ריאיון עם שר התרבות והספורט חילי טרופר
(צילום: משה מזרחי)
מספר שעות לאחר שקבינט הקורונה אישר את פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר בערים שאינן אדומות, ואת חיסון התלמידים בשטח בתי הספר בשעות הלימודים בכפוף לאישור ההורים, שר התרבות הספורט חילי טרופר התארח באולפן ynet והתייחס לדברים. "ההחלטה הזו שהתקבלה היא נכונה בעיניי. לא ייכנס לחלל הכיתה מישהו שהוא לא מחוסן, מחלים או נבדק. זאת החלטה עקרונית".
הסיפור הזה שמורים וצוותי הוראה ייכנסו לבית הספר כשהם לא מחוסנים ולא מחויבים בבדיקות - אתה יושב בקבינט הקורונה ושומע את שרת החינוך אומרת "למה לא?". מה דעתך על זה?
"שרת החינוך לא התנגדה לזה עקרונית, אלא אמרה שייקח זמן להיערך ושאין מספיק מורים מחליפים. אני חושב שבעניין הזה אין מה להתפשר, שכל אחד יחשוב על הילדים שלו. בשנה שעברה הילדים שלי חזרו אחרי אחד הסגרים, מורה אחת לא התחסנה והילד שלי כמו כל הכיתה נכנס שוב לבידוד. אין סיבה שזה יקרה".
היה מספיק זמן להיערך, לפחות למורים מחליפים.
"עבדתי במערכת החינוך לא מעט שנים, המערכת תדע להכיל את זה...כל המדינה עם תו ירוק, זה לא משהו יוצא דופן וצריך להתרגל לזה. הקורונה תישאר פה כמה שנים, והדרך היחידה לחיות לצידה זה לייצר כמה שיותר חללים בטוחים - וכיתה חייבת להיות חלל בטוח. מי שמעל גיל 12 - שילכו להתחסן ואם מתעקשים לא להתחסן ולסכן את כולנו - לפחות שיילכו להיבדק".
בהמשך דבריו התייחס טרופר למצב עולם התרבות, שאנשיו מלינים על חוסר הוודאות שהממשלה מייצרת בנוגע לסגר עתידי, מה שמוביל להאטה בקצב מכירת הכרטיסים לאירועים השונים ולביטול הצגות. "זה אתגר. הדיבור על המצב הקשה והעלייה בתחלואה מוביל לכך שאנשים מבטלים כרטיסים ולא רוכשים מנויים לעונה הבאה ולכן כבר משלמים מחיר. כמו שאנשי התרבות אומרים - כבר יש פגיעה. זה לא עתידי, זה בהווה. כך שהסיפור העיקרי בעיניי הוא לשמור ככל האפשר על העולם הזה פתוח. זה נכון ערכית - תחשוב על חברה כמה היא עצובה כשאין תרבות, וגם כלכלית - זו פרנסה של עשרות אלפי אנשים שחלקם רק חזר עכשיו מחל"ת, ודבר שלישי זה מקום עם תו ירוק, זה מקום בטוח. נכון, אין 100 אחוז ביטחון, אבל מי שנכנס למופע יודע שלידו יש רק מחוסנים, מחלימים ונבדקים".
אתמול ראינו את השחקן אבי קושניר מתחנן לצופה שתעטה מסכה בזמן ההצגה "עבדאללה שוורץ".
"זה מדהים. הייתי באולמות עם 900 איש באולם - וכולם עם מסכות ותו ירוק. אם מישהו לרגע מוריד את המסכה - מעירים לו, כולל השחקן שעל הבמה. אותה אישה יצאה לבסוף החוצה וזה רק מחדד כמה העולם הזה בטוח וזה הסטנדרט, אסור לוותר עליו".
מה אתה חושב על מה שקושניר עשה?
"כל הכבוד לו, אני מאוד מעריך את זה. כתבתי לו בערב, התכתבנו קצת ופירגנתי לו. זה הסטנדרט שצריך להיות בעולם התרבות ובכלל. לא מורידים מסכות, כולם בתו ירוק, כל מי שיכול ללכת להתחסן שיילך להתחסן, מי שמתעקש שלא - שיילך להיבדק. אחרת לא נאפשר להשאיר פתוח".
צופה שסירבה לעטות מסכה מוצאת במהלך ההצגה "עבדאללה שוורץ"
משרד הבריאות הוציא הבהרה על כך שצריך להקים מנגנון פיצוי, שאולי עשוי לשמש כמגבלה, אבל כזאת שתאפשר להאט את קצב התחלואה כדי לא להגיע לסגר.
"זה לא באמת אקורדיון שאתה סוגר לכמה רגעים ופותח. כשאתה סוגר את התרבות צריך לקחת בחשבון שייקח לך רק חודש-חודשיים להתניע מחדש. לדוגמה, במרץ פתחנו את התרבות מחדש - הקאמרי, הבימה ובית ליסין התחילו לעלות רק במאי. אתה מחזיר שחקנים, צריך לעשות חזרות, לסגור אולמות, לשווק את המופע, למכור כרטיסים".
