לדורון מדלי יש בעיה עם מה שהוא מכנה "הנרטיב הישראלי". היוצר מסרב להיכנע לעצב שאופף אותנו בשנה האחרונה , ובכלל - מבחינתו כאן בארץ מדווחים רק על מה שרע, והוא חרת על דגלו להציב מראה הפוכה - שמחה איפה שעצוב. חיים איפה שמוות. "אם אנחנו נתעסק רק במוות - אז למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים פה?", תוהה מדלי במהלך ריאיון שהעניק ל-ynet. "אני מעדיף להעצים את החיים בכל מקום שאני נמצא. תקומה זה מה שאנחנו צריכים ללמוד מהשואה - איך קמים מאסון. אני מסתכל על חברים שחזרו לגור בעוטף, כי זו התקומה שלהם".
חודש אחרי הטבח של ארגון הטרור חמאס ב-7 באוקטובר דאשתקד, מדלי טס מישראל למזרח. את כרטיס הטיסה הוא רכש כמה חודשים לפני כן, והעדיף שלא לשנות את תוכניותיו.
זו לא החלטה אגואיסטית לברוח ככה בזמן מלחמה? אתה ייצגת את ישראל פעמיים בשנים האחרונות.
"השאלה הזו היא הנרטיב הישראלי שגדלתי עליו - להתעסק במה שרע. הקדשתי 15 שנה מהחיים ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, כשהלחנתי טקסטים של חללים שנפלו. קיבלתי החלטה שאני רוצה לשדר שמחה. כשהיינו באירוויזיון עם נטע ברזילי התחילה מלחמה בעזה - ופתאום [היא] נעלמה בגלל שזכינו באירוויזיון.
"ואז נסענו עם נועה קירל ובשבוע שהיא עולה לבמה - כל המדינה באזעקות והיא עושה לייבים עם ילדים מהדרום במקלטים. אני מסתכל על זה בעיניים פקוחות - זה מרתיח את הדעת, משפחות נהרסות בגלל שאין אף אחד בצמרת שרוצה שהמלחמה תסתיים מתישהו. הם מעדיפים שימשיכו להיהרג אנשים באופן גלוי ומותר שהחטופים יישארו בשבי. אני לא מסוגל להישאר פה, נפשית לא הייתי מסוגל. בחודש הראשון של אוקטובר הייתי במסעדת האחים, שסיפקה מזון לכל מי שרק רצה, הלכתי לשם כי נתתי את כל מה שיש לי כי אני כל כך ציוני אמיתי. למילואים אף אחד לא קרא לי, זה שיפוטי לחלוטין להגיד שזה אגואיסטי. רוב האנשים מבינים שכל אדם חייב לעשות את מה שהנפש שלו זועקת כדי שיהיה כח ליום שאחרי".
ואיך המלחמה נראית לך מרחוק?
"לא נסעתי לצד השני של העולם כרי להיות עם צבע אדום בטלפון. אבל אחרי כמה שבועות התחילו להגיע ניצולי נובה ומשפחות שהחליטו שהם לא רוצים להיות בפחד הזה, וחיבקנו את כל מי שבא. כשאתה בישראל אתה במוד הישרדותי, אבל כשאתה מתרחק - הדיכאון פתאום קורא לך, הנפש שלך פתאום מבינה מה עברת. אז בנינו קהילה מדהימה שפשוט חיבקה את כל מי שהגיע עם הטראומות".
ולמה חזרת?
"אחרי שנתיים בחו"ל פלוס מינוס, יצר הנדודים נרגע והרגשתי שאני רוצה לחזור כדי לעשות משהו, הרגשתי שמיציתי את הטיולים כרגע".
אז מדלי אכן החליט שהוא רוצה לעשות משהו - ויחגוג 20 שנה ליציאת השיר הראשון שלו - "לעוף", שכתב להראל סקעת, וגם יציין יום הולדת במופע מיוחד שיתקיים ב-4 בדצמבר בזאפה מידטאון בתל אביב.
