אז כמה יעלה איור היפסטרי של יאיר לפיד היום? אני שואלת את עמית שמעוני, בוגר בצלאל שהפך לפני שמונה שנים את פרויקט הגמר שלו "Hipstory" - איורים של פוליטיקאים ידועים בתחפושת היפסטרית - לעסק מצליח שפירסם אותו בעולם, ואפילו הגיע לחלל עם האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה. היום שמעוני לא רק מוכר איורים ומרצ'נדייז למיניהם הקשורים אליהם, אלא גם משתתף בקמפיינים פוליטיים ברחבי העולם, נכנס גם לתחום ה-NFT, ויש לו תוכניות לעתיד, שקשורות בשילוב בין אמנות לבינה מלאכותית.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עשרות אם לא מאות גרסאות היפסטריות של מנהיגים וסלבס אייר שמעוני, בהם ברק אובמה עם ראסטות, בן-גוריון בחולצת אננסים ורודה, אלטון ג'ון ומלכת אנגליה, וגם מהטמה גנדי עם משקפי שמש עגולים, מעיל מודרני ושרשרת דמוית גורמט. בזמן שאנחנו משוחחים הוא עובד גם על איור של וולודימיר זלנסקי, אבל השאלה על יאיר לפיד מלחיצה אותו. "מהפוליטיקה בארץ אני נשמר, לפחות מזו העכשווית, כי זה סבוך מאוד לפני הבחירות. היא מפולגת ואני לא רוצה ביצירה שלי לתפוס צד", הוא אומר.
תשלח לזלנסקי את האיור שלו?
"האיור עוד לא גמור, וגם זלנסקי קצת עסוק כרגע, לא? אבל אני מקווה שאחרי שהוא יתפנה, יהיה לו זמן גם לציור שלי".
אבל להילארי קלינטון כן שלחת.
"את זה הזמין ממני ה'ניו יורק טיימס' כדי לתת לה במתנה לכנס העצמה נשית. זה היה כשהיא הודיעה שהיא מתמודדת בבחירות ב-2016. גם ביידן וקמלה האריס ראו את האיורים שלהם שיצרתי".
איך זה הגיע אליהם?
"דרך האחיינית של קמלה, נינה האריס, שיש לה מותג בגדים חברתי גדול. השתתפתי בקמפיין שהיא עשתה ובמסגרת הזו יצרתי איורים של האריס ושל ביידן. נינה הציעה להם להשתמש באיורים גם לצורך הקמפיין שלהם לנשיאות. זה לא קרה בסוף, אבל הם ראו את האיורים והתלהבו. בכלל, קיבלתי הרבה פידבקים לאורך הדרך. הנכד של נלסון מנדלה כתב לי שהוא התרגש אחרי שראה את האיור של סבא שלו".
ואובמה אמר משהו על הראסטות?
"לא. הוא עוד לא הגיב".
עם הדרייב של שמעוני, אובמה עוד יגיב. הוא בן 35, נשוי ואבא לשניים - ג'וני, בן חצי שנה, ואנה, בת שלוש - וגר ביפו. כבר כשיצר את עשרת הדגמים הראשונים שהרכיבו את פרויקט הגמר שלו בבצלאל ב-2014, הוא הבין מהתגובות ברשתות החברתיות שעלה על משהו - שהשפה שגיבש מעוררת הרבה עניין. ואכן, איורי המנהיגים הישראלים הלבושים בתדמית ויזואלית אינסטגרמית קיבלו חשיפה יפה בעיתונות העולמית, כמו למשל ב"ניו יורק טיימס" וב"שטרן" הגרמני, וכן באתרי עיצוב שונים. הרצל עם עגיל באוזן, בן גוריון, גולדה מאיר ומשה דיין היו הראשונים בפרויקט, ובהמשך נוספו אריק שרון, שולמית אלוני, הרב עובדיה יוסף, מנחם בגין, יצחק שמיר וחיים ויצמן.
