את סרטו הראשון, "מפלצות" (Monsters) מ-2010, עשה הבמאי הבריטי גארת' אדוארדס באופן הכי גרילה שניתן לדמיין. עם תקציב מגוחך של 500 אלף דולר וצוות שמנה אנשים ספורים בלבד, נדד אדוארדס ברחבי דרום אמריקה עם צמד שחקניו, צילם מכל הבא ליד (בעצמו, לא היה לו צלם) וקפץ על כל הזדמנות שנקרתה בפניו. "צילמנו כל מיני דברים מטורפים שלא תוכננו מראש", הוא מספר בריאיון ל-ynet, "והיו לנו כל מיני 'תאונות משמחות'". בהמשך ערך אדוארדס את החומרים שצולמו, ועשה בעצמו את האפקטים הממוחשבים המרשימים של הסרט – הישג שניתן לזקוף לזכות הניסיון שצבר במשך כמה שנים כמעצב אפקטים ממוחשבים שעבד בין היתר גם עבור ה-BBC.
"היוצר" - טריילר
(צילום: באדיבות פורום פילם)
התוצאה המרשימה והמשויפת הייתה סרט מסע מד"בי שזכה בשלל שבחים, גרף קרוב ל-5 מיליון דולר בקופות, ובעיקר, שימש כרטיס ביקור הוליוודי עבור אדוארדס. כי אם יש משהו שהתעשייה אוהבת, הרי שזהו במאי שיודע לספק תוצאות מרשימות בכסף קטן. וכך קרה שאדוארדס מצא את עצמו עם חתיכת מפלצת אמיתית בתור הפרויקט הבא שלו – שובר הקופות "גודזילה" מ-2014, שזכה גם הוא בשבחים ופתח עידן חדש בסרטי המפלצות של אולפני יוניברסל.
הפרויקט הבא של אדוארדס גימד אפילו את זה: "רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים" מ-2016, בלוקבאסטר עצום באחד מהזיכיונות הפופולריים ביותר בעולם, ליגת-העל. אלא שלפי הפרסומים השונים – אדוארדס נמנע מהנושא כבר שנים בראיונות עמו, באופן מובן למדי – זה נגמר במפח נפש. עם תום הצילומים, הובא הבמאי/תסריטאי טוני גילרוי לשכתב חלק מהסרט ולצלם מחדש כמה מהסצנות שבו, בעוד שאדוארדס מצא את עצמו בחוץ. את רוב הסרט שהוקרן לבסוף באולמות הקולנוע, לפי אותם פרסומים, ביים אדוארדס, אולם התרומה של גילרוי הייתה משמעותית. סביר להניח שגם ההצלחה העצומה לה זכה "רוג אחת" – שהרוויח יותר ממיליארד דולר בקופות הקולנוע ברחבי העולם, והכניס ריאליזם ואפלה בוגרים ומבורכים לזיכיון שנטה לאינפנטיליות-מה – לא ממש הקהו את העוקץ.
בלוקבאסטר בגרושים
שבע שנים תמימות חלפו לפני שאדוארדס חזר עם פרויקט חדש, "היוצר" שמו, ותוכלו לתפוס אותו באולמות הקולנוע בישראל ממש עכשיו. ושוב מדובר בסרט מד"ב, אלא שהפעם, למרות שהתוצאה בהחלט אפית ומרשימה חזותית בכל קנה מידה, התחושה אינטימית בהרבה מצמד סרטי הענק שביים אדוארדס קודם לכן. ולא רק זאת, אלא שהפרויקט זימן לו הזדמנות לחזור למכורתו הישנה ולהתעסק עם האפקטים הממוחשבים.
"יש אלמנטים בעשייה הקולנועית שאני עדיין אובססיבי לגביהם, ויש אלמנטים שפחות מפריע לי שמישהו אחר מטפל בהם", הוא מסביר, "ואני בהחלט אובססיבי בכל הנוגע לאפקטים המיוחדים, כי זה משהו שאני מכיר וקל לי יותר לעשות אותו. אבל ממש רציתי לעשות בלוקבאסטר בסגנון הסרט הראשון שביימתי, 'מפלצות', כי חשבתי שזה יוביל לתוצאות טובות יותר, שלא לדבר על זה שזה זול יותר".
