ברשימת זוכי הפוליצר השונים לשנת 2024 שהוכרזו אמש (ב') הייתה נוכחות לא קטנה לסיקור המלחמה, כשלצד זכיית רונן ברגמן וצוות "הניו יורק טיימס" - גם צלמי סוכנות הידיעות "רויטרס" זכו בפרס היוקרתי בקטגוריית "צילום חדשות מתפרצות", על "תצלומים גולמיים ובהולים המתעדים את הפיגוע הקטלני ב-7 באוקטובר בישראל על ידי חמאס ואת השבועות הראשונים למתקפה ההרסנית של ישראל על עזה". בין התמונות הזוכות: הצילום של עמר עוואד, צלם רויטרס פלסטיני ממזרח ירושלים, שנלקח בשדרות ב-7 באוקטובר ומציגה את "גופותיהם של אנשים, חלקם קשישים, מוטלות מפוזרות מחוץ למקלט לאחר הסתננות המונית של חמושים של חמאס מרצועת עזה".
3 צפייה בגלריה
התמונה הזוכה (לאחר טשטוש), ובה נרצחים במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר במיגונית בשדרות
(צילום: REUTERS/Ammar Awad)
מדובר בקבוצה של עולי ברית המועצות - 13 מבוגרים וקשישים, בהם ניצולי שואה - שהיו בדרכם ליום נופש בים המלח. כאשר הקבוצה הייתה בדרכה לאסוף חברים נוספים, גלגל המיניבוס התפנצ'ר. הם עצרו בתחנת האוטובוס שמול הספרייה העירונית, הנהג יצא להחליף צמיג - והם נקלעו לאזעקת צבע אדום. הקשישים רצו מיד ל"מיגונית החכמה" שהייתה נעולה - והם נותרו בחוץ. בזמן שהם חשופים לירי הרקטות ברחוב, שני טנדרים לבנים של מחבלים עברו, זיהו את הקבוצה - טבחו בהם וגם וידאו הריגה.
על אף שוועדות חלוקת פרסי הפוליצר דילגו מעל כמה סערות פוטנציאליות ולא העניקו את הפרס היוקרתי לעיתונות לצלם "הניו יורק טיימס" יוסף מסעוד, או לכתבת התחקיר על האלימות המינית של חמאס, או לתמונה של המחבלים בטנדר רוכנים מעל גופתה של שני לוק ז"ל - כמה מהבחירות הנוספות לצלמים הזוכים מטעם סוכנות "רויטרס" בכל זאת עוררו מחלוקות.
לצד עוואד, בקטגוריה המדוברת של "צילום חדשות מתפרצות" ישנו גם יאסר קודיח, צלם עזתי שזכה לביקורת כשנטען שהתלווה למחבלים בזמן החדירה לשטחי ישראל ב-7 באוקטובר. קודיח, שתיעד בין השאר השתלטות על טנק ישראלי ולקיחת חטופים ישראלים בשבי, טען שביתו הופצץ ימים ספורים לאחר פרסום תחקיר HonestReporting שהראה אותו מתלווה למחבלים, ושתהה אם היה לו ידע מוקדם על כוונת חמאס לתקוף את ישראל. עם זאת, העבודה הנבחרת של קודיח לזכייה צולמה דווקא בעזה ב-25 לאוקטובר ומתוארת כ"גבר מחבק את שני אחייניו בזמן שפלסטינים מחפשים קורבנות של תקיפה ישראלית בבניין מגורים בעיר עזה".
בימים האחרונים הופצו עצומות באינטרנט שעליהן חתמו אלפי אנשים, שקראו לוועדות הפרס שלא לבחור בצלמים שהתלוו למחבלים. מספר ארגונים יהודים אף שלחו מכתבים דומים להנהלת הפרס, שמוענק מדי שנה על ידי בית הספר לעיתונות של אוניברסיטת קולומביה - מוסד שבעצמו עומד במרכז סערה בשבועות האחרונים.
כמו כן, גם הצלמים הישראלים אמיר כהן ורונן זבולון זכו בכבוד כחלק מהצוות של "רויטרס" על צילומיהם מתוך ישראל בזמן המתקפה ולאחריה. ועדת הפרס הוקירה עיתונאים המסקרים את המזרח התיכון, וציינה כי "בתנאים מחרידים, מספר יוצא דופן של עיתונאים מתו במאמץ לספר את סיפוריהם של פלסטינים ואחרים בעזה".
פרס הפוליצר ניתן גם לספר שנוי במחלוקת מאת הסופר היהודי נתן ת'רול (44), שמתגורר בירושלים ושעבודתו מבקרת לעיתים קרובות את ישראל. הספר, "יום בחייו של עבד סלאמה: האנטומיה של טרגדיה ירושלמית" - שיצא לאור כמה ימים לפני 7 באוקטובר - מתמקד במאמציו של אב פלסטיני לחשוף ידיעות על בנו בעקבות תאונת אוטובוס. ועדת הפרס כינתה את היצירה: "תיאור טוב ואינטימי של החיים תחת הכיבוש הישראלי בגדה המערבית".
