לפחות שני כוכבים מהסרט זוכה האוסקר, "הכל בכל מקום ובבת אחת", משחקים ב"להיות סיני אמריקאי", הסדרה החדשה שעלתה בדיסני אמש (ד'). באופן מבדר למדי שם הסרט, במובן מסוים מצליח בשמו לסכם בקליפת אגוז את הטלוויזיה בזמן הזה, ו"להיות סיני אמריקאי" היא דוגמא מייצגת שלו. סינתזה של ז'אנרים היא כבר זמן מה שם המשחק, בעיקר בהפקות אמיצות יותר של חברות סטרימינג שרעבות לתשומת לב.
הפעם זאת דרמת התבגרות לפי כל כללי הטקס של הנער ג'ין וואנג, בן למהגרים סינים שנולד בארצות הברית ומנסה להתערות בחברה בבית הספר שלו, גם אם זה אומר להתנכר למוצא האתני שלו. במקביל ממש מתנהלת הסדרה גם על ציר של פנטזיה - ביקום אחר שנקרא גן העדן, חיות דמויות מיתולוגיות הלקוחות מרומן גרפי בשם American Born Chinese, שיצא ב-2006, והוא בתורו מבוסס על ספר סיני קלאסי מהמאה ה-19 בשם "המסע למערב". מלך הקופים מתמודד עם ניסיון מרידה בממלכה שלו. הבן שלו, ווי צ'ן, יורד אל בני האנוש מתוך אמונה שהוא יוכל להביס את המורדים. החלק הזה כולל את כל החשודים הרגילים: זינוקים א-לה מטריקס שלא מתחשבים בכוח המשיכה, מטות עוצמתיים, מגילות נעלמות, דיאלוגים כוחניים והמון המון שעות במחלקת איפור-שיער.
לכתבות נוספות במדור טלוויזיה:
לאורך כל שמונת הפרקים של הסדרה שני המסלולים האלה מתמזגים ונשזרים באיזון שעושה טוב לשניהם. ווי צ'ן פוגש בג'ין וואנג, ומאמין שהוא המדריך שיוביל אותו אל המקגאפין שנקרא המגילה הרביעית, זו שתעצור את המרד. ג'ין מצידו פשוט רוצה לשרוד את התיכון, אם אפשר לנשק נערה שהוא אוהב, להתקבל לקבוצת הכדורגל ואיכשהו להדחיק את הסיניות של ההורים שלו, שמביכה אותו כמו שכל מתבגר מובך מהחריגות של המשפחה שלו. מה שהצליח ל"דברים מוזרים" עובד פה לא רע, בתוספת מנה הגונה ולפעמים קצת מוגזמת של פוליטיקלי קורקט אתני. זה מתבטא אצל דמויות במשפחה של ג'ין - הם מואשמים על ידי המנהלת של בית הספר ב"דחיפה להישגים", כשהיא שולפת מולם תכנית מגוחכת של סובלנות תרבותית.
אבא של ג'ין (צ'ין האן) מתקשה לבקש מהבוס שלו קידום או אפילו להגיע איתו לסמול-טוק למרות שהוא עובד שם כבר עשר שנים, ואמא שלו (יאו יאן יאן) דוחקת בו לנהל את השיחה. מם שמופץ באינטרנט, קטע מסיטקום משנות ה-90 מציג את פרדי וונג (ג'ונתן קי קואן), דמות של סיני נלעג שגר בבניין של אמריקנים ומסמל את כל מה שרע בייצוג פוגעני ומגחיך וכמובן המסקנה הסופית והבלתי נמנעת של הגיבור, כשאמו מסבירה לו בחלום שבתוכו יש "עולמות שמתנגשים האחד בשני וכל החלקים מתמזגים לשלם אחד", ומזכירה לו "פשוט להיות עצמך".
אכן, מישהו ישב עם יד קלה מאוד על ההדק בכל מה שקשור למודעות והסובלנות האתנית החדשה, אבל למזלה של "להיות סיני אמריקאי", למרות העלילה הכמעט פשטנית, בעיקר בקטע הפנטסטי, היא ניחנה בשחקנים נפלאים, בעיקר בבן וואנג שמגלם את ג'ין, ושמצליח, בתור הדמות שתופרת את שני הז'אנרים, לסנתז ביניהם באופן מושלם וללא מאמץ, ולא מאבד טיפה מהיכולות הקומיות שלו בדרך. התוצאה היא דרמת נעורים מוצלחת מאוד, גם אם פשטנית, שנבלעת בקלות (רוב הפרקים בני חצי שעה) גם אם אתם לא בהכרח גרופיז של פנטזיה.
אז נכון, תפגשו פה את המסרים הפשטניים של תהליך ההתבגרות ("אני מקווה שיש איזה ילד שצופה בזה עכשיו ולא חושב שהוא צריך להיות פאנץ' ליין", אומר פרדי וונג, "שמאמין שהוא יכול להיות הגיבור") או את האפיונים הסטריאוטיפיים של הדמויות הפנטסטיות (מישל יאו מגלמת פה, אגב, את אלת הרחמים גואנין, שמלווה את ווין במסע ההתבגרות שלו), אבל קלווין יו, שעיבד את הרומן הגרפי לסדרה, זכר גם לא לקחת את עצמו ברצינות מדי. תסריט שלא מפחד להיות קומי גם ברגעים הדרמטיים ושוזר רפרורים מבדרים לתרבות הפופ שיעבירו לכם בכיף את שמונת הפרקים. הסוף הפתוח מבהיר שדיסני לפחות מסמנת על קיומה של עונה שנייה, ובצדק.