ה"זול יותר" לא היה רק עניין של בחירה, מאחר ו"היוצר" מהווה סוג של אנומליה בהוליווד הנוכחית – סרט מדע בדיוני המבוסס על רעיון מקורי (סיפור שרקחו אדוארדס והתסריטאי כריס ווייץ), להבדיל מרימייק/ריבוט/המשכון. הימור גדול, במילים אחרות ובמונחים הוליוודיים, והאמת היא שמדובר בסוג של נס שנמצא מי שיממן אותו. המישהו הזה, אגב, הוא ארנון מילצ'ן הישראלי וחברת ניו ריג'נסי שלו, אדם שזכה לכמה מהצלחותיו הגדולות ביותר כשהימר על סרטים ("אישה יפה", למשל), ובאופן כללי הדגים נכונות לשים את הכסף שלו גם על פרויקטים "מסוכנים" שאף אחד אחר לא היה מוכן לממן. במקרה של "היוצר", גייסה חברת ההפקות של מילצ'ן תקציב של 80 מיליון דולר עבור אדוארדס – סכום נמוך משמעותית מסכומי העתק הנדרשים היום כדי להרים סרט ז'אנרי משמעותי. לדוגמה עיבוד הלייב-אקשן של דיסני ל"בת הים הקטנה", שעלה כ-250 מיליון דולר, או "אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל", שהצליח לחצות את רף 300 מיליון הדולר לפי הפרסומים השונים.
וכנראה שזה עבד, כי הביקורות בהחלט נוטות חסד ל"היוצר", בחלקן הגדול. מדובר בדרמת אקשן ומתח מד"בית המתרחשת בעתיד שבו האנושות נאבקת בבינה מלאכותית - ורובוטים שהפכו לחלק מהותי ממארג החיים - אחרי שאותה בינה מלאכותית מפוצצת פצצת אטום במרכז לוס אנג'לס. ואולי ב"אנושות" מוטב לדייק ולומר שמדובר ספציפית באמריקה ובנות בריתה, מאחר ומדינות דרום מזרח אסיה, המאוגדות תחת יישות מדינית בשם "אסיה החדשה", דווקא מאמינות בקשר שבין בני האדם לרובוטים ולבינה המלאכותית, מה שגורם לעימות בינה לבין אמריקה.
כעת, באווירה המתוחה הזאת, נשלח חייל לשעבר בשם ג'ושוע (ג'ון דייויד וושינגטון) למשימת איתור הנשק הסודי החדש של הרובוטים. הוא, מצדו, בעיקר מעוניין לברר פרטים אודות אשתו, שהייתה חלק מהותי מכוחות ברית הרובוטים-בני האנוש וככל הנראה נספתה במהלך הפצצה. אבל כל זה משתנה כשהוא מגלה את הנשק הסודי של הרובוטים: ילדה רובוטית קטנה ומתוקה (מדליין יונה ווילס). פתאום, ג'ושוע מוצא שהוא נקשר אליה - ומבין שהוא לא מסוגל לבצע את המוטל עליו. יחד הם נמלטים מהיחידה הצבאית שעמה הגיע ג'ושוע, ומתחנת החלל האימתנית NOMAD, אשר מרחפת למעלה וממטירה אש גיהינום על כל מי שמסומן שכאויב האנושות.
התקציב, כאמור, בהחלט לא נראה מספיק, תחילה. במיוחד בכל הנוגע לאפקטים הרבים המיוחדים שאמורים היו לגדוש את הסרט – אדוארדס מסביר שהסרט כולל 1,700 שוטים עם אפקטים ממוחשבים. "בהתחלה חשבתי שנצטרך לעשות את זה עם חברת אפקטים קטנה ואמיצה, אחת שרוצה להוכיח את עצמה", הוא מסביר. "מעולם לא חשבתי ש-ILM (Industrial Light & Magic, חברת האפקטים המיוחדים הוותיקה שמאז היווסדה מובילה בגאון את השוק - י.ב) יסכימו לזה, כי אלו הם החבר'ה שעושים את 'מלחמת הכוכבים' וסרטי מארוול.