"אחרי שחזרתי לארץ בתום שבעה חודשים שהייתי במזרח, חיפשתי מה לעשות תוך כדי המצב הקשוח מאוד. אנחנו רגילים להדליק אור גדול עם המוזיקה והשמחה למרות שיש בישראל הרבה מלחמות והמצב כרגע הוא על הפנים וקשה בכלל לדמיין איך מחזירים אופטימיות ושאלתי את עצמי מה לעשות. ואז קלטתי שעברו 20 שנה מ'לעוף' של הראל סקעת, שזה השיר הראשון שלי שהתפרסם והיום הולדת שלי בדצמבר אמרתי הזדמנות מעולה לעשות משהו כיפי״.
מה יהיה שם?
"מבחינת האורחים זאת הפתעה, למרות שקל מאוד לנחש מי הם יהיו. אני הופך להיות זמר ומספר סיפורים, אני מספר סיפורים מאחורי הקלעים של האירוויזיון ואיך נכתבו שירים, וחשבתי שיהיה כיף לערבב בין סיפורים, קטעי וידאו ושירים, לספר איך נולדו שירים ובכלל על העשייה שלי".
העשייה של מדלי מתחילה פחות או יותר אחרי שהשתחרר מצה״ל ונסע לספרד. שם, היוצר התאהב במוזיקה הספרדית והחל לתרגם שירים לעברית, מה שלמעשה הכניס אותו לתחום היצירה בישראל. עד מהרה הוא חבר לתוכנית הריאליטי המוזיקלית "כוכב נולד", אלא שאז - קרה אירוע בשידור חי - ששינה לחלוטין את חייו של מדלי הצעיר, אז בשנות ה-20 לחייו.
"בעונה השלישית של 'כוכב נולד', צביקה הדר הכריז על המתמודדת שיר ביטון שעולה לשלב הבא, בעוד המתמודד השני שעמד מולה חטף התקף אפליפסיה. בצבא הייתי מדריך חובשים והייתי היחיד שידע לטפל באפליפסיה. זה קרה בשידור חי בזמן שכל הקהל זה ילדים שרצים באמוק והיה שם בלאגן תהומי. פשוט צרחתי עם הקול שלי במשך שעתיים. גרמתי לעצמי נזק מטורף במיתרי הקול, ניסיתי לרפא אותו וזה לא הצליח ובמשך שנתיים כמעט ולא היה לי קול".
את התקופה הזאת מדלי העביר בביתו יחד עם הפסנתר. "עברתי ניתוח ושיקום במיתרי הקול, נחתי, וחלק מהמנוחה היה להוריד את האינטנסיביות מהחיים שלי. הצטבר אצלי דיכאון ששחררתי ממני בעזרת אלבום נורא עצוב שהקלטתי והוצאתי".
הוא לא הצליח.
"נכון, המטרה שלי הייתה להוציא את הדיכאון החוצה, וממש הרגשתי שאני חייב לעבור שלב בחיים. בבית הייתי בדיכאון, אבל בחוץ הייתי המפיק של 'כוכב נולד' והייתי מאוד שמח".
כשהיית יוצא לעבודה נאלצת לעטות על עצמך מסכה?
"לא, זה ממש שתי דמויות. בעבודה אני הלב של ההפקה. הבן אדם שבחוץ הוא מחייך ושמח באמת, ובשנייה שאני לבד עם עצמי הכל עולה והכול צף, זה קשור לזה שיצאתי מהארון בגיל 25, היום אני יודע להגיד שהמוח אומר 'החזקנו שקר במשך 25 שנה', והשריטה כל כך עמוקה. אז המזל שלי בחיים שיש לי פסנתר, וככה שחררתי את הדיכאון. דרך זה נוצד 'אם יש גן עדן' והשיר 'אבא'. שני השירים הכי גדולים נולדו מתוך העצב שלי. את המעט קול שהיה לי הוצאתי על הפסנתר".
