האם בנקסי עתיד לשלם את מחיר האנונימיות? בשבוע האחרון עוברי אורח ברחוב ריג'נט שבלונדון חלפו על פני הסניף המקומי של Guess, שם ניבטה מחלון הראווה קולקציית בגדים חדשה שחוגגת את יצירותיו של אמן הגרפיטי הגדול בעולם, בנקסי. אולם פוסט שנוי במחלוקת שפרסם האחרון בעמוד האינסטגרם הרשמי שלו טען אחרת. "אני פונה לכל הגנבים: בבקשה תגיעו לחנות של Guess ברחוב ריג'נט", כתב בנקסי ל-11.8 מיליון עוקביו, "הם הרשו לעצמם 'להתכבד' באמנות שלי בלי לבקש רשות, למה שלא תוכלו גם אתם להתכבד בבגדים שלהם באותו אופן?". זמן קצר לאחר מכן כבר דווח שהחנות נאלצה לכסות את חלון הראווה שלה, לסגור את הדלתות ולהציב אבטחה בכניסה.
מי שעל פי הפרסומים אחראית לתסבוכת בתחום הקניין הרוחני היא ברנדלייזד (Brandelized), חברה שטוענת כי הזכויות לשימוש ביצירותיו של בנקסי נמצאות בבעלותה ובשל כך הרשתה לעצמה לחבור לשיתוף פעולה עם מותג הבגדים, שהוכרז כבר לפני כמה חודשים בהצהרה לתקשורת. ברנדלייזד, להגדרתה, ממקדת את פעילותה ב"השגת הזכויות ליצירות הגרפיטי המפורסמות בעולם למען המעריצים" - אך האם מותר לה לעשות זאת גם ללא אישורו של האמן האנונימי? לדברי עו"ד ערן פרזנטי, ראש מחלקת קניין במשרד מ. פירון ושות', מדובר בסיטואציה בעייתית עד כדי לא חוקית. "היא לא יכולה לקבל בעלות לזכויות יוצרים על יצירת גרפיטי גם אם היא הולכת וחותמת עם בעל הבניין שעליו היא צוירה", מסביר פרזנטי בשיחה עם ynet.
כדי למנוע מצבים כאלה מראש, לבנקסי יש משרד מייצג מטעמו בשם Pest Control ("הדברת מזיקים", בתרגום חופשי) המנהל עבורו את כל ענייניו - הנפקת תעודות מקוריות, רישומי סימן מסחרי ליצירות ועוד. באתר המשרד מודגש כי הם "נקודת הקשר היחידה עם האמן", ועוד הודגש כי אין אישור לצד שלישי לעשות שימוש ביצירות ואין לעשות בהן שימוש מסחרי. על פי פרזנטי זה אף מעוגן בחוק: "אני יכול לקנות יצירה של פיקאסו ב-20 מיליון דולר בסותבי'ס ולתלות אותה אצלי בסלון, אבל אני לא יכול לשכפל אותה, או להדפיס אותה על טי-שירטים. אני לא יכול לעשות שום דבר. אני הבעלים של החפץ - לא של היצירה, אלו שני דברים שונים. ולכן בנקסי צודק - הוא הבעלים של היצירה".
זו לא הפעם הראשונה שהיצירה Flower Thrower ("משליך הפרחים"), שהתגלתה לראשונה על קיר בבית לחם ב-2003, עומדת בלב דיון בנוגע לסימני מסחר וזכויות יוצרים. ב-2018 חברת Full Colour Black המייצרת כרטיסי ברכה עם יצירותיו של בנקסי (ואף קשורה לחברת ברנדלייזד), ביקשה לבטל הסימן המסחרי הרשום (TM) של בנקסי בטענה שאין לו כוונה אמיתית לעשות בו שימוש למטרות מסחר. ב-2019, בניסיון לשמור את הרישום ובהמלצת ייעוץ משפטי, בנקסי הקים חנות פופ-אפ בשם Gross Domestic Product ("מוצר ביתי גולמי") עם מרצ'נדייז הנושא את הציור. החנות מעולם לא נפתחה והייתה למעשה מעין חלון ראווה.
התרגיל של בנקסי לא עבד על השופטים בוועדת הלשכה לקניין רוחני באיחוד האירופי (ה-EUIPO), ובספטמבר 2020 הוסר מהיצירה רישום הסימן המסחרי. הוועדה נימקה את החלטתה בכך שהרישום "לא נעשה מתוך כוונה אמיתית להשתמש בו למטרות מסחר וייצור טובין, ונעשה במזיד". את פתיחת החנות היא הגדירה כניסיון להערים על החוק. על פי The Art Newspaper, הוועדה הגדילה לעשות וציינה כי כל ניסיון עתידי לטעון לזכויות יוצרים עלול להיות בעייתי כיוון שהאמן שומר על אנונימיות מוחלטת. "בנקסי בחר להישאר אנונימי ולצייר גרפיטי על רכוש של אחרים בלי רשות, במקום על קנבס או על הרכוש שלו", הסבירה הוועדה, "האנונימיות שלו לא מאפשרת לזהות אותו בתור הבעלים הוודאי של היצירות, ולכן קשה לקבוע כי יש לו זכויות על הגרפיטי".