"המפיקה של 'היוצר' קירי הארט היא החברה הכי טובה של האישה שמנהלת את ILM, ובשיחה איתה אמרה המנהלת: 'אנחנו ממש רוצים לעבוד אתכם, איך נעשה את זה?'. קירי ענתה לה שזה לא אפשרי כי אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו אותם, אבל היא ממש התעקשה. זה היה מוזר, ILM ממש רצו שנעשה את זה יחד ושברו את הראש כדי להבין איך זה יכול לקרות".
כדי לבדוק, אדוארדס יצא עם צוות רזה לסיור בנפאל, יפן, קמבודיה ושאר לוקיישנים מזרח-אסייתיים, וצילם סרט של עשר דקות שאותו שלח ל-ILM. למרות שלא נעשתה הכנה כלשהי – מרקרים לסימון המקומות שבהם יידרשו אפקטים ממוחשבים, למשל – ILM קיבלו את החומרים המצולמים, וכעבור מספר ימים שלחו לאדוארדס את הסרט בן עשר הדקות כשהוא עמוס באפקטים. "זה היה מוצלח מאוד וזה עלה ממש מעט", הוא מספר, "וכולנו יצאנו מזה בהתרגשות, אמרנו לעצמנו 'ככה אנחנו צריכים לעשות סרטים'. הראינו את זה לאולפן והם ישר אישרו את הפקת הסרט".
"לא סיפרתי לשחקנים אם הם משחקים רובוטים או בני אדם"
את הכוכב שלו, ג'ון דייויד וושינגטון – בנו של דנזל – ליהק אדוארדס אחרי פגישה מוצלחת. "היו לנו כמה מועמדים", הוא נזכר, "והסוכן שלו אמר לי שג'ון דייויד ממש רוצה להיפגש, ושהוא ייפגש איתי בכל מקום. הלכנו למסעדה, זו הייתה תקופת הקורונה, והוא הגיע עם מסכה שעליה הלוגו של 'מלחמת הכוכבים'. חשבתי שהוא לבש את זה בגלל הסרט שביימתי, אבל הוא אמר לי 'כמעט החלטתי שלא לבוא עם זה, אבל אני מעריץ גדול של 'מלחמת הכוכבים', הייתי עם המסכה הזו כל תקופת הקורונה, וחשבתי שזה יהיה לא אמיתי לא ללבוש את זה'. אז דיברנו על 'מלחמת הכוכבים', וגיליתי שהוא אדם כל כך מתוק ונעים, חוץ מזה שהוא שחקן מצוין. שם, בארוחה הזו, השתכנעתי שהוא האדם הנכון".
בדרך הביתה מאותה ארוחה, נתקל אדוארדס בשלט חוצות ענקי של "טנט", סרטו של כריסטופר נולאן שבו כיכב וושינגטון. "הוא הסתכל עליי מהשלט, וכמו אמר לי: 'אתה רוצה שאהיה בסרט שלך'", צוחק אדוארדס, "ראיתי בערך עשרה מהפוסטרים האלה בדרך הביתה".
8 צפייה בגלריה
הציץ עליו משלטי חוצות. ג'ון דייויד וושינגטון, מתוך "היוצר"
(צילום: באדיבות פורום פילם)
יש שמועה לפיה לא אמרת לחלק מהשחקנים בסרט אם הם משחקים רובוט או אדם אמיתי.
"כן, עשיתי את זה כדי שהשחקנים לא יחליטו מראש שאם הם רובוטים, הם צריכים לשחק באופן מסוים. זה לא סרט מהסוג הזה, הרובוטים בסרט חושבים שהם בני אדם, בדיוק כמוך. אמרתי לשחקנים לשכוח שזהו סרט מדע בדיוני, ובסוף פשוט החלטתי להפסיק לספר להם אם הם רובוטים או לא, ולהפוך אותם לכאלו בתהליך הפוסט-פרודקשן. זה פשוט אפשר לתצוגות המשחק שלהם להיות מרגשות יותר".
הסרט מתרחש ברובו בדרום מזרח אסיה – תאילנד, קמבודיה ועוד. מה עומד מאחורי הבחירה הזו?
