יש בדיחה שיובל שם טוב, "יובל המבולבל", היה מספר לפלג, הבת הבכורה שלו שנולדה בתור בן, ואף פעם לא הצליחה לחלץ ממנה חיוך. "היה לי קטע מצחיק שתמיד הייתי קורא לו 'פלג זכר אלפא', כי הוא הבכור אז הוא האלפא, כמו הגורילות, האבא והבן הגורילה. תמיד הוא הסתכל עליי ולא הגיב. ולא הבנתי למה. עכשיו אני מבין. יש הרבה דברים שקרו אז שלא הבנתי, אבל לא ציפיתי שיום אחד יגיע הרגע שהיא תגיד אני לא בן, אני בת. עכשיו היא כתובה אצלי 'פלג נקבת אלפא'".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
חוץ מפלג, יובל (49) ומיכל שם טוב (45) הם הורים לעוד שישה ילדים, מגיל שלוש עד 16, שהם מגדלים במושב נווה ירק בשרון. לפני שנה, בגיל 17, פלג לקחה אותם לשיחה. "בלילה, אחרי שכולם הלכו לישון, ישבנו על המיטה שלה, אשתי ואני, והיא אמרה שיש משהו שכבר המון זמן, מאז שהיא זוכרת את עצמה, יושב לה בלב והיא רוצה להוציא את זה. היא אמרה שהיא תמיד הרגישה בת ועכשיו היא מרגישה שהיא אישה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
עד כמה ידעת מה היא עוברת בדיעבד?
"חשבתי שאולי הוא גיי, נראה לי. מה כבר יכולה להיות שיחה רצינית? גם את זה הייתי מקבל באהבה. זה בהחלט דבר שלא ציפיתי, אבל למרות שלא ציפיתי שמחתי. התגובה שלי הייתה שמחה, לא אכזבה, כי בסופו של דבר אלה החיים שלה ולא שלי, זה האושר שלה והמיניות והגוף שלה. אני חושב שקשה מאוד להרגיש בת ולראות בן במראה".
איך הגבתם?
"התגובה שלי הייתה 'איזה יופי' וחיבקתי אותה, מיכל הייתה קצת בהלם ולא ידעה איך לעכל את זה. יכול להיות שהיא בכתה, אני לא זוכר. אני פשוט באמת שמחתי. אני מכיר את פלג, היא תמיד הייתה ביישנית, זה שהיא באה ואזרה אומץ לספר דבר כזה גדול, זה קודם כל הראה לי התגברות ענקית על פחד. החמיא לי שהיא באה ופתחה את זה בפנינו".
איך המשיכה השיחה?
"קשה לעכל את זה, קשה להבין את הדבר הזה. כבן אדם אני ישר מתאפס על מה שקורה סביבי. גם היה לי חשוב באותו רגע להכניס חיוביות, כי לפעמים התגובה הראשונה מאוד חשובה. חיבקתי אותה, מיכל אמרה לה, 'זה קצת קשה לי, אבל אני איתך'. מהרגע הראשון כבר התחלנו לדבר אליה בלשון נקבה. כשיצאנו הלכנו לחדר שלנו, מיכל אמרה לי שקשה לה מתוך דאגה לילדה, מה יהיה איתה בעתיד, משפחה, בן זוג, בת זוג, ילדים. סיכמנו בינינו שהדבר שהכי חשוב לנו זה שפלג תהיה מאושרת".
פלג רצתה שישמעו את סיפורה. היא הביעה רצון שאביה יציג את מה שעברו. שהמילים שלו שמספרות עליה, יתנו השראה לנערים ונערות אחרים שמרגישים במצבה. היא לא רצתה להתראיין בעצמה כיוון שעדיין קשה לה עם החשיפה, ויש רצון לשמור על פרטיותה בתקופה כל כך רגישה. אבל היא מבינה כמה הסיפור הזה חשוב כדי לשנות את המציאות. מחקר ארצי במימון האגודה למען הלהט"ב בישראל מ־2019 הראה ש־78 אחוז מחברי הקהילה העידו שחשבו לפחות פעם לשים קץ לחייהם, 40 אחוז אמרו שצוותים רפואיים סירבו לטפל בהם בגלל הזהות המגדרית, 25 אחוז התקשו להתפרנס לאורך שנה. שם טוב שלם מאוד עם זהותה המגדרית החדשה של בתו. לקח זמן עד שהאסימון שלו נפל, אבל בדיעבד, זה היה שם כל הזמן. "לקחתי אותה פעם לדוג, עשיתי לה שיחה על הדבורים ועל הארנבים. שיחה על איך באים ילדים לעולם ועל איך היא צריכה לגלות את המיניות שלה. זה היה בכיתה ה' כזה. אני זוכר שזה תמיד הביך אותה. ישבנו בכנרת ואמרתי לה, 'עוד מעט יהיו לך שינויים הורמונליים ומשיכה לבנות', הלכתי על המקרה הקלאסי. לפעמים היא הייתה אומרת לי, 'די אבא'. אז אמרתי, טוב אולי היא מובכת ולא רוצה שאני אדבר איתה. עכשיו אני מסתכל אחורה ומבין".
