הוא עומד באחורי הקלעים של הבמות הגדולות בארץ, מעדיף להיות הרחק מאור הזרקורים ולהפנות את האור לאנשים אחרים - טונה, שרית חדד, עידן חביב, מרינה מקסימיליאן, אסף אבידן, רותם כהן - הם רק קומץ מתוך רשימה ארוכה מגדולי האמנים בארץ שהוא עיצב הבמות המרשימות בהופעותיהם. הכירו את מוחמד (מוחי) אבו סאלמה, מעצב תאורה ובמה שכנראה נתקלתם בעיצובים שלו בחייכם, אבל טרם ראיתם אותו. הפעם - הספוט עליו.
מוחמד מעצב תאורה להופעות של האמנים הכי גדולים בארץ | תגבירו
(צילום: ירון שרון ואסף מגל)
לא היה פשוט להוציא את הכתבה הזאת לפועל, בלוח הזמנים הצפוף של סאלמה בן ה-33 אי אפשר להכניס סיכה; קיסריה, אמפי שוני, מועדון הבארבי, בריכת הסולטן, היכל מנורה, אלה הם המקומות הטבעיים שלו, אך לא תמצאו אותו על הבמה, אלא על הקונסולה מולה, ושם קורה כל הקסם.
"זאת העבודה הכי כיפית בעולם", מספר סאלמה ל-ynet , רגע לפני שלהקת הדורבנים עולה להופיע על הבמה בקיסריה. "יוצאים מהבית, שומעים מוזיקה, רואים אנשים מתרגשים, מאירים את האמנים, כולם מבסוטים. אנשים שמים לב לתאורה, הם מרגישים את זה, שיש עוד אפקט ואז עוד אחד. תארי לעצמך שהיה אפקט של ריח בהופעה. למשל בשיר חורפי כזה, פתאום יהיה ריח של גשם, איזה כיף זה היה יכול להיות. אז זאת העבודה שלי, זה לא רק תאורה, זה להעניק עוד ממד בחוויה הזאת שנקראת הופעה".
4 צפייה בגלריה
"אנחנו מלווים את ההופעה, תומכים בה בשביל שתהיה מושלמת". הופעה של הדורבנים
(צילום: אסף מגל)
למה בעצם תאורה חשובה במופע?
"אנחנו מלווים את ההופעה ותומכים בה בשביל שתהיה מושלמת. ככה למשל, בקטע מרגש כל הפנסים מכוונים על הזמר, או כשרוצים לתת לקהל לשיר - אז כל הפנסים עולים למעלה ובאים לכיוונם, מסנוורים אותם וכמו נותנים להם את האישור הזה להתחיל לשיר".
4 צפייה בגלריה
"לא עיכלתי את מה שקורה, את החיבוק הזה שקיבלתי מאנשים שהם אבן יסוד במוזיקה". מוחמד אבו סאלמה
(צילום: אסף מגל)
אבל לפני שהפנסים נדלקים, סאלמה צריך להבין מה הוא רוצה להרגיש. "לפני הכול אני צריך להתחבר למוזיקה", הוא מסביר. "אם זה קורה ואני מרגיש שיש לי מה לתרום אז אני שם את כל כולי. אני מתחיל לעבוד על השירים, אני שומע כל שיר ושיר, צופה בווידאו ארט ועובד על הצבעים. אני מדמיין מה אני רוצה לראות, מה אני רוצה להרגיש. את זה אני מתרגם את זה למסך או לפנסים".
אז זה כבר הרבה יותר מהגדרה של "תאורן".
"אנחנו כן מתעסקים בלהדליק ולכבות את האור, אבל אני מגיע מעולם הקולנוע, למדתי צילום סרטים, אז אני מסתכל על הבמה בתור פריים קולנועי. כשאני שומע את המוזיקה אני מדמיין סצנה, ואז אני רואה את השיר כמו סרט ומבין מה הייתי רוצה לראות. כמו שהולכים היום לקולנוע ויושבים מול מסך 16:9 - אז זאת הבמה שלנו. היא באותו הגודל ועליה צריך לספר סיפור. אם זה הפנסים, המסכים והתפאורה".