"יש הרבה סיבות, אבל אני חושב שאחד מהדברים העיקריים היה שמדע בדיוני לא רק עוסק בעתיד, אלא גם בעבר. זה מה שג'ורג' לוקאס הבין שהפך את 'מלחמת הכוכבים' למה שהוא. לוקאס לקח סיפורים, רעיונות ותפיסות רוחניות מלפני אלף שנים, ושילב אותם עם רעיונות עתידניים, חלליות ורובוטים. עבורי, דרום מזרח אסיה מציעה את השילוב הזה. יש שם ערים שמרגישות כמו משהו מתוך 'בלייד ראנר'. רגע אחר כך אתה מסתכל בסמטה, ויש שם מקדש בודהיסטי עתיק, מסורת עתיקה. זה מאוד מרגש עבורי. הרגשתי שאם לא אני אז מישהו אחר יעשה את הסרט הזה במקומי, וחשבתי שאקנא בו מאוד. ידעתי שאני חייב לעשות את הסרט".
מדובר בסרט מד"ב אפי, אבל יש לו תחושה אינטימית להפליא. האם היה איזה חשש מצד האולפן בנוגע לתוכניות שלך כלפיו?
"לא, היה לי מזל גדול שהחברה המפיקה הייתה ניו ריג'נסי, הם עשו הרבה סרטים שאף אחד אחר לא היה מוכן להשקיע בהם כמו "מלך הצפון", כך שיש להם היסטוריה טובה מאוד של תמיכה באמנים עם חזון, במקביל לפרויקטים עם אפיל מסחרי. הרגשתי שזה יהיה הבית לסרט מהסוג של 'היוצר', ובכנות, יש כרגע מעט מאוד אנשים שעושים סרטים מקוריים. בתחילת הקיץ, כשהחלה שביתת השחקנים בהוליווד, הלכנו לדיסני (חברת ההפצה של הסרט, דרך זרוע "המאה ה-20" שלה – י.ב) ושאלנו אם אנחנו צריכים לדחות את הפצת הסרט בשנה. הם הראו לנו טיימליין של כל הסרטים העתידים לצאת, ואמרו לנו: 'תראו, זה הדבר המקורי היחיד ברשימה הזאת, משהו שאיננו המשכון, שאיננו זיכיון, שלא מבוסס על קניין רוחני קיים או מהווה עיבוד לספר. אם אתם נדחים, מה נעשה?'.
"זה מוזר, כי כשהייתי צעיר כל הסרטים היו מקוריים. עכשיו זה כזה דבר נדיר, והסרט שלי הוא בעצם מכתב אהבה לסרטים האלה שעליהם גדלתי, סרטי מדע בדיוני ופנטזיה שרציתי להחזיר לקהל הצעיר היום".
8 צפייה בגלריה
סרטים מקוריים? עניין נדיר היום. גארת' אדוארדס
(צילום: Tim P. Whitby / Stringer/GettyImages)
נושא הבינה המלאכותית הוא נושא חם מאוד כרגע, גם בקולנוע. הגישה שלך, עם זאת, קצת שונה בסרט.
"כשהתחלתי לכתוב את הסרט, לפני ארבע-חמש שנים, זה לא היה נושא חם במיוחד. זה היה חלום רחוק, כמו מכוניות מעופפות. היום אי אפשר להימלט מזה. ניסיתי להשתמש בזה ככלי מסיפורי-מעשיות, הרעיון של אנשים ששונים מאיתנו. תמיד כשיש לך נבל בסרטים, השחקן שמגלם אותו שואל מה גורם לו לחשוב שדווקא הוא הטוב וכל השאר הם הרעים. כשאתה מנסה לדמיין איך נראה העולם דרך עיני הבינה המלאכותית, קל מאוד לראות אותנו, את בני האדם, כרעים. למעשה הם עבדים שלנו, הם צריכים לעשות כל מה שאנו אומרים, ואנו לא מתייחסים אליהם כשווים, או אפילו כיצורים חיים. ברגע שאתה מסתכל על זה מהפרספקטיבה הזאת, אתה מבין".
