תמר (תמי) אברם, עורכת וידאו ובמאית ב-ynet, הלכה אתמול (ד') לעולמה בנסיבות טבעיות בביתה, והיא בת 47.
"הליכתה הפתאומית של תמי הכתה רבים במערכת ואותי בהלם", ספד לה עורך ynet גידו רן, "כשמתחילים לעכל, מבינים איזו אבידה ענקית זו, קודם כל כחברה וכאדם - מקסימה, חכמה ומצחיקה, ואחר כך כאשת מקצוע נדירה. כל מי שעבד איתה רק ביקש לעבוד איתה כמה שיותר. היא הוציאה תמיד את הגרסאות הכי מבריקות גם מחומרים שגרתיים, תמיד יצירתית ותמיד משקיעה את הנשמה בכל פרט קטן. היא תחסר לנו מאוד".
במהלך שנותיה באתר היא עסקה בבימוי, בתסרוט ובעריכת תוכן של עשרות פרויקטים ומאות כתבות, בהם סרט על הפצצת הכור הסורי, דוקו על רוז פיזם, עשור למלחמת לבנון השנייה, 50 שנה למלחמת ששת הימים, וגם סרטם של עיתונאי "ידיעות אחרונות" ו"הניו יורק טיימס" רונן ברגמן והצלם זיו קורן על המלחמה באוקראינה.
אוקראינה מחוז דונייצק - רונן ברגמן וזיו קורן
(צילום: רונן ברגמן וזיו קורן, צילום סטילס: זיו קורן, תסריט ועריכה: תמר אברם)
"אהבתי לעבוד עם תמי, היה בה שילוב נדיר של מקצוענות ונשמה", סיפר הפרשן לענייני צבא וביטחון של ynet, רון בן ישי. "היא דרשה ממני לספק לה ולצופה בכתבה סיפור קוהרנטי, והיא מצידה ידעה לתת לנרטיב העיתונאי ביטוי ועוצמה ויזואליים. עם הזמן למדתי להעריך וליהנות מטוב הלב וחוש ההומור שתמי ניחנה בהם בשפע, ואשר הפכו את העבודה לצידה לחוויה נעימה ומעוררת השראה. אהבתי את תמי, שהייתה אמנית וידאו אמיתית. היא תחסר לי מאוד".
גם רונן ברגמן וזיו קורן נפרדו מאברם, שעבדה עימם בשנה החולפת על כתבתם: "תמי הופקדה על המשימה הבלתי אפשרית לערוך את הסרטים ש-ynet הפיקו אודות סיקור המלחמה באוקראינה. בתוך בליל עצום של אלפי תמונות סטילס וקטעי וידאו שצולמו בתנאי קרב בשני טלפונים, תמי קלטה את המתרחש בזירות השונות מהן דיווחנו, בררה מוץ מתבן, חתכה מיד את הפחות רלוונטי, והובילה להתרכזות במה שחשוב, שהוא גם מעניין וגם יקרין על התמונה הרחבה יותר. להגיד עליה שהייתה עורכת נפלאה יהיה חוסר צדק. ממכונת העריכה שלה בבית ברמת גן, תמי פשוט יצרה סרטים, ביימה אותם, הושיבה אותם על ה-Time Code באופן המדויק והמשקף ביותר, אבל בה בשעה הפיחה בהם רוח אנושית, אמיתית, חומלת ומרתקת. תמי הייתה מה שקוראים בתלמוד 'נשמה יתרה'. היא תחסר לנו מאוד כעמיתה וכחברה. יהיה זכרה ברוך".
הילדה במזוודה האדומה. מה באמת קרה לרוז פיזם?
