תיאטרון באר שבע, שיחגוג השנה 50 להיווסדו, הציג היום (א') את הרפרטואר שלו לשנת היובל שיתמקד בחברה הישראלית. ההצגה הראשונה שתועלה היא "טופס 17", קומדיה פרועה על רשלנות רפואית שנדחתה משנה שעברה ושאותה כתב גיא מרוז, בה מתגלה מערכת הבריאות החולה בישראל במערומיה: רופאים נאלצים להסתיר חולים בארון בזמן שמשרד הבריאות מחפש שאריות של חמץ בחדרי הניתוח. זהו סיפורם של מנתח בעל שם עולמי ומנהל בית החולים "שערי תקווה", שרגע לפני ביצוע השתלת לבלב מהפכנית מגלה שמשרד הבריאות שוקל לבטל את ההליך ההיסטורי עקב ליקויים שהתגלו בבית החולים תחת ניהולו, ושל חולה מן השורה שעושה טעות פטאלית ומגיע לבית החולים ללא טופס 17. בהצגה, שיביים אלון אופיר, ישתתפו אמיר קריאף, גבי עמרני, ניצה שאול, אדוה עדני, יואב הייט, אורן כהן ואדיר שטיבלמן.
מחזה נוסף שיעלה הוא "שיעור", שכתבו אייזולט גולדן ודייויד הורן, ומעמיד את הפרט מול מערכת החינוך. את הגרסה הישראלית תביים תמר קינן. במרכז המחזה עומדים הוריו הפרודים של ילד בן תשע שמתקשה בלימודיו והתנהגותו הופכת לאלימה. המחנך שלו מזמין את הוריו לפגישה בבית הספר, ומציע להפנות אותו לפסיכולוג חינוכי. אבל ההורים, שמעולם לא אהבו את בית הספר או את המורים, מסתייגים מהפיתרון. החזרה של ההורים לחצר בית הספר ולכיתת הלימוד מעלה בהם זיכרונות מרים, ומעמתת אותם עם הילדים שהיו והאנשים שהפכו להיות. ישחקו בהצגה מולי שולמן, אביב כרמי ותמיר גינזבורג.
"צומת וולקן", סרטו של ערן ריקליס משנת 1999, בו כיכבו אורן שבו, דני שטג, תומר שרון, גילי שושן, סמי הורי ויעל הדר, מעובד למחזה על ידי עינת ברנובסקי. המחזה, שמתרחש באוקטובר 1973 בפאב "צומת וולקן", הוא סיפורה של להקת הרוק "צופן גנטי" שעומדת להגשים את חלומה ולפרוץ בענק. אמרגן מפורסם מתל אביב מגיע כדי לשמוע את הלהקה ואולי להפוך אותה לדבר החם הבא של ישראל, אבל הוא מציע הזדמנות שלא תחזור אך ורק לסולן הלהקה, שמוצא את עצמו נקרע בין הנאמנות לחבריו ובין החלום הגדול לפרוץ החוצה. עמית אפשטיין יביים, וישתתפו בו בין השאר אורי בלופרד, הילה לב ארי, אסף זגה, ויקי כהן ושיר סייג.
עוד סרט שיזכה לגרסה בימתית הוא "אביבה אהובתי" של שמי זרחין, שזכה בשישה פרסי אופיר. במרכז המחזה, שיועלה כהפקה משותפת עם תיאטרון הבימה (ארז דריגס אחראי לעיבוד הבימתי ומשה קפטן יביים), עומדת טבחית קשת-יום בבית מלון בטבריה, החולמת להיות סופרת, אבל אינה מעזה לפרסם את סיפוריה.
את "כולם היו בניי", מחזהו הנודע של ארתור מילר, תביים שיר גולדברג, המנהלת האמנותית של התיאטרון. גיבור המחזה הוא ג'ו קלר, יצרן מנועי מטוסים לחיל האוויר האמריקאי בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבנו הטייס נעדר ושהואשם יחד עם שותפו למפעל לחלקי מנועי מטוסים בכך שסיפקו חלקים פגומים שגרמו למותם של 21 טייסים. המחזה מציב שאלות של מחויבות מצפונית חברתית מול השאיפה להצלחה ללא תנאי ובוחן את המחיר הכבד וההרס שגורמים סודות ושקרים בתוך משפחה.
הפקות נוספות אותן מתכנן תיאטרון באר שבע להעלות יהיו עיבוד בימתי ל"חתונה מאוחרת", סרטו עטור הפרסים של דובר קוסאשווילי, בו כיכבו ליאור אשכנזי, רונית אלקבץ ומוני מושונוב. כמו כן תעלה "רק לנגן אהבה", דרמה מוזיקלית שכתב שי להב על פי סיפור חייה של אהובה עוזרי. בה ישולבו מיטב שיריה. מחזה מסקרן נוסף הוא "עד שהמוות יפגיש בינינו", שכותבות דפנה זילברג ונעה לזר-קינן. בעלה של מור נפטר מסרטן ומותיר אותה אלמנה בת 40, עם בנם בן התשע. לאחר מותו, עורך דין וחבר ילדות של הבעל חושף בפני מור את צוואתו – מור חייבת למצוא בן זוג חדש עד תום שנת האבל.
"התפקיד המרכזי של התיאטרון הוא להיות כלי בשירות החברה, מנקה מורסות חברתיות, כלי שדרכו אנחנו מתבוננים פנימה ומתבוננים על כל מיני קולות בתוכנו, גם אם הם שחורים ולא נעימים", אומרת שיר גולדברג. "בתיאטראות הגדולים יש כוכבים ובתיאטרון שלנו זו האיכות – שהיא תפקידה של האמנות".
"השנה אנחנו מציינים בהתרגשות גדולה 50 שנים להיווסדו של תיאטרון באר שבע", אמרו גולדברג ושמוליק יפרח, מנכ"ל התיאטרון. "הקמת התיאטרון בשנת 1973 סימנה את תחילתו של רנסנס תרבותי בעיר, ומי שהחל את דרכו כתיאטרון קטן הפך ברבות השנים למוסד דגל תרבותי, מוביל ומשפיע, לצד התפתחותה של באר שבע כולה. התיאטרון ימשיך להיות עוגן תרבותי משמעותי בנגב, שמקיים קשרי תרבות מול קהילה, חינוך, רווחה וכמובן אומנות".