מאיפה מגיעה ההשראה לבמות שלך?
"אנחנו חיים בעולם חומרי, זה מקיף אותנו כל הזמן. אני יכול למשל, להסתכל על בניין ולדמיין אותו על הבמה. בהופעה של רמי קליינשטיין בהיכל התרבות עשיתי גל של לדים, כי עברתי ליד תחנת רכבת השלום. ראיתי את זה ואמרתי לעצמי 'וואו, אולי אני אעשה כזה?'. בהופעה של אריק ברמן בבארבי הרכבנו את כל הגב של הבמה עם נייר של קופאיות, כל מיני שיגעונות. אין חוקיות כשזה מגיע להשראה".
סאלמה, בוגר המחלקה לקולנוע וצילום במכללת ספיר, בכלל לא כיוון להגיע לעולמות התאורה. כאמור הוא עבד בתעשיית הסרטים עד שקיבל הצעת עבודה כשעוד כשהיה סטודנט. "חבר שלי סיפר לי שיש חברה בשם סינקופה שמחפשת עובדי תאורה להופעות", הוא נזכר. "אמרתי לו 'על מה אתה מדבר בן אדם? לא הייתי בהופעות'. בזמנו, ההופעה היחידה שהייתי בה הייתה ביום הסטודנט בבאר שבע, בשנה הראשונה ללימודים.
"אני לא אשכח את העבודה הראשונה שלי. זה היה בהיכל מנורה, אז קראו לו היכל נוקיה. הייתה הופעה שבה אייל גולן אירח את יצפאן. שלב מסוים היה שיר שקט, ושמתי לב שהצבע לא התאים לשיר. בהתחלה לא הבנתי למה זה מפריע לי ככה, אבל אז אמרתי לעצמי 'יש מצב שזה מדבר אליי. בוא ננסה'".
מאותו הרגע שבו סאלמה הבין שזה התחום שלו, הדרך נסללה עבורו לאט-לאט. את טבילת האש הראשונה עשה - לא פחות ולא יותר - בהופעתו של שלום חנוך באמפי שוני, ומאז הרשימה הולכת וגדלה. "פתאום באמצע ההופעה התאורן של שלום, עדי שרון, ביקש ממני להחליף אותו כי הוא היה צריך להתפנות", הוא נזכר. "הוא אמר לי 'בוא, תעמוד על הלוח תאורה ותפעיל את ההופעה'. אחד מאנשי התאורה הגדולים במדינה עזב בשיר הכי קריטי וקשה בהופעה, 'חתונה לבנה', ואז הגיע גם 'בלי לומר מילה', שני השירים הכי קשים. אמרתי לעצמי זהו, אכלתי אותה. אחרי שסיימתי הסתכלתי אחורה וראיתי אותו עומד. שאלתי אותו 'איפה אתה בן אדם?', ואז הוא אמר לי 'טוב, התקבלת'. אמרתי לו 'מה התקבלתי?', והוא ענה שאני המחליף שלו. ככה הכול התחיל".
4 צפייה בגלריה
"אני רואה את השיר כמו סרט ומבין מה הייתי רוצה לראות". הופעה של טונה בהיכל מנורה
(צילום: Berko Productions)
איך זה הרגיש?
"היו לי מלא התקפי חרדה. פתאום אני נוסע עם שלום חנוך בוואן, יושב ואוכל איתו בחדר אמנים. כאילו מי אני ומה אני? לא עיכלתי את מה שקורה, את החיבוק הזה שקיבלתי מאנשים שהם אבן יסוד במוזיקה. אני כל הזמן מגלה עולם חדש כי לא שמעתי לפני מוזיקה ישראלית. אני מגלה עוד ועוד אמנים מוכשרים".
יש לך איזו במת חלומות שאתה רוצה לעצב?
"אין לי חלומות. מה זה לחלום? אני כאן ועכשיו. אם אני רוצה משהו אני משיג אותו. הייתי רוצה לעצב במה עבור דה וויקנד, גם לקולדפליי, כל הליגה של הגדולים. בהתחלה רציתי לעבוד עם אסף אמדורסקי ועבדתי. רציתי וזה קרה. צריך להתכוון וזה יקרה בזמן הנכון".