זה לא רק נוגע לאולם תיאטרון. לאחרונה ראינו הופעה באוויר פתוח - עם צפיפות ובלי מסכות.
"בעניין הזה אני רואה עם משרד הבריאות עין בעין - צריך להקפיד על ההנחיות. טוב עשה קושניר וטוב עשתה עיריית ירושלים, כשבחוצות היוצר קיבלו 21 אנשים קנסות על הורדת מסכה. אני נגד לוותר".
תתעקש על אכיפה משמעותית בתוך הופעות?
"כן, אני לקראת סיכום עם המשרד לביטחון פנים על זה שיהיה מבצע אכיפה ספציפי באולמות אירועים ובמשחקי כדורגל. אם אתם באמת רוצים להישאר פתוחים - תהיו הראשונים להקפיד על הדבר הזה".
דיברנו שבוע שעבר עם יו"ר שח"ם הנכנסת, ריקי בליך, והיא אמרה שבסוף כולם נפגעים גם בלי שהסגר יקרה. יש הרבה אומנים שמרגישים שהם כבר בסגר אבל ללא פיצויים.
"נכון. הפגיעה בעולם התרבות היא כבר בהווה, אבל ברור שאם תהיה סגירה זו תהיה מכה קשה מאוד. לכן אנחנו מונעים סגירה כל עוד אפשר. נקווה שמגמת הבלימה תימשך. הדרך האמיתית לבלום היא חיסונים, חיסונים, חיסונים. אפשר לעשות תו ירוק ומגבלות, אבל בסוף זה מתכנס לאותו מקום - חיסונים. אפילו בשביל הערבות ההדדית, להציל חיי אחרים – לכו תתחסנו".
כמו כן, השר התייחס לאישור הממשלה אתמול (א') את תוספת הרמטכ"ל בסך 1.1 מיליארד שקל למען הגדלת הפנסיות בצה"ל של אנשי הקבע. "האמירה שממשלת ישראל נתנה מיליארדים לאנשי קבע היא שקר מ-א' עד ת'. משנת 1961, במשך 60 שנה, יש מנגנון שלפיו ישראל נותנת השלמות לפנסיות האלה, משום שבגיל 43 אנשים יוצאים - חלקם הגדול בלי מקצוע - עם פנסיה מאוד נמוכה. הממשלה סוף סוף הסדירה בחוק ולא ב'שירקעס', והורידה את זה. ההחלטה של הממשלה אתמול חסכה למדינה עשרות מיליוני שקלים. היא הורידה את האחוז של ההשלמות, היא הסדירה את הדבר הזה והעלתה את הפנסיה ללוחמים. אפשר לחלוק ולדון, אבל הביזוי של אנשי הקבע בעיניי הוא מחוץ למגרש, והמחשבה שאפשר לדרוך עליהם, ושממציאים עליהם דברים, זה לא נכון".
אף אחד לא דורך, אבל המשפט "יוצאים לפנסיה בגיל 43" לא מעורר אמפתיה בישראל.
"אני לא עסוק בלעורר אמפתיה, אני מסתכל על האנשים. הממשלה אתמול דאגה לקצינים ולנגדים הזוטרים יותר. בני גנץ סיפר לי אתמול שכשהיה רמטכ"ל בצוק איתן הוא בדק בבסיסי חיל האוויר ולא היה מטוס שהיה יותר מ-25 דקות על הקרקע. כשהמטוס ממריא זה לא רק הטייס, זה עשרות אנשים שבמשך 50 ומשהו ימים לא הלכו הביתה".
אולי צריך לעשות פה רפורמה כללית? למה אנשים צריכים לצאת לפנסיה בגיל 43?
"אנחנו בעד, זה הצבא שלא רוצה. מחייבים אותו להוציא בכל שנה אלף איש בגיל 43, להפריש אותם החוצה, ואומרים להם תחיו ב-7,000 שקל לחודש בפנסיה כל החיים כשאין להם מקצוע".
זה יותר מכל בן אדם אחר שעוזב בגיל 43 את העבודה שלו.
"אבל הוא לא עוזב, הם רוצים להמשיך להתפרנס. פשוט דורכים על אנשי הקבע. לאנשים האלה יש אופציות יותר טובות בחוץ, אבל אנחנו רוצים להשאיר אותם בצבא ורוצים שהאנשים האלה יעזרו גם בשישי-שבת למטוסים להמריא ולחימוש להגיע לעזה. אבל אין שעות נוספות על שישי-שבת".
הציבור מתקשה להבין למה מלכתחילה לצאת לפנסיה בגילאים האלה.
"זה דיון ששווה לקיים אבל על סמך עובדות, וההמצאה הזו ש'ישראל חילקה מיליארד שקל נוספים' - זה שקר. להיפך, משנת 1961 מדינת ישראל מעבירה השלמות לפנסיה, ואתמול הסדירו את זה וחסכו את זה. רוב ממשלת ישראל חשבה אתמול שראוי להוקיר את האנשים האלה, שיתפרנסו בכבוד ושראוי להסדיר משהו ששנים לא עובד באופן מספיק מסודר, וטוב שזה קרה".