"התקשרתי ליואב צפיר ואמרתי 'אני אכתוב לעומר את השיר הראשון'"
את אחד הצעדים המשמעותיים לקריירת רצופת הישגים, כשהבולט שבהם יצירת השיר Toy שזכה באירוויזיון, עשה מדלי דווקא בצפייה בטלוויזיה, בתקופת המשבר שלו. "הדלקתי טלוויזיה, ועמד בחור בן 16 באודישנים של כוכב נולד - עומר אדם ששר את ׳אבא׳ שכתבתי לשלומי שבת. חטפתי ברק אנרגטי שהרגשתי שהילד הזה קורא לי מהטלוויזיה. התקשרתי ליואב צפיר עוד כשהם בשידור חי, ואמרתי 'אני אכתוב לעומר את השיר הראשון כשייצא מהתוכנית'. זה היה עוד לפני פרשת הגיל שלו. בפרסומות צביקה [הדר, ר״ב] אמר שדורון מדלי צלצל ושאת הסינגל הראשון של עומר אדם אני אכתוב במתנה".
מכאן למעשה התחיל הקשר בין מדלי לאדם - עד שהוא הגיע לכוורת המצומצמת ביותר של מי שהפך להיות אחד הכוכבים הגדולים במדינה. בשיחה עימו מדלי חושף את האסטרטגיה שהפכה את אדם לכוכב. לדבריו, מתברר שהייתה אחת כזו, עם הרבה מחשבה מאחוריה.
"יצרתי קשר עם ההורים של עומר דרך חבר משותף ואמרתי שאני רוצה להתחיל לעבוד איתו, זה לא שינה לי אם הוא יזכה [או לא]״, מספר מדלי. "הם שאלו 'למה אתה חושב שבבן שלנו יש משהו מיוחד כל כך? הוא כולה בן 16', ואמרתי את המשפט שאף פעם לא נשכח: 'אני מרגיש שהילד הזה הולך להיות יותר גדול ממה שמישהו מאיתנו מסוגל בכלל להבין'. הרגשתי משהו פנומנלי, כי אני קצת מכשפה וחוזה עתידות".
איך הרגשת?
״לאורך השנים בחנתי אולי 50 אלף מתמודדים, גם ב'אייל גולן קורא לך', 'כוכב נולד', 'אקס פקטור', 'דה וויס' ואחרי נינט, שירי מימון, הראל סקעת - יש לי פרופורציות למי תופס".
מה הייתה תוכנית הפעולה, האסטרטגיה שלכם למעשה?
״עומר מאוד מאוד הצליח בשטח, זה הפער בין מה משמיעים ברדיו למה עובד בשטח, בשטח כולם אהבו אותו, רק לא במיינסטרים אז הוא נתפס כמשהו לא כשר כל כך בגלל שזייף את גילו. בישראל האמיתית אני קורא לה גדרה דרומה וחדרה צפונה לא הפסיקו להשמיע את עומר אדם. ואנחנו היינו צריכים לבנות קריירה, צירפתי את אסף אטדגי שינהל את עומר והיינו חבורה ובנינו לי את הקריירה״.
תכניס אותי לחדרי התכנון האסטרטגי שלכם.
״התפקיד שלי היה מנהל אמנותי, אסף אטדגי היה המנהל האישי והאבא היה מעורב כי חייב והוא איש מבריק. יצרנו חבורה שמגנה ושומרת ועושה את הדברים כמו שאנחנו חושבים, הבנו שאנחנו רצים למרחקים ארוכים. באותה השנה משה פרץ ודודו אהרון פרצו לתודעה הישראלית, שניהם אומצו על ידי גלגלצ הם היו עושים פופ ים-תיכוני טוב מאוד ואמרנו שאנחנו לא יכולים להתחרות בהם ולעשות פופ מתוק וים תיכוני. חשבנו שצריך לעשות משהו קיצוני.
״ראיתי שעומר אהב את עופר לוי, עומר ממש גדל על ברכיו של איציק קלה, ואמרנו צריך ללכת למקום הרבה יותר כבד והרבה יותר סלנג שכונתי, שפה של רחוב, של צעירים. אני לא צריך שלעומר אדם יהיה סינגל בגלגלצ זו מלחמה אבודה מראש. רוני דלומי תקבל את המקום בגלגלצ והוא לא יקבל״.