כמה זמן היא התבשלה עם זה עד שסיפרה לכם?
"היא אמרה שהיא כל החיים הרגישה ככה, מאז שהיא ילד היא הרגישה שהיא ילדה. אני חושב שכשילד רואה במראה משהו אחד ומרגיש משהו אחר, הוא עדיין סומך על העולם שאולי הוא לא יודע, כי לילדים יש תכונה שהם יודעים שהם לא יודעים, הם יודעים שהם פחות שולטים בעולם הזה והמבוגרים יודעים הכול. היא לא שיתפה איתנו את הדבר הזה, אני חושב שהיא לא שיתפה כי משהו בה גם לא היה מאה אחוז שלם בהכרה של זה. אם אני מרגישה בת ורואה בן במראה, איך זה?"
היא התרחקה מהמשפחה בשנים האלה לפני שהיא סיפרה?
"לא, אבל היא הייתה מאוד קנאית לפרטיות שלה. לפעמים היו התפרצויות של 'די, תעזבו אותי'. היא אהבה להיות לבד בחדר. עכשיו אחרי שהיא סיפרה היא יותר עם כולם, עם המשפחה, משהו נפתח אצלה. תמיד היא ניגנה בפסנתר עם אוזניות, עכשיו היא הוציאה את האוזניות והיא מנגנת בבית. יש משהו מאוד סימבולי בדבר הזה".
אתם שנה בתוך זה, מרגיש כאילו זה תמיד היה ככה?
"זה קטע, בהתחלה הייתה לי קשה האינסטינקטיביות של הדבר. היה לי קשה לדבר עליה בלשון נקבה, לפעמים היה מתפלק לי, 'פלג, בוא, אה... בואי'. זה היה האינסטינקט שלי. עכשיו אני לא מסוגל להפך".
הוא אחד מכוכבי הילדים האהובים והמצליחים בישראל. בנה אימפריה עסקית מכובע מצחייה נצחי שדבוק לפדחת חלקה, קול צרוד ואנרגיות שלא נגמרות ומונפו לאלפי הופעות, סרטים וקלטות ילדים שממגנטים פעוטות, פסטיגלים ומרצ'נדייז. וכמה שהצחיק ושימח, ככה גם צלל לתהומות בעצמו, כשהשיא הגיע ב־2018 כאשר הוגש נגדו כתב אישום על החזקה ושימוש בקוקאין שהוביל להתרסקות נפשית ולמחשבות אובדניות.
במרוצת השנים שלו בשואו ביז, משפחתו של שם טוב התרגלה לחטוף את ההדף מהדרמות ומהפרשיות. עכשיו הוא נזכר שעוד בתחילת הדרך, הראשונה לספוג את מחיר הקריירה הייתה פלג. "כשפלג הייתה בת שלוש פתאום התפרסמתי, יצאה הקלטת שלי ונהיה אישיו סביב אבא שלה. כל הילדים בגן שלה סביבי. אני זוכר שפעם היא אמרה לי, 'אבא, אתה אבא רק שלי, נכון?' כשהיא הייתה ילד היא הייתה מגמגמת, הגמגום התחיל בחופשה משפחתית, אנחנו בבריכה של המלון והילדים מזהים אותי וקופצים עליי, 'יובל המבולבל! יובל המבולבל!', כשפלג רצתה להגיד לי, 'אבא תראה איך אני צוללת או קופצת', היא לא הצליחה כי כל הילדים שיגעו אותי, ואז היא התחילה לגמגם".
מצב של חוסר אונים לשניכם.
"כן, ממש בכיתי. אחרי זה ראינו שהיא מגמגמת כבר באופן קבוע, ושנתיים אחרי זה בערך עבר הגמגום. פתאום חוויתי על בשרי את מחיר הפרסום. כשזה נוגע למשפחה זה הכי כואב".
יש רגע שמחליטים לספר למשפחה ולחברים?
"אחרי שהבנו שהיא רוצה, הייתה תקופה שאמרנו בהתחלה, 'אולי תחשבי על זה'. אמרנו שגם אנחנו נבדוק את זה ולא ישר נתחיל בשינויים ההורמונליים, אבל היא הייתה כל כך בטוחה בעצמה, וגם הלכנו לאיזשהו ייעוץ, מישהו שמבין בדברים האלה, פסיכולוג של קהילת הלהט"ב. הוא דיבר איתה ואמר לנו, 'תקשיבו, היא בת'. אחרי שתי פגישות הוא אמר, 'חבר'ה, היא מודעת לזה והיא רוצה את זה, זה תמיד היה חלק ממנה ואי־אפשר לשנות את זה'".