לשמעוני היו תוכניות די קונבנציונליות, כמו לעבוד במשרד פרסום, אבל הוא מצא עצמו מוותר עליהן כאשר הבין שהאיורים שיצר מתחילים לקחת אותו הרבה יותר רחוק. וגם לפרנס אותו מאוד יפה. "התחלתי למכור מוצרים כמו פוסטרים וגלויות עם האיורים, לייצר מרצ'נדייז ולעבוד עם חנויות", הוא מספר. מאז נמכרו כבר חצי מיליון תחתיות לכוסות ומאות אלפי פוסטרים פרי יצירתו.
כמה עולים היום האיורים שלך?
"פוסטרים נמכרים באתר שלי ב-22 דולר, איור פרטי עולה כ-4,000 דולר".
מי מזמין איור פרטי?
"יש אנשים שמזמינים לעצמם, יש כאלה שמזמינים כמתנה, ויש גם מוסדות אקדמיים וארגונים שמזמינים איורים של דמויות מסוימות לצורכי חינוך או שיווק".
מתי הבנת שיצרת שפה ויזואלית שהיא ייחודית לך?
"כשהייתה לי תערוכה במרכז מורשת בגין, שבה הוצגו האיורים הראשונים של המנהיגים הישראלים, פתאום שמעתי ילדה וסבתא מדברות על הדמות של אריאל שרון וכל אחת מספרת את זווית הראייה שלה, ואז הבנתי שאני רוצה להפוך את מה שיצרתי לשפה בינלאומית".
תחת השם "היפסטורי", שמחבר בין היפסטרים והיסטוריה, שמעוני יצר איורים של 12 דמויות נוספות, הפעם של מנהיגים מכל העולם, בהם מהטמה גנדי, נלסון מנדלה, אברהם לינקולן, מרגרט תאצ'ר, וינסטון צ'רצ'יל, צ'ה גווארה, מאו טסה-טונג ועוד. עם הסדרה הזאת הוא זכה לחשיפה מחוף לחוף בין אירופה וארצות-הברית, הודו ודרום-אפריקה. "הבנתי שנוצר משהו שמתקשר עם קהלים רחבים כשהתחילו להגיע הצעות למרצ'נדייז ולקמפיינים פוליטיים ומסחריים במדינות שונות", הוא אומר.
ב-2015, בגיל 27, הוא כבר נכלל ברשימת "30 מתחת ל-30" (30 הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 30) של המגזין "פורבס". לאורך השנים עבד עם מנהיגים שונים, והיה שותף, למשל, לקמפיין הבחירות של ראש ממשלת נורווגיה לשעבר, ארנה סולברג, היה מעורב בקמפיין להצבעה בבחירות במקסיקו, וגם הוציא ספר שנמכר יפה בארה"ב. שמעוני עבד גם עם פרויקטים הסברתיים של קהילות יהודיות בחו"ל, ונתן הרצאות בארה"ב ובאירופה על אמנות דיגיטלית עכשווית והיכולת שלה להניע אנשים. הוא גם שותף בקמפיינים מסחריים כמו זה שבו אייר את הנשיא לשעבר רובי ריבלין על בקבוקי בירה מלכה של חברת הכרם כמהלך יח"צ - ואפילו העניק לרובי את הבירה כמתנת פרידה.
"זה שאני מצייר ציור ויום למחרת זה יכול לעשות אפקט בסין או בקצה העולם, אם זה השפעה פוליטית או חינוכית - על זה ההרצאה שלי", אומר שמעוני. "קיבלתי רוח גבית משמעותית מקהילות יהודיות בחו"ל, ורוב ההרצאות שלי הן שם. לא קורה כמעט שאני פוגש יהודי שמגיע לארץ ושומע מי אני ולא אומר לי שהוא מכיר את האיורים שלי. וזה בזכות העבודה שלי מול הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית".
