התיאטרון הלאומי הבימה הציג הבוקר (א') את הרפרטואר לעונה החדשה של 2022/23. באופן כללי, כפי שהעיד המנהל האמנותי, משה קפטן, יש "רוב מוחץ של מחזות ישראליים - קלאסיים ומקוריים"; ומסתמנת המגמה לעסוק בנושאים בעלי זיקה מובהקת לחברה הישראלית.
הפקות נוספות שנמצאות בקנה של הבימה לעונה הקרובה כוללות את "מעגל הקיר הקווקזי", עיבודים בימתיים ל "החיים על פי אגפא" מאת אסי דיין, ״אביבה אהובתי״ של שמי זרחין, ההצגות "מלאכת החיים" ו"אמא קוראז'"; והמחזמר "שיער" - לצד שישה מחזות ישראלים מקוריים חדשים פרי עטם של מאור זגורי, הלל מיטלפונקט, שי להב, אוהד חיטמן ואורי אוריין. נעם סמל, מנכ״ל התיאטרון, אמר: ״הבימה יוצאת לדרך תאטרונית מרתקת וחדשה שמבטיחה לקהל עונה של מחזות מקוריים, מחזות זמר, קלאסיקה, ורפרטואר עסיסי שמתאים לתיאטרון הלאומי בישראל״.
שני סרטי קולנוע ישראליים משובחים עושים דרכם בעונה הקרובה אל במת התיאטרון. האחד - "החיים על פי אגפא" מאת שלומית ארנון בר לב ועינת ברנבוסקי לפי תסריטו המיתולוגי של אסי דיין. ההצגה (כמו הסרט) מתמקדת בלילה אחד בבר תל אביבי דחוס ואפל שאליו מגיעים הבודדים כדי להימלט מהמציאות הבוערת שבחוץ. אבל המציאות הישראלית לא נותנת להם לברוח ממנה והיא תשוב ותטפח על פניהם ועל פנינו. את הסרט השני, "אביבה אהובתי", עיבד למחזה ארז דריגס על פי התסריט של הבמאי שמי זרחין. זהו סיפור על עקרת בית פשוטה ועמוד התווך של הבית, שמחליטה להעז ולהגשים את עצמה ואת תשוקתה לכתיבה ספרותית.
בכל הנוגע למחזאות ישראלית מקורית, הרפרטואר כולל, בין היתר, את "השנה היפה בחיי" מאת אוהד חיטמן בבימוי משה קפטן. רוני דלומי ומיקי קם תככבנה במחזה, שמגולל את סיפורם של דנה ורוני בלומנטל, זוג צעיר מצליח המתמודד עם המעבר מחיי זוגיות רומנטיים, יציבים ורגועים לשגרה המאתגרת שבהורות הטריה לבנם הבכור. המחזה "גיבורה" - מאת שי להב, בבימוי צדי צרפתי ובכיכובן של גילה אלמגור וריקי בליך - סוקר את פרשת חייה המורכבת והסוערת של אידה נודל, אסירת ציון שנאבקה כ-15 שנה בשלטון הסובייטי , מתוכן 4 שנים בגלות בכפר נידח בסיביר. "מבעד לדלת" מאת אורי אוריין בבימוי שחר פנקס עוסק רומנטיקנית בלתי נלאית בשם נינה, שלוקה ב"אגורפוביה", ולא יוצאת מביתה עד שבנה המרושש של בעלת הבית חוזר מחו"ל במפתיע ודורש להוציא את נינה. "להתעורר" מאת מאור זגורי ובבימויו פתח את פסטיבל "האביב הערבי" בברלין. המחזה עוקב אחר קצינה ישראלית באגף ההאזנות של חיל המודיעין שמתאהבת מרחוק במורד סורי, משורר, לו היא מצותתת בעיצומו של האביב הערבי. ההצגה "תדע כל אם עבריה" מאת רובי פורת שובל מתארת אישה בתפקיד בכיר במטכ"ל הצה"לי. פורת שובל תככב בהצגה שכתבה.
שיתוף פעולה ראשון בין תיאטרון הבימה ותיאטרון גשר קורם עור וגידים עם "איתי החיים משחק הרבה" על פי ספרו של דויד גרוסמן בעיבודו ובבימויו של חנן שניר. המחזה כמו הספר מבוסס ברובו על אירועים אמיתיים שתחילתם ביוגוסלביה, וסופם בקיבוץ בישראל. זהו סיפורן של שלוש נשים אמיצות, שלושה דורות; וזהו שיתוף הפעולה השני בין גרוסמן לשניר, שקדם לו המחזה "אישה בורחת מבשורה".
