האם העונה השלישית של "רק רוצחים בבניין" תצליח להתעלות או לפחות להשתוות לשתי העונות שקדמו לה? זו התהייה שנשמעה ברחבי עולמות הסטרימינג. ובמילים אחרות: האם צ'רלס, אוליבר ומייבל בלאדי מייבל יצליחו למצוא לעצמם פרשיית רצח מהבילה בתחומי בניין ארקוניה באפר ווסט סייד, וישמרו על מוניטין הסלבריטאות שהצדיקו בשתי העונות הראשונות של הפודקאסט הפופולרי שלהם, "רק רציחות בבניין"? הבשורה הטובה היא שגם העונה השלישית של הסדרה (שמשודרת כעת בישראל בדיסני+) מהנה למדי. יהיה לה קשה מאוד לא להיות כזאת בהתחשב בכתיבה השנונה, בדמויות הנהדרות שלה, במשחק שובה-הלב ובפיתולי פענוח מקרה הרצח הנוכחי. אבל האם היא נפלאה כמו העונה הראשונה או אפילו השנייה? פחות.
"רק רוצחים בבניין" עונה 3 - טריילר
(באדיבות דיסני+)
העונה הראשונה של הסדרה, בכיכובם של שני וטרנים הוליוודיים - סטיב מרטין ומרטין שורט - מחוזקים בנציגת הדור הצעיר, סלינה גומז, הייתה הפתעה מענגת. אחריה הגיעה העונה השנייה שהשביחה את הזן והעמיקה את הקשר בין אוליבר פוטנאם (שורט), במאי ברודוויי בדימוס שימיו היפים כבר מאחוריו, צ'רלס היידן-סבאג' (מרטין), שחקן שעדיין נח על זרי הדפנה של התפקיד המפורסם היחיד שלו כחוקר משטרתי, ומייבל (גומז), אמנית לעת מצוא שמחפשת את הייעוד שלה. שלושתם הצליחו ליצור בועה אסקפיסטית עבורנו ועבורם, זו שבה הם מתחקים אחר ראיות, מחלצים מידע מחשודים ומשחקים בבלשים. הבונוס: את כל המסקנות שלהם הם מייצאים לפודקאסט פשע אמיתי, שצובר פופולריות ומעניק לתסריטאים אינספור פאנצ'ים כפולי-משמעות שמתייחסים גם לסדרה. אז נכון, אנחנו מתוודעים על הדרך גם לבעיות האישיות של כל אחד מהם, אבל הלב הפועם של הסדרה הוא השלם הגדול מסכום חלקיו של שלושתם יחד, כשהם מנסים לפתור פרשיית רצח שהתרחשה איפשהו בין השוער לפנטהאוז.
האיזון הזה, יש להודות, נפרם בעונה השלישית, ששמונה מתוך עשרת הפרקים שלה נשלחו לביקורת. אוליבר מנסה לפדות את קופון הפופולריות שלו עם המחזה החדש שהופקד בידיו, Death Rattle (רעשן המוות), שבו מתרחש רצח במגדלור ושהעד היחיד לו הוא תינוק אחד מתוך שלישייה. הרצח של הכוכב שלו, בן גלנרוי (פול ראד המצוין), די חיסל לו את הסיכויים להחזיר לעצמו מעט מתהילת העבר שלו - ועכשיו הוא בעיקר מעביר את הזמן במניירות קלישאתיות של במאי תיאטרון יצירתי ומיוסר. צ'רלס הפך מקשיש מהורהר שמתקשה להיפתח לסוג של קריקטורה על השחקן חסר-המודעות להיותו האז-בין, ומייבל, עגמומית מאי פעם ומעט כבויה, היא האדם היחיד שעוד מנסה להצית את להבת פתרון מקרה הרצח - והיא ממש צריכה לקשור את שני הקשישים שלה ולהוליך אותם כדי שיואילו בטובם לבצע את מה שבשבילו התכנסנו כאן, בחום הזה.
נדמה ש"רק רוצחים בבניין" היא כבר לא הסינדרלה של הקומדיות, ובהתאם היא מושכת אליה תשומת לב ומורעפת באבק כוכבים נוצץ. אל סטינג מהעונה הראשונה, ואיימי שומר ושירלי מקליין מהעונה השנייה, מצטרפים הפעם שמות מבטיחים לא פחות – פול ראד, כאמור; אשלי פארק ("אמילי בפריז") בתפקיד אחת השחקניות במחזה; ג'סי וויליאמס ("האנטומיה של גריי") בתפקיד מושא האהבה החדש של מייבל, שגם ישתף איתה פעולה בחקירה, וכמובן, הבונבון: מריל סטריפ בתפקיד לורטה דרקין, השחקנית שכל חייה חיכתה שמישהו יפנה אליה את הספוט וירים עבורה את המסך, אבל רק בגיל מתקדם התגלתה על ידי אוליבר והתקבלה למחזה. אנא הכניסו פה שלל פאנצ'ים שמתכתבים עם הקריירה של סטריפ, לפי בחירתכם.
אבל כשהעלילה של "רק רוצחים בבניין" עוברת לעולמות ברודוויי, וצ'רלס ואוליבר עסוקים כל אחד בדרכו, בעיקר ביחסים המתפתחים שלהם עם בנות הזוג שלהם (במקרה של צ'רלס זוהי ג'וי, המאפרת הוותיקה שלו, אוליבר מנהל רומן עם לורטה-סטריפ), אך טבעי הדבר שמשהו חשוב מהליבה של הסדרה ילך לאיבוד, או לפחות ייטשטש. הם כבר לא שלישיית חסרי החיים שהעסיקו את עצמם בפענוח מקרי רצח כדי לפוש מעט מהצרות האמיתיות שלהם. הם לוקחים את עצמם הרבה יותר ברצינות עכשיו, מוזר ככל שזה יישמע לומר דבר כזה על דמויות בקומדיה נמרצת ומהירה כמו זו.
מה שייחד את שלושת הפודקאסטרים מול כל השאר והפך אותם לחבורה - נשחק משמעותית. אפילו משהו מהזיקנה החמודה שלהם אבד בדרך. "רק רוצחים בבניין" עדיין מבדרת מאוד, היא כתובה היטב ומלאה בטוויסטים, אבל היא נוגה יותר, דרמטית יותר ופחות אסקפיסטית. זה לא מאוחר מדי; צ'רלס, מייבל ואוליבר עדיין יכולים לחזור להתמקד ברציחות בארקוניה, ולהיות המשולש שונה-הצלעות אבל ההרמוני שהיו בעונות הקודמות. אני די משוכנעת שיש מספיק אנשים בבניין לעונות נוספות.