אברם, שנולדה וגדלה בחיפה, החלה את דרכה ב-ynet עוד מימי הקמתו, בשנת 2000. "גבי מנשה ואני קיבלנו אותה לעבודה במחלקת הגרפיקה והארכיון שהקמנו בשנת 2000, זמן קצר לפני שהשקנו את ynet", סיפר אילן יצחייק, עורך בכיר בקבוצת ynet ו"ידיעות אחרונות". "היא הייתה אחת הביצועיסטיות המסורות והחרוצות ביותר שם, והשתלבה גם חברתית וזכתה לאהדה מכל מי שהיה במגע מולה. בחודשים הראשונים העבודה במחלקה הייתה חדשה, מפרכת, נמרחת על אינסוף שעות, ולא אחת משמרת אחר הצהריים רגילה נמשכה עמוק לתוך הלילה. תמי לקחה על עצמה תמיד את המשמרות שהיו קשות יותר לחבריה במחלקה, חלקם הורים. איכשהו שמרה תמיד על נכונות, והדסק ואנחנו אהבנו כל כך לעבוד איתה, ולא פעם גם די מתחנו את הגבולות שלה - 'מה הבעיה לעצב לוגו?', משפט שלי שהיה מוציא אותה ואת חבריה מדעתם.
"השינויים הטכנולוגיים בשנים הבאות הפכו את התפקיד יותר טכני ופחות משמעותי, ותמי הבינה שהתפקיד מצר את צעדיה ומגביל את התפתחותה המקצועית והאישית. היא עזבה לכמה שנים, שבהן השקיעה בלימודים, התמחתה בעריכת וידאו ובימוי - וחזרה הביתה ל-ynet, הפעם על תקן עורכת וידאו. היא השתלבה במערך הווידאו החדש והמתפתח במהירות של האתר, שם קפיצתה לתפקידי בימוי הייתה אך מתבקשת".
שי שבתאי, עורך וידאו שעבד לצידה של תמי בשנים האחרונות, ספד לה: "כשהגעתי למערכת הייתה לי התחלה לא קלה. בעזרתך למדתי להשתפר ולהבין איפה חשוב להשקיע, להבין דרכי עבודה, תהליכים וקיצורים, ומה חשוב להוסיף שיקפיץ עוד יותר. משם דברים התגלגלו ומעבר לחברים טובים לעבודה, נוספו בילויים משותפים, ישיבות על קפה, טסנו לחו"ל ביחד, נפגשנו לצפות בהדלקת המשואות (את אהבת את המשואות, אפילו הודית בזה).
סיפורם של המשוריינים בדרך לירושלים במלחמת העצמאות
(צילום: ירון שרון, אריק מרמור וחגי דקל, עריכה וגרפיקה: תמר אברם)
"אני מרגיש שאני חייב לך הרבה - על הדרך המקצועית שעברתי, דברים שלמדתי רק ממך, עצות שנתת לי לחיים המקצועיים וגם בחיים הפרטיים, היית אוזן קשבת עבורי. ידעתי שבכל פעם שהייתי צריך עצה טובה - את הבן אדם הנכון. קשה לי לחשוב שכבר לא אוכל לעשות את זה בעתיד. היית גורמת לדברים קשים להראות קלילים, ולפעמים דווקא מהשטויות הקטנות עשית עניין. היית אדם של ניגודים. כשנושא מסוים עניין אותך - הלכת איתו עד הסוף ודאגת לכל דבר עד הפרט הקטן (פרפקציוניסטית, למרות שבזה דווקא לא הודית).
בחזרה לאסון הכרמל - הצוערים שניצלו חוזרים לרגעי האימה
(צילום: ירון שרון, תסריט ועריכה: תמר אברם)
"תמיד דאגת לפרגן ולהעריך אנשים, לתת להם הזמנות שנייה, לעזור לכל מי שרק ביקש והייתה לך סבלנות שלעולם לא פקעה (חוץ מבפעמים שכן). במערכת תמיד היית העורכת מס' 1 - למרות שלא היית אוהבת לשמוע דבר כזה - אבל כל כתבה עמוקה, קלילה או סתם חומרים שיש להציל, היו מגיעים אליך בסוף ומקבלים טיפול עם כל הנשמה. עצוב לי להיפרד. אני עדיין לא מאמין שאת כבר לא איתנו. אזכור אותך דרך הרגעים היפים הרבים שהיו לנו יחד, את תמי השטותניקית, רצינית, מלאת ההומור, עם נגיעה של עצב. אוהב אותך תמיד ומתקשה להאמין או לעכל".
פרויקט נחל חילזון
(כתבתו של יואב זיתון, צילום: רועי עידן, עריכה: תמר אברם)