לא רק הסופר דויד גרוסמן מגיע להבימה. גם הסופר אהרן אפלפלד והמשוררת לאה גולדברג עושים זאת. "ימים לבנים" מאת שחר פנקס מעלה מפגשים דמיוניים ומרתקים. לאה גולדברג בת ה-50 בדרכה לפגוש את אהובה האיטלקי פאולו ויונטה. נורה קריגר, סטודנטית בת 20 הלומדת בברלין, נוסעת לחופשה בת שבועיים בבית הוריה שבליטא. ואלחנן קרון, השוהה בברלין לצורך מחקר אקדמי, נוסע ברכבת, לאחר שאשתו לילי עזבה את דירתם. זהו מחזה בעקבות יצירתה ושיריה הרבים של לאה גולדברג.
"פולין ארץ ירוקה" -מחזה בבימוי איציק ויינגרטן בעקבות הרומן הנפלא של אהרן אפלפלד. סיפורו של גבר יליד הארץ, שמעולם לא רצה לשמוע על קורותיהם של הוריו בכפר שבו חיו בפולין. הוא מחליט יום אחד לנסוע אל הכפר הנידח, שם הוא פוגש איכרה נאה בעלת אישיות קסומה, שהכירה בילדותה את משפחתו, והייתה עדה להשמדתם של כל תושבי הכפר. סיפור האהבה ביניהם הוא סיפור של גילוי עצמי במקום מלא סודות וסכנות עד סופה העגום. זהו שיתוף פעולה בין תיאטרון הבימה ובין ביה"ס לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים.
מוטי לרנר יעלה את ההצגה "גולדה". מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים פורצת מחאה ציבורית נגד גולדה מאיר ומשה דיין המאשימה אותם בכשל המדיני שהביא למלחמה ובכשל הצבאי שגרם לאבדות כה רבות בה. גולדה הנואשת מנסה להיאבק בהאשמות האלה מול דיין שמבקש להתפטר. שרה, בתה של גולדה מנסה לתמוך באימה החולה והמותשת בעקבות המלחמה, ומגלה את ספקותיה ואת רגשי האשמה שלה. למרות זיכויה בוועדת אגרנט מחליטה גולדה להתפטר.
גיבורת "ליא" מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו היא לא אחרת מאשר מלכת תיאטרון בשם ליא קניג אותה משחקת...ליא קניג. זהו מסע ארוך אל העבר: אל עולם הילדות בביתם של זוג שחקנים, אל ילדות שאבדה בין אירועי המלחמה ומסעות הפליטות מארץ לארץ, אל עולמם של תאטרוני היידיש של פעם, אלה שהעברית ראתה בהם אויב. זהו מסעה המצחיק והמרגש של מלכת התיאטרון הישראלי לחזור ולו רק פעם, בדמיונה, אל תיאטרון השווקים והעגלות של ילדותה.
ליא קניג תחזור לככב גם ב"המדריך למטייל בוורשה" מאת הלל מיטלפונקט ובבימויו. מרגה ויסברג ובנה הצייר הכושל יוסף מגיעים לוורשה כדי לתבוע בעלות על בניין גדול בלב העיר, בניין שהיה עד מלחמת העולם בבעלות משפחתה של מרגה. בין מרגה ויוסף מתנהלת מלחמה רבת שנים, שתחילתה בימי הילדות המוקדמים של הבן והמשכה במאבקים אין-ספור בנושאי נישואין, גירושין, אמנות, גידול ילדים, כסף, היסטוריה כללית, היסטוריה יהודית וההיסטוריה של המשפחה. בעוד מרגה מגלה מחדש את ורשה (מושא שנאתה בחמישים השנים האחרונות), מתוודע יוסף במלון אל בינה, רווקה ישראלית שהגיעה לוורשה כדי להשלים את מפעל חייו של אביה המנוח - תיעוד הקהילות היהודיות בפולין במאתיים השנים האחרונות.