3 צפייה בגלריה
אישה בבית שכניה באשקלון שנפגע מפגיעת טיל של חמאס ב-7 באוקטובר
(צילום: REUTERS/Amir Cohen)
ת'רול עורר לא מעט סערות סביבו בעבר. בנובמבר שנה שעברה פורסם ב-ynet על המאבק של הקונסוליה הישראלית בניו יורק לביטול קורס שהעביר בנושא "אפרטהייד בישראל" בבית הספר הנחשב לאומנויות בניו יורק, בארד קולג'. בית הספר הציע את הקורס הראשון מסוגו שנועד ללמד סטונדטים על "פשע האפרטהייד" בישראל. הקורס עורר סערה והוביל את הקונסוליה הישראלית לפנות בצעד חריג להנהלת המוסד בבקשה לבטלו. גם ארגונים יהודיים כמו "הליגה נגד השמצה" פנו לקולג' בדרישה לבטל את הקורס. "כל הנחת היסוד של הקורס הזה משמיצה ועושה דה-לגיטימציה למדינת ישראל הדמוקרטית", מסרו אז ב"ליגה נגד השמצה". "בתקופה של עלייה בשיעור התקריות האנטישמיות בארצות הברית, אנחנו עומדים על כך שקורסים כאלה לא צריכים להתקיים בגלל הכשלים שהם מבוססים עליהם". ת'רול הוגדר כהוגה וחוקר יהודי שידוע כמבקר חריף של ישראל. הוא טוען כי המדינה מנהיגה בפועל אפרטהייד, וכי לא ניתן להפריד בין הממשל הדמוקרטי כביכול בישראל לבין המשטר הצבאי שהיא מנהיגה ביהודה ושומרון. בעקבות הלחץ על המוסד - הקורס אכן בוטל.
מנהלת פרסי פוליצר, מרג'ורי מילר, אמרה ל-ynet בתגובה לדברים כי "כחלק מהגשת המועמדות שלה לתחרות, סוכנות 'רויטרס' הודיעה באופן יזום לוועדת הפרס ולדירקטוריון על המאמר של HonestReporting, וכללה את תגובתה הפומבית אליו מ-9 בנובמבר. מעבר לכך, הדיונים סביב הפרסים חסויים ולא נוכל להגיב מעבר לכך... לגבי תמונת עמר עוואד, מסיבות דומות, איננו יכולים לדון בדיונים חסויים. כידוע, ארגוני חדשות מתמודדים כמעט מדי יום עם שאלות קשות של רגישות וההחלטות הן עניין של שיפוט עריכה עצמאי".
מ"רויטרס" נמסר בתגובה לפניית ynet: "'רויטרס' מחויבת לדווח על חדשות בצורה הוגנת, מדויקת ובלתי תלויה בהתאם לעקרונות האמון של החברה. אנחנו מכחישים מכל וכל שהיה לנו ידע מוקדם על התקיפה או ששיבצנו עיתונאים בשורות חמאס ב-7 באוקטובר. 'רויטרס' זיהתה ולאחר מכן הפיצה מחדש תמונות של צלמים שצילמו מהגבול שעות לאחר שהפיגוע ב-7 באוקטובר כבר החל. לא מצאנו ראיות התומכות בטענת התיאום עם חמאס מצד העיתונאים העצמאיים שאת תמונותיהם פרסמנו, כולל יאסר קודיח. אנחנו עדיין מודאגים מאוד מחוסר האחריות של HonestReporting בפרסום ההאשמות שקריות ומזיקות בנובמבר האחרון על איסוף חדשות של רויטרס ב-7 באוקטובר. במאמר של 'רויטרס' מ-11 בנובמבר 2023, מנכ"ל HonestReporting, גיל הופמן, קיבל שאין ראיות התומכות ברמזים שעוררו בדיווח שלהם. הספקולציות חסרות הבסיס בפוסט של HonestReporting, שהוצגו כ'העלאת שאלות אתיות', היוו סיכונים חמורים לעיתונאים באזור. אנו מאמינים שיש לחייב את HonestReporting באחריות להתפשטות המידע השגוי שהוא עורר, ולסיכון ולפגיעה במוניטין שגרמו הטענות הנלהבות שלו לעיתונאים המדווחים על הסכסוך הזה".
ב"רויטרס" התייחסו גם לתמונה הזוכה של עוואד, ואמרו כי "מתפקידם של עיתונאים לתעד חדשות חשובות כשהן מתפתחות ולספק תיאור ממקור ראשון של אירועים בשטח. זהו התפקיד המהותי של עיתונות חופשית באזורי מלחמה, ואנו נשארים מחויבים לספק סיקור זה הן מישראל והן מעזה ככל שהעימות נמשך. בלי תמונות כמו התמונה זוכת פרס פוליצר של עמר עוואד, העולם לא היה מבין לגמרי מה קרה באותו יום. אנחנו עומדים מאחורי הסיקור שלנו".
