיים אחרי שהכול התחיל, לאלתרמן הבת יש כבר 83 אלף עוקבים בטיקטוק.
"תמיד הייתי שרה", היא מספרת, "אבא מנגן, וגם אורי אח שלי שלי מנגן. החלטנו בעצם להעלות סרטון לפייסבוק. התחלנו לעשות על בסיס שבועי, כמויות של שירים באנגלית ובעברית - שירים שאבא שלי גדל עליהם והעביר לנו, לי ולאורי, ואנחנו גדלנו עליהם. קלאסיקות כמו הביטלס, דיוויד בואי, קווין, דפש מוד".
ואתם הייתם מרוצים או שאמרתם לאבא בוא נשיר אריאנה גרנדה או נועה קירל?
"לא, כי אלו גם השירים שאני שומעת בפלייליסט. אלו השירים שאני אוהבת באמת. ראיתי תגובה שרשמו לאבא פעם: 'מה אתה משמיע לה את השירים הזקנים האלה? תן לה לשמוע נועה קירל', וזה נורא הצחיק אותי כי אלו באמת פשוט השירים שאני אוהבת. בילי אייליש זה הכי עדכני שעשינו, וגם את זה אבא ביקש שנעשה, זה לא בא ממני".
טיקטוק זו זירה מאוד שיפוטית, אילו תגובות את מקבלת שם?
"התגובות שהכי חוזרות על עצמן זה: 'הבת של' כזה. העליתי איזה סרטון 'תודה רבה על 70 אלף עוקבים', וכתבו לי: 'תירגעי יא סנובית את רק הבת של'. זה לא פוגע בי. אני יודעת, התפרסמתי בגללו".
איך זה גורם לך להרגיש? את מרגישה שיש איזשהו צל מעלייך?
"אני לא מרגישה שזה צל, כי אני ואבא, זה לא שאנחנו מתחרים על אותו תפקיד. הוא בגיל 50, הוא עושה דברים עם החיים שלו שהם שונים לחלוטין ממה שאני עושה כי אני תלמידת תיכון. אני שמחה ומודה ממש שהוא אבא שלי ושזאת העבודה שלו. לא הייתי מחליפה את זה ואני לא מתחרטת על זה שמקטלגים אותי, בשמחה שיקטלגו אותי".
מזהים אותך ברחוב כבר?
"כן, וזה נורא מצחיק אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. אתמול חציתי את הכביש בדיזינגוף, והיו חבורת בנות שפשוט צעקו: 'שירה אלתרמן!', ואני לא ידעתי איך להתמודד. אני מובכת, אני לא רגילה לסיטואציה הזאת. ואז הן גם צעקו: 'חולות על אבא שלך, תמסרי לו ד״ש!'. גם פעם אחת יצא שבכיתי ומישהי אמרה לי: 'את מהטיקטוק, אני מזהה אותך, מה קרה?'. ואז גם רשמו לי: 'ראיתי אותך בוכה ברחוב'. אז אני משתדלת לא לבכות ברחוב יותר".