הקלאסיקה העברית "מלאכת החיים" מאת חנוך לוין בבימוי משה קפטן חוזרת לבמה כשביום בהיר אחד - או בלילה בהיר שכזה - מחליט יונה פופוך שחיי הנישואין שלו עם לביבה שלו הם כבר "לא". הוא יוצא למצוא חיים אחרים, ואולי אהבה חדשה. כך מתחיל מחזהו המבריק של גדול מחזאי ישראל. אגדה לילית מצחיקה ומרגשת, על האפשרות להגשים את החלום המקנן בכולנו: להתחיל בחיים חדשים גם בגיל לא כל כך חדש. את תפקיד יונה פופוך יגלמו נתן דטנר ויגאל שדה. את התפקיד הנשי הראשי יחלקו חנה לסלאו ואורלי זילברשץ.
בתחום המחזאות העולמית מככבים בעונה הקרובה "הדוקטור" מאת רוברט אייק. זהו עיבוד חופשי ל"פרופסור ברנהרדי" מאת ארתור שניצלר. תרגם אלי ביז'אווי וביימה מירי לזר. פרופסור רות וולף, אישה לבנה יהודייה ממעמד גבוה, מואשמת באפליה דתית וגזעית ומציתה את הדיון השנוי במחלוקת אודות תרבות הביטול. בעולם בו זהות הפרט הופכת לדיון פוליטי על דת, גזע ומין – כל אחד חייב להשתייך לקבוצה, אך מקרה שמתרחש בתוך כותלי המוסד הרפואי המכובד שהקימה וולף מאתגר את התפיסה הזו ומתגלגל ככדור שלג לכדי סערה ציבורית שלא תסתיים לפני שתגבה את קורבנותיה. אורי פפר ישחק ב״הדוקטור״ עם ליליאן ברטו ונורמן עיסא, אוסנת פישמן ודוית גביש. גם את הקומדיה "השכנים מלמעלה" מאת ססק גאי תרגם אלי ביז'אווי. צביקה הדר ואוסנת פישמן יככבו בקומדיה.
הבימה תעלה שתי קלאסיקות של ברטולט ברכט. האחת - "אמא קוראז'" מאת ברכט ומרגרט סטפין לפי מוזיקה של קורט וייל. מלחמת מאה השנים באירופה. על פני שדות הקרב של אירופה משוטטת "אמא קוראז" בעגלה הקרויה "קנטינה"- חנות ומסעדה ניידת יחד עם שלושת ילדיה: אייליף - גבר מגושם ולא חכם במיוחד, גבינשוויץ - גבר תמים אך ישר מאין כמוהו; וקאתרין, נערה אילמת. אמא קוראז' עושה עסקים עם החיילים. היא מוכרת ציוד צבאי, מזון, ביגוד ואלכוהול, מתפרנסת מן המלחמה וזקוקה לה כדי להמשיך ולהתקיים. על ילדיה היא מנסה להגן בכל מחיר מפניה.
בזמן שהיא עסוקה במכירת מרכולתה מגוייסים בניה ומוצאים להורג בזה אחר זה. כעת קוראז' ובתה קאתרין חיות בעגלה. הן חונות לילה אחד מחוץ לעיר נצורה. חיילים עומדים לכבוש את העיר וקאתרין מחליטה להקים רעש כדי להעיר את תושביה ולהזהירם. אחוזת תזזית, עולה קאתרין על גג עגלה ומתופפת בתוף. חיילי האוייב יורים בה כדי שתפסיק עם התיפוף והיא מתה. העיר מתעוררת ומתקיפה. קוראז' איבדה את שלושת ילדיה. היא שרה לבתה המתה שיר ערש אחרון ומשאירה אותה לאיכרים שיקברו אותה. קוראז' רותמת עצמה לעגלה וצועקת לחיילים הצועדים: "קחו אותי איתכם"! הקלאסיקה השנייה של ברכט היא "מעגל הגיר הקווקזי".
"שיער" - מחזה ושירים של ג'רום רגני וג'יימס ראדו בתרגומו של אהוד מנור ובבימוי עידו רוזנברג. זהו המחזמר שעלה לראשונה ב 1967, ושתול במקור בתקופת "ילדי הפרחים" של שנות השישים – חבורה של פעילים תוססים, ארוכי שיער, שחרטו על דגלם את המאבק לשלום, לשוויון, לאהבה, לחופש ולאחווה בין בני האדם. שירי המחזמר, שהפכו ללהיטים במצעדי הפזמונים, הפכו עם השנים לביטוי של מרד נעורים וביקורת חברתית נוקבת, כשביניהם "תנו לשמש יד", "אין לי חיים", "אנה אפנה", "כמה קל ללעוג", "אקווריוס" ועוד רבים אחרים.