שני המקומות הכי היפסטרים בעולם, מה אני אגיד לך.
"אלה גופים שמביאים תיירות נכנסת, ורוצים להציג דמויות כמו הרצל, בן גוריון, גולדה, בגין, באופן עכשווי. הבנתי שהיצירות שלי יוצרות גשר ויזואלי בין ההיסטוריה שלנו לבין איך שאנשים מסתכלים היום על דברים. אני מנגיש את הדמויות ההיסטוריות לעין של 2022, ועושה הרבה שימוש במאפיינים חיצוניים ואופנתיים כמו לבוש, אקססוריז, קעקועים, תסרוקת, בחירה של צבעים - גם אם לוקח לי זמן להגיע לפיצוח. אבל כשהפיצוח מגיע, מסתבר שהאיור שלי מספר את הסיפור באופן כזה שלא צריך לפרט את כל ההיסטוריה, אלא רק לגרום לצופה להסתקרן מול הדמות".
אתה זוכר דמות שהיה לך קשה לפצח באופן מיוחד?
"כן, ואן גוך. במשך שנתיים לא הצלחתי לפתור מה צריך לקרות לאוזן שלו, עד שיום אחד נכנס לסטודיו שלי מישהו עם אוזניית אייר פוד, ובום הבנתי שמצאתי איך לתת לאוזן הכרותה ביטוי עכשווי. גם דרך הבגדים אני מכניס לדמות משמעות שמתכתבת או מעצימה מהויות שקיימות בה. למשל, חולצת האננסים הוורודה של בן-גוריון היא טייק-אוף פופי על חולצת החאקי שכל כך מזוהה איתו".
באותו האופן, את פיקאסו הוא הלביש בקימונו שעשוי מה"גרניקה", ואם נחזור לואן גוך - הוא לובש באיור של שמעוני חולצת חמניות.
יש דמויות שלא תצייר?
"דמויות שנויות במחלוקת ושהערך החינוכי שלהן הוא שלילי. דרך העבודות אני מלמד את הבת שלי מי זו מארי קירי ומי זה גלילאו גליליי, והייתי שמח שהיא תספוג לתודעה דמויות בעלות ערך חיובי בלבד. אז מי שמביא רוע לעולם אני לא מנציח אותו".
עד לפני הקורונה, העסק של שמעוני כלל כמה עובדים. העולם שנעצר גרם לו לחשב מסלול מחדש, מה שהביא אותו להדק את החגורה, אבל גם לפרוץ הלאה: "במהלך הקורונה אני ואביב דגן, המנהל העסקי שלי, צללנו לתוך הטכנולוגיה של ה-NFT. במשך חודשים בנינו צוות של יוצרים, ועבדנו בטירוף כדי לייצר קולקציית NFT שנוכל להשיק. תוך כדי ההרפתקה נולד לי ג'וני, ואני זוכר איך באתי, נתתי לו כיף וחזרתי להכיר אותו שבוע אחרי שהשקנו, כי זו הייתה התנסות מטורפת ומטלטלת בטכנולוגיה חדשה ומהפכנית שעדיין לטעמי לא מספיק מובנת".
תסביר.
"אני מקביל את זה להתחלה של האפליקציות, כשיצא האייפון וכל רגע מישהו יצר אפליקציה חדשה. ככה גם הטכנולוגיה של NFT שנכנסה בסערה. היום אני מרגיש שזה קצת נרגע ואנשים מנסים להבין את השימושים המדויקים שלה. אפשר להגיד שהיה פה איזה פיצוץ אטומי שחוזר עכשיו לממדים יותר רציונליים".
ואיך אתם השתלבתם בו?
