פרידות הן לעיתים נדירות עניין חלק מבחינה רגשית, ופרידה מסדרה אהובה אינה שונה, לצורך העניין. הצופה נוטה להיות סלחן יותר, לזכור בעיקר את הימים היפים, בכל זאת עברו עלינו כמה רגעים מרגשים יחד, למדנו את השפה האחד של השנייה, לפעמים אפילו צצה בדרך תובנה או שתיים, ואיך אפשר לשכוח את ההתאהבות הסוערת של ההתחלה, כשהכול היה חדש ומפתיע. נטפליקס, שנמצאת בעיצומו של מסע התבגרות משלה, העלתה אמש (ה') את העונה הרביעית והסופית של "חינוך מיני", אחת מסדרות המפתח שלה, ואנחנו קיבלנו הזדמנות אחרונה להתעדכן בחייהם של הילדים לבית מורדייל, רגע לפני שאייסא באטרפילד באמת נהיה מבוגר מדי מכדי לגלם נער בן 17.
"חינוך מיני" עונה 4 - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
אחרי שתיכון מורדייל, בית ספר הסקס, נסגר סופית ונמכר - כמה סמלי - לחברה פרטית שתקים על חורבותיו אתר בנייה, אוטיס ולהקתו, לפחות חלק ממנה, עוברים לקולג' קוונדיש. קוונדיש זה, הוא כל מה שמורדייל לא היה מעולם, וספק אם רצה להיות. הוא אקולוגי, פתוח, Woke, פוליטיקלי קורקט ונשלט חברתית על ידי חבורה אמפתית של קווירים בעלי מגדר נזיל ואוצר מילים מדהים. ביקום הפרוגרסיבי של קנדוויש אריק (שוטי גאטווה, כנראה רשמית הדמות האהובה ביותר בסדרה) הוא מלך, אלא שבכנסייה שלו עדיין מאמינים שהומוסקסואליות היא חטא, ואריק ממשיך להיקרע. אוטיס (באטרפילד), לעומת זאת, נאבק עדיין בניסיון לקבל הכרה כשהוא מנסה להגשים את החזון שלו, ניהול קליניקה לטיפול מיני לבני נוער בשטח בית הספר, כשהוא נאלץ להתחרות עם קליניקה קיימת, שמנהלת בחורה בשם או (ת'דיה גרהאם), וחוזר לסורו הגמלוני מהימים הראשונים במורדייל.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
יחד איתם עוברים לתיכון רובי (מימי קין) שמנסה למצוא את דרכה אל האליטה בעולם החדש, קאל (דואה סלאח), ג'קסון (קידר וויליאמס) וויוויאן (צ'יניה אזודו), שמתמודדים עם סוגיות שנעות בין ההנאה שבגירוי פי הטבעת הגברי ועד סרטן האשכים, איתור אבא ביולוגי וזוגיות רעילה. מכיוון ש"חינוך מיני" הלכה והתפתחה עם העונות גם הדילמות וההתמודדויות של הדמויות הלכו והפכו רציניות יותר, אבל לא תמיד הסדרה מצליחה לאזן בין הידע העצום של הדמויות שמשקפות את הדור הנוכחי על עניינים כבדי משקל והבורות שלהם בעניינים פעוטים הקשורים למיניות, ברמת השאלות למדור מין במגזין נוער. לצידם של אלה מפתחים איימי (איימי לו וודס) ואייזק מערכת יחסים שמאפשרת לאיימי להחלים מהתקיפה המינית שעברה באחת העונות הקודמות, כשוודס בהחלט מפעילה את הקסם שלה וגורמת לקשר ביניהם להיזכר כאחד הנרטיבים המקסימים של העונה.
2 צפייה בגלריה
אחראית על אחד הנרטיבים המקסימים של העונה. מתוך "חינוך מיני", עונה 4
(צילום: באדיבות נטפליקס)
לורי נאן, היוצרת, לא ויתרה גם על עלילות מקבילות שמתרחשות מחוץ לגבולות הגזרה של קוונדיש - מייב (אמה מאקי) ואוטיס הם עדיין הציר הרומנטי של הסדרה, הפעם מה שמפריד ביניהם הוא האוקיאנוס. מייב עוברת לארצות הברית ללימודים בתוכנית כתיבה (המורה שלה הוא דן לוי מ"שיט'ס קריק"!), והיא ואוטיס מנסים להתמודד עם אתגרים די טריוויאלים כמו קנאה או פחד מריחוק. אדם (קונור סווינדלס הנהדר) מתחיל לעבוד בחוות סוסים בזמן שאבא שלו, המנהל האימתני לשעבר של מורדייל, מנסה להתקרב אליו. ג'ין, אמא של אוטיס (ג'יליאן אנדרסון) מתמודדת עם דיכאון לאחר לידה ועם השאלה מי אביה של התינוקת שלה. ואם כל זה נשמע לכם עמוס מאוד, אתם כנראה צודקים. אולי מתוך רצון לדחוס לעונה האחרונה את כל קווי העלילה שנותרו על שולחן העריכה, "חינוך מיני" כמעט נואשת לכסות כמה שיותר טריטוריות, מצוקות, דילמות והתפכחויות.
הגדולה של הסדרה, בעיקר בשתי העונות הראשונות שלה, הייתה האותנטיות והיכולת לגעת בנושאים הכי חשופים במיניות ורומנטיקה נערית מבלי להישמע לא טבעית או דידקטית. היא איבדה חלק מהכישרון הזה בעונה השלישית והעונה הרביעית שעדיין לא משתוות לראשונות - ריבוי הדמויות מצמצם את המורכבות שלהן לכדי אפיון אחד, וזה אף פעם לא טוב - אבל היא עדיין סדרה נהדרת ומהנה מאוד לצפייה, בעיקר הודות למשחק מוצלח והומור נפלא, וגם כשהדמויות פוצחות בנאומי מוטיבציה, תוכחות ניו אייג' או כשאוטיס מעניק טיפול מיני מדוקלם, זה עדיין נסלח בהתחשב ביתרונות האחרים שלה.
2 צפייה בגלריה
את הקסם של העונות הראשונות קשה לשחזר, אך עדיין מדובר בסדרה נהדרת. מתוך "חינוך מיני", עונה 4
(צילום: באדיבות נטפליקס)
הדמויות, שנאבקות מתחילת העונה עם הרצון להתקבל על ידי הסביבה שלהן, מתקדמות עם העלילה להבנה שהרעיון הוא לקבל את עצמך ופחות לשים משקל על מה חושבים עליך אנשים סביבך, האלף בית של הגימל דלת של הנעורים. כולן זוכות לסוג של קלוז'ר, גם אם לא תמיד מדובר בהפי-אנד (ותודה על זה), ואנחנו זוכים להיפרד מהן ומ"חינוך מיני", שעשתה היסטוריה והעמידה רף חדש, בוטה ומלהיב לכל מה שקשור במיניות בני נוער ותלאות ההתבגרות. בהחלט נתגעגע.