עו"ד ערן פרזנטיצילום: סטודיו תומאסהעובדה שהוא בוחר לשמור על הזהות שלו בסוד לא מערערת על הזכויות ליצירה?
"זה עניין ראייתי", מסביר פרזנטי, "אנחנו רואים את היצירה ומישהו יצר אותה, אז יש לה בעלים. אם הוא מחליט להסתיר את הזהות שלו ומי שנמצא בפרונט זו חברה מטעמו - זו הדרך שלו לשמור על האנונימיות והזכויות - להמחות (להעביר, י"א) את זכויות היוצרים שלו לאותה חברה וככה הם יכולים לייצג אותו".
לכתבות נוספות במדור אמנות:
לטענת פרזנטי, זכויות היוצרים שייכות גם לאמן אנונימי שלא נעזר בחברה מייצגת - אולם אז יוטל עליו להוכיח שהוא אכן היוצר. "הזכויות מוגנות מכוח היצירה. האם הוא יכול לאכוף אותן כשהוא מסתיר את הזהות שלו? זה בעייתי. במזל רב בית משפט יסכים לשמוע אותו באמצעות עו"ד בלי לחשוף את הזהות". הוא מסביר שהקושי האמיתי קיים במקרה של תביעה - ליוצר תמיד יש בעלות על היצירה, אך האמן יתקשה להמציא ראיות לכך שהוא אכן היוצר ותוך כדי לשמור על זהותו סודית. "אם יחליט לחשוף את זהותו בשביל להגן על הזכויות שלו אז אין שום בעיה. זה קצת יותר מסובך כשאין חברה ואתה אנונימי, אין ספק. אבל זה לא פוגע בזכות הבסיסית".
חברת Full Colour Black מצאה את עצמה לאחרונה גם בצד המפסיד מול בנקסי, כשימים ספורים לפני תקרית Guess פסקה ועדת הערעורים של הלשכה לקניין רוחני באיחוד האירופי (EUIPO) לטובת האמן האנונימי בדיון על סימן מסחרי שרשם באמצעות Pest Control דווקא על יצירה אחרת - קופים הנושאים לוח שעליו כתוב "תצחקו עכשיו, אך יום יבוא ואנחנו נשלוט". הוועדה ביטלה את ההחלטה הקודמת שקבעה כי הסימן אינו תקף, זאת לאחר שחברת כרטיסי הברכה לא הצליחה להוכיח כי האמן הגיש את הבקשה במזיד.
גם בדיונים בתוקף הסימן המסחרי וגם בתקרית של Guess וברנדלייזד מול האמן עשו שימוש לא פעם בהתבטאויות של בנקסי שמזלזלות בזכויות יוצרים כטענה נגדו - כמו הפעם שכתב בספרו Wall and Piece כי "זכויות יוצרים זה ללוזרים". חברת ברנדלייזד, שלא פרסמה תגובה רשמית לסערת Guess, שיתפה בעמוד האינסטגרם שלה ציטוטים של בנקסי שלכאורה מחלישים את טענתו, בהם "כל פרסום (בפוסט נמחקה המילה 'פרסום' ונכתב במקומה 'גרפיטי') במקום ציבורי שלא נותן לך אפשרות לבחור אם לראותו או לא - הוא שלך". עם זאת, בעמוד של Pest Control התייחסו לכך במפורש וטענו כי העובדה שבנקסי אמר זאת "לא נותנת יד חופשית לעשות שימוש לא הוגן ביצירות של האמן ולזייף אותן. בדקנו". כששאלנו את עו"ד פרזנטי אם הטיעון של ברנדלייזד תקף, הוא השיב כי "אולי זה לא מתיישב עם ההתבטאויות שלו [על זכויות יוצרים] - אבל זו אינה בעיה משפטית".
האם ההתפתחויות האחרונות ירתיעו את ברנדלייזד מלפעול שוב באותה צורה? נראה שלא - VEVE, חברת NFT העובדת בשיתוף פעולה עימה, הודיעה לפני ימים אחדים על השקת סדרת NFT של גרפיטי מאת בנקסי. נראה כי החברה מסתמכת בפעולותיה על ההנחה כי בנקסי, החרד לשמירה על זהותו סודית, לא יפתח בהליכים משפטיים נגדה שעלולים לסכן אותו בחשיפה.
פרזנטי קובע כי בכל המקרים נראה כי "השחקנים הם אותם שחקנים שמנסים להשתלט על זכויות של גרפיטי - אופורטוניסטים שמנסים לייצר יש מאין. לקחת ציור של בנקסי - שהוא אומנם אמן גרפיטי אבל הכי מפורסם בעולם בתחום הזה ומוכר יצירות במיליונים - ולשים אותו בחלון הראווה של Guess נשמע כמו מהלך לא הגיוני. יכול להיות שזה תרגיל יח"צ, כי משפטית לא ברור כיצד הם עשו את זה".