"יצרנו סדרה של עשרת אלפים יצירות, שביססנו על 33 דמויות מהיפסטורי. 300 גירסאות פחות או יותר לכל דמות. מבחינתי כיוצר זו הייתה חוויה מטורפת: אם עד אז עבדתי על דמות חודשיים-שלושה, והייתי כבד בהחלטות, פה הייתי צריך תוך חודשיים לייצר עשרת-אלפים גרסאות שונות, וגם לעבוד עם צוות. כלומר, שאני זז מעמדת המאייר ועובר להיות ארט-דירקטור. זה היה מלמד מאוד. מכרנו את כל היצירות תוך 20 שעות מההשקה".
וכמה כסף עושים בתחום שלך ממכירה של יצירות NFT?
"בזמנו יצירת NFT בודדת נמכרה בסכום שהיה שווה ל-550 דולר. היום זה כמובן שווה הרבה פחות. לשיא הגענו עם מכירה של יצירה ב-80 אלף דולר".
אז שמעוני בהחלט מתפרנס יפה מההיפסטריות המאוירת הזו, אבל גם מחזיר לסביבה: "חלק מהותי מהפרויקט של ה-NFT זה שאנחנו תורמים אחוזים מההכנסות לטובת פרויקט הקמה של בארות מים בכפרים בעולם השלישי שאין להם גישה למים. בזכות היפסטורי יש היום 80 אלף בני אדם בכמה כפרים נידחים שעכשיו יהיו להם מים עד סוף חייהם".
ואז טסת לכבוש את החלל.
"התחברנו עם איתן סטיבה לקראת המסע שלו לתחנת החלל הבינלאומית. אספנו ציורי ילדים מכל העולם שאיירו את המשאלות שלהם, והתכנון היה שאיתן יעלה את הכול על דיסק און קי ויזרוק את זה לחלל, כמו שנופל כוכב. במקביל תכננו שכל יצירה של ילד תהפוך ל-NFT, שיימכר וההכנסות יעברו כתרומה לעמותה שקשורה למשאלה הספציפית של הילד. זה היה רעיון שאפתני שהרשים המון אנשים, אבל בסוף מטעמי זמן ובירוקרטיה לא הצלחנו להגשים אותו. היצירות שלי נשלחו בכל זאת לחלל והוצגו בתחנה שסטיבה שהה בה במשך שבועיים, ובעתיד הן עוד יימכרו במכירה פומבית".
מתי?
"כשהעולם יתקדם יותר עם הטכנולוגיה וגם כשהקריפטו יתאושש. בינתיים הבנו שיש לנו צוות טוב ושמגניב לנו לעבוד ביחד. אנחנו נמצאים בסטודיו מדהים בנמל יפו, בבניין בן 300 שנה על הים, ואנחנו נכנסים עכשיו גם לתחום הבינה המלאכותית. אנחנו עובדים על מיזם חדש שהמטרה שלו היא לחקור את החיבורים שבין אמנות, תקשורת חזותית וחדשנות. בצוות שלנו יש את אביעד סייביץ', שהוא מאייר-על, ועוד מאייר ומעצב, רועי קיפר, שהוא גם בעולמות של מיתוג ועיצוב אתרים, ויש את מיקי פרומצ'נקו, שהוא סטוריטלר ואיש קולנוע, ויש אותי כארט-דירקטור ויש מנהל שמנהל את כל הדבר הזה, וגם אם אנחנו עוד לא מבינים עד הסוף מה המשמעות של הדברים, נוצרת קרקע מטורפת לדברים בעלי ערך תרבותי ומחקרי גדול".
וכשאתה רוצה לצייר עם הילדים שלך בצבעי פנדה כמו פעם?
"אז אני עושה את זה. זה פשוט, לא? גם את הכלי הזה יש לי. זה לא אחד על חשבון השני. הטכנולוגיה לא באה להחליף אותנו. אם נעבוד איתה כמו שצריך היא תפתח לנו את הראש פי מיליון, ולא דווקא תחליף אותנו".
פורסם לראשונה: 07:03, 19.08.22
