לצד חוק הרייטינג שמקדמת הממשלה, שלטענת המתנגדים לו אמור להתערב בשוק הטלוויזיה בישראל, הצעת חוק נוספת מקודמת בימים אלה ונוגעת גם היא לשוק התקשורת. היום (ראשון) ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק שמטרתו להכניס את התקצוב של תאגיד השידור הציבורי כאן לתקציב המדינה, כך שיהיה ניתן לקצץ בו במסגרת הקיצוצים שעורכת המדינה. על פרטי ההצעה פורסם לראשונה ב-ynet.
כיום התקציב של התאגיד הינו תקציב נפרד שאינו מושפע מהשינויים שעורכת הממשלה, אך ההצעה שהגיש ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, תכניס אותו לתקציב המדינה ותאפשר לצמצם אותו, כאשר אופי הקיצוץ יהיה נתון לשיקולה של הממשלה. חשוב לציין כי עד לאישורה נותרו מספר שלבים והוא תלוי, כמובן, בהצבעה במליאה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). בחודש ינואר 2024, פרסם נגיד בנק ישראל הודעה לעיתונות לפיה הסך הכולל של הוצאות המלחמה בשנים 2023 ועד 2025 צפוי לעמוד על כ-220 מיליארד שקלים חדשים. הממשלה אישרה קיצוצים רוחביים בתקציבי כל משרדי הממשלה על מנת לעמוד בהתחייבויות הנדרשות עקב המלחמה".
בהצעה צוין כי בין משרדי הממשלה שמהם קוצץ תקציב נמצאים משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך. "הקיצוץ לא פסח גם על תקציבים אחרים הקבועים בחוק, דוגמת תקציב הספריות הציבוריות. במצב הנוכחי במדינה, ראוי ונדרש מכל הגופים הציבוריים בישראל, להירתם למאמץ המשותף בדרך כזו או אחרת", נכתב.
בהמשך צוין כי "תאגיד השידור הישראלי הציבורי, כשמו כן הוא, ציבורי. על כן גם תקציבו השנתי של התאגיד צריך להיות ממומן מקופת הציבור - דהיינו מתקציב המדינה. מוצע לקבוע כי תקציב תאגיד השידור ימומן, בין השאר, מתקציב המדינה, ובכך יהיה כפוף גם הוא לשינויים המתבצעים מעת לעת בתקציב המדינה".
אין זו הפעם הראשונה שתאגיד השידור עומד במרכז דיון ציבורי, זאת לאחר שהממשלות האחרונות ניסו לצמצם את כוחו וחלק משרי הליכוד אף טענו וטוענים עדיין כי העובדה שהוא עוסק בסיקור חדשות בעייתית. עד היום ובשל ביקורת ציבורית נוקבת, נבלמו היוזמות ולא קודמו וכעת ניתן שב האור הירוק ומתחדשים הניסיונות לקדם את היוזמה.
נכון לרגע זה להצעת החוק החדשה יש רוב בקואליציה והכוונה היא לקדם אותה עד הסוף, אלא שכפי שקרה במקרים קודמים, ייתכן שההדף הציבורי וגלי הביקורת שבלמו אותה בעבר, יעשו זאת גם הפעם.
חבר הכנסת בוארון הוסיף: "הצעת החוק לא תאפשר חלילה להתערב בתוכן ובעמדות התאגיד, אבל לא יכול להיות שהתאגיד יהיה 'נסיך', אקס טריטוריה תקציבית ששוכן מחוץ לספר התקציב. שכאשר יש קיצוץ רוחבי התאגיד לא נכנס מתחת לאלונקה, ולא שותף למאמץ המלחמתי, במצב הנוכחי במדינה, ראוי ונדרש מכל הגופים הציבוריים בישראל, להירתם למאמץ המשותף בדרך כזו או אחרת, ובעזרת ה' עם התיקון לחוק גם התאגיד יתרום את חלקו למאמץ המלחמתי".
מכאן תאגיד השידור הישראלי נמסר בתגובה: "תקציב תאגיד השידור הישראלי, על פי חוק, הוא תקציב סגור, כדי למנוע כל התערבות פוליטית בתכניו מצד ממשלה מימין או משמאל. פתיחת התקציב עתה, היא נסיון נוסף לפגוע בעצמאות התאגיד ומשמעותו - קיצוץ מאסיבי בהפקות הפופולריות שלו, פגיעה בחדשות התאגיד, פגיעה בעובדי ועובדות התאגיד, ופגיעה באלפי משפחות של נותני שירות חיצוניים להפקות התאגיד - ובהם צלמים, עובדי במה, מקליטים ועוד, שפרנסתם תיפגע משמעותית תוך כדי המלחמה.
"בימים אלה גורמים שונים מובילים קמפיין של ממש נגד התאגיד לא בהכרח מטעמי קיצוץ, וראוי להזכיר בהקשר זה שוב - התאגיד צבר בשנה החולפת מאות מליוני צפיות בליניאר ובדיגיטל לתכניו. בסקרי ההאזנה לרדיו - התאגיד שובר בשנים האחרונות פעם אחר פעם שיאי האזנה, ותחנותיו הן המובילות בישראל. בכל סקר חיצוני - חדשות כאן נתפסות על ידי הציבור בישראל, גם במרוצת המלחמה, כמאוזנות והאמינות ביותר בישראל.
קואליציית ארגוני עיתונאים, יוצרים, שחקנים ועובדים בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע הגיבו: "הצעת החוק מהווה פגיעה חמורה בעצמאותו של תאגיד השידור הציבורי. משמעותה של הצעת החוק היא פגיעה ישירה בעצמאות התקציבית והמטרות של תאגיד השידור הציבורי, תוך הכפפתו לגחמות הממשלה, תהיה אשר תהיה. תאגיד שידור ציבורי הכפוף לממשלה אינו אלא ערוץ תעמולה, ולא כלי תקשורת עצמאי.
"הצעת חוק זו היא חלק ממגמה מדאיגה של הצעות חוק שמטרתן להצר את צעדיה של התקשורת הישראלית החופשית והבלתי תלויה. בתקופה שבה הקשב הציבורי מצוי במקום אחר, ממשיכים גורמים בממשלה ובמשרד התקשורת בניסיונות לחבל בעצמאותה של התקשורת הישראלית. במשך השנה האחרונה נמנעו ארגוני היוצרים ממאבקים ציבוריים מתוך תחושת אחריות לאומית, אך עם פתיחת מושב הכנסת הנוכחי ברור כי אין באפשרותנו לעמוד מנגד. קואליציית הארגונים לא תשלים עוד עם המצב ותצא למאבק בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת לעצור את הפגיעה בתקשורת הישראלית".