אז מה הייתה התוכנית בפועל?
״אמרנו אם הוא בן 16 - בואו נבנה קהל. בואו נהיה הכי מיוחדים - היה המשמעותי ביותר בגיל 16 באותה העת. הוא התחיל מערוץ 2 וקהל יש. לא היה אכפת לנו לנסות. השיר השני של עומר היה ׳אל תבכי׳, שזו בלדת דיכאון, התפקיד שלי היה להביא שירים, היה קשה מאוד להביא שיכתבו שירים לעומר אדם, מאוד זלזלו בו".
למה זלזלו בו?
״עומר יושב על תדר קול או שאתה מאוהב או שאתה מתעצבן. עומר מזרחי כבד, הוא לא נעים זמירות ישראל כמי משה פרץ ודודו אהרון, זה קול שפוצע אותך בהתחלה. התחלתי לכתוב את השירים, יוני רועה שלח לי לחן של 'נמס ממך', ושמתי עליו מילים. כשהייתי באירוויזיון עם הראל סקעת באירוויזיון היוונים שרו את 'הופה' והפכנו את זה ל׳הופה (איזו מסיבה)׳. 'בניתי עלייך', 'וואי לי', ואז התחילו יותר לשמוע שירים. היוטיוב התחיל באותה שנה ואז העלנו את השירים וראינו איך הקהל שר בהופעות. 'בניתי עלייך' - אחד השירים היפים שכתבתי בחיים. זה השיר הראשון ביוטיוב שמספר הצפיות עבר את מספר האזרחים״.
הניתוק מהתקשורת זה גם חלק מהאסטרטגיה?
״זה אטדגי ועומר שפשוט ידעו שלא נוח לו בריאיונות ואין לו מה להגיד. נקודת המפנה בקריירה שלו הייתה עם ׳תל אביב', זה השיר הראשון שעשה את השינוי האמיתי - הזמר הסטרייט הראשון בהיסטוריה שעומד על הבמה ושר 'יא חביבי תל אביב'. לפי הסטיריאוטיפ מדובר בחייל בן 19 שאמור להיות הומופוב. שינינו את הפאזה - מעופר לוי ומזרחית כבדה - הפכנו אותו לבחור צעיר שמדבר אחרת, עם הומור בשירים, וזה הגיע למצב שזוגות היו מבקשים מהדי-ג׳יי בחתונה - ׳אצלנו בלי מזרחית, אבל שים לי עומר אדם׳״.
את הקריירה של אדם, מדלי שחרר באופן רשמי כשהחליט ללכת עם האהבה הגדולה השנייה שלו - אירוויזיונים.
איך העזיבה שלך התקבלה?
״המערכת סביבו גדולה והיא הייתה מאוד יציבה. נהייתה תקופה שאין יוצר שלא רצה שעומר ישיר לו. אבל העזיבה [שלי] לא הייתה - ׳אני עוזב ואי-אפשר לדבר איתי יותר׳. נשארנו בקשר והוא ידע שהוא יכול לדבר איתי חופשי, וכך קרה״.
מאז אדם, מדלי כאמור התמקד באירוויזיונים והביא את נטע ברזילי למקום הראשון ואת נועה קירל למקום השלישי, עכשיו הוא עושה לעצמו עם המופע החדש, אבל יודע שעד שיקח את הפרוייקט הבא שלו זה רק עניין של זמן, למרות שלדבריו הוא לא מוכרח לעבוד מבחינה כלכלית. "ברוך ה' בניתי קטלוג של 521 שירים, זה נדל״ן רוחני בצורת שירים ויצירות שהוא מכניס לי הרבה מאוד כסף - כשאתה מטייל בחו״ל אתה חוסך כסף, זה יותר זול מאשר להעביר פה חודש בתל אביב. כשאני בחו״ל זה מספק לי, בארץ אני רוצה לעבוד וצריך לעבוד. ישראל זו לא מדינה של בטן גב. אבל אצלי העבודה היא גם לנשמה, אני איש של עשייה".
