כשסדרה זוכה לתחייה מחודשת (Revival), כלומר ממשיכה פחות או יותר מהמקום שבו הסדרה המקורית הפסיקה, גלומות במהלך בדרך כלל שתי אפשרויות: היא עשויה להתעלות על המקור ולשפר אותו והיא עלולה, כמו שקורה לא פעם, לאכזב את הצופים הוותיקים ולבייש את נעוריה. "דקסטר: דם חדש", שחוזרת שמונה שנים אחרי ש"דקסטר" נפחה את רוחה בפרק סיום מזעזע (ועולה היום, ב', ב-yes), מעמידה אופציה שלישית חדשה: היא מהווה חוויה מתקנת לסיום ההוא ולשתי העונות שקדמו לו, אבל היא לא מצליחה להשתוות לסדרה בימיה הטובים. התוצאה היא, כמו שזה נשמע, מעין גרסה פושרת של המקור. אפשר ליהנות ממנו, בעיקר מי ששימר במוחו את ה-DNA המוצלח של העונות הראשונות וכעת מוכן לנסיעה אחרונה על האדים ההם. אבל אם דקסטר מורגן, עילוי פורנזי ביחידת זיהוי פלילית לשעבר, היה צריך לאבחן את הגלגול הנוכחי של עצמו - הוא היה אומר שהדם החדש מרגיש לו קצת רדום.
עשר שנים אחרי שהסוציופת המוסרי (בגילומו של מייקל סי. הול), זייף את המוות שלו ועבר לחטוב עצים ב"חשיפה לצפון", אנחנו חוזרים אליו ואל חייו בעיירה הקטנה והקפואה איירון לייק, שסמוכה לשמורה אינדיאנית בשם סנקה. מורגן הוא עכשיו ג'ים לינדזי (מחווה לסופר ג'ף לינדזי, שכתב את סדרת הספרים המקורית שעליהם מבוססת הסדרה), גבר המתפרנס כחוטב עצים ומנהל מערכת יחסים רומנטית עם אנג'לה (ג'וליה ג'ונס), מפקדת המשטרה המקומית, שלנוחותם של יוצרי העונה מאפשרת לו גישה לנתונים ולזירות פשע. הוא עובד בחנות לכלי נשק ומדי פעם מבליח לו יצר ההרג המוכר מפעם, אבל הוא לא מגיע לידי מימוש. בעשור האחרון הצליח דקסטר להכניע את הנוסע האפל שלו ולנהל חיים נורמליים למראה, כשהשריד היחיד לעבר שלו הוא רוחו של אחותו המתה, דברה מורגן, שהמוות לא עידן את ארסנל הקללות שלה וכעת היא מהווה מעין סוג מוזר של מצפון עם פה ג'ורה שמרבה לבקר את דקסטר-לינדזי החדש.
כל זה משתנה כשהאריסון, הבן שלו ושל ריטה, מצליח להתחקות אחריו הודות לפלאי האינסטגרם ומגיע כדי להישאר. הריסון מעורר אצל דקסטר את היצר הישן ומעיר גם את התהייה הישנה - האם משהו מהאפלוליות הדקסטרית עבר גם אליו באמצעות המטען הגנטי המשותף? ברקע ישנה תעלומה נוספת המערבת רוצח סדרתי נוסף, שמעלים נערות צעירות וכנראה ייתן פייט הגון לדקסטר בגזרת הפסיכופתיה. ואם זה נשמע לכם מוכר, את העונה הזאת יצר קלייד פיליפס, מי שהיה השואו-ראנר גם בעונה הרביעית והמוצלחת ביותר של "דקסטר", זו שבה הוא נאבק ברוצח הטריניטי (ג'ון לית'גו, שהעניק משמעות חדשה למושג "מצמרר" ושיזכה גם הוא להופעת אורח כפלאשבק). האריסון בן השלוש ישב אז בשלולית של דם כשאבא שלו נשא אותו החוצה מהבית, ומהרבה בחינות - פיליפס לוקח את זה משם.
"דקסטר: דם חדש" לא רוצה שנשכח מאיפה הגענו עד הלום, ואפשר להבין למה. היא עמוסה ברפרורים סימבוליים, מעודנים יותר או פחות (לרוב פחות) לעבר של דקסטר והסוד האפל שלו. הוא משוטט בנוף הקפוא של איירון לייק עם פוני מוזר ופנים של מר ספוק, ונותן תצוגה מרשימה, אם להודות באמת, של מגוון ההבעות המיוסרות של הדמות שאליה הוא צולל חזרה בקלות. אי אפשר לקחת ממנו את הדמות המצוינת הזאת, אבל נדמה שמה שעבד נהדר תחת השמש הקייצית של מיאמי, חולצות ההוואי והפסקול העליז באופן מטריד הולך לאיבוד בדרמטיות החדשה. חזרתו של הבן האבוד, הורות, תפאורה מהורהרת ונוגה ואפילו דמויות המשנה המעולות (אנג'ל בטיסטה ו-וינס מאסוקה) - כל אלה גוזלים את הרעם והעוצמה מהרגעים הדרמטיים באמת שנצצו על רקע "דקסטר" הישנה.
למרות שעברו רק עשר שנים, ג'ים לינדזי הוא בומר שצריך להתמודד עם בן מתבגר וקורבנות (מה חשבתם, שלא יהיו כאלה?) מפונקים וחסרי מודעות, ומנהל מערכת יחסים רומנטית לא אמינה כבר כמה שנים עם אישה שנראית צעירה מדי מכדי להיות אמא מאמצת למתבגרת. רובד המתבגרים שהתווסף לעלילה, ככל הנראה בניסיון לגרוף צופים נוספים, מרגיש תלוש ולא שייך לשפה של הסדרה עם תפרים גסים מדי בעלילה. "דקסטר: דם חדש" רלוונטית למי שאהב את הסדרה המקורית ורוצה למחוק את הסוף ההוא עם גרסה מעט חיוורת, אבל כזאת שאפשר למצוא בה ניצוצות של המקור. מחפשים פסיכופת רצחני מנומק, מורכב ושנון באמת? העונה השלישית של YOU בנטפליקס היא הכתובת שלכם.