"הלכנו להורים שלי וגם להורים של בת זוגי, חשפנו את זה. ואני חששתי. אבא שלי בא מפרס, הוא קצת עתיק. אבל הוא קיבל את זה כל כך יפה, הוא גם מקפיד מאוד כל הזמן לפנות בלשון נקבה ולומר 'איזה יפה את'"
מה אמרו האחים?
"הם כל כך אוהבים אותה, כולם קיבלו אותה. גילינו שהבת שלנו גיא, בת ה־16, ידעה את זה, היא הייתה אשת הסוד של הסיפור הזה, היא מאוד עזרה לה והן חברות טובות מאוד. כשסיפרנו לאחים היא כבר ידעה כבר כמה חודשים והאמת שגיא היא זו ששיכנעה את פלג לספר לנו".
וסבא וסבתא?
"אבא שלי בא מפרס, הוא קצת עתיק. ההורים שלי תמיד היו מאוד מקובעים, אני זוכר בתור ילד. 'תמצא עבודה, תלמד, תהיה אחראי'. חשבתי שעם זה בא גם 'תהיה רגיל, תהיה כמו כולם'. הלכנו להורים שלי וגם להורים של מיכל, חשפנו את זה. ואני חששתי. אבל אבא שלי קיבל את זה כל כך יפה, הוא גם מקפיד מאוד כל הזמן לפנות בלשון נקבה ולומר, 'איזה יפה את'".
4 צפייה בגלריה
''פלג לא יכלה לדבר איתי מרוב שילדים קפצו עליי. ואז היא התחילה לגמגם''. יובל המבולבל בהופעה
(צילום: עמית שעל)
היא שיתפה גם בשיחה על שינויים פיזיים?
"קודם כל, פלג תמיד האריכה שיער ולא הבנו למה. אני זוכר שאמרתי לו כבן, 'פלג, מה עם השיער? אתה לא רוצה להסתפר? 'לא, אני מעדיף ככה'. הסתכלתי על זה כקטע של פריקים, בגדים גם קצת רחבים, חשבנו שאולי הוא פריק כזה. עכשיו היא גם עשתה עגילים. זאת תקופה של המון שינויים, שינויים הורמונליים, ותמיד כולם מדברים על הניתוח שבסוף, אבל אני חושב שזה הרבה מעבר לזה. האישיו זה קודם כל ההכרה, ההשלמה והתהליך. כתבתי לרומי אברג'יל באינסטגרם ודיברנו, גם לעופר ניסים כתבתי והוא אמר לי, 'קודם כל, תחבקו אותה, זה הכי חשוב'".
מה לגבי הצבא?
"היא רוצה מאוד להתגייס. אנחנו בדיוק מחפשים מה מתאים, היא לא יכולה להיות קרבית או שישימו אותה באיזו פלוגת בנים, אבל היא כן רוצה לתרום ולעשות משהו משמעותי. יש עוד שנה".
כמה אתה רוצה לגונן עליה מהערות שמגיעות מבחוץ? יש כאלה?
"זה מצחיק שזה כבר לא אכפת לי ממבטים. אחרי שהיה לי את הסיפור עם הפרשה, משהו בי קצת השתחרר בקטע הזה. בסופו של דבר מה שחשוב זה התמיכה של הבית. לא אכפת לך שיגידו וידברו בחוץ, כל עוד בבית שלך מקבלים".
בבית משפחת שם טוב כבר התרגלו לקבל שלל סיטואציות שזימנו להם החיים. אחרי שנים קשות, חובות מדאיגים שתפחו ומתחרים שניצלו את התערערותו כדי לעקוף בסיבוב, שם טוב של 2022 נינוח. לא קורע את עצמו בהופעות בקניונים, מדלל נוכחות בהשקות ובמסיבות, לבבי כהרגלו אבל כבר הרבה פחות מרצה. החודש הוא יהיה בן 50 והוא מבקש להנמיך טיפה את הווליום.
"אני עדיין מרגיש אחד מכוכבי הילדים המובילים במדינה. הפיק הזה היה העקב אכילס שלי, אני כל הזמן חיפשתי את הפסגה הבאה. היום אני מסתכל על הדברים אחרת, אני לא רוצה לכבוש שום פסגה. יש לי את החלום לעשות את הסרט הזה או את ההצגה הזאת, אבל אני לא חושב כל היום על קריירה בחו"ל או משהו מעבר למה שאני עושה היום. זה הלקח הכי חשוב שלי מהפרשה. הפרשה קרתה בעקבות המרדף אחרי פיקים, גם הסמים וגם העומס שהעמסתי על עצמי בהופעות".
ומסעות הבזבוזים?
"אין לי את זה כבר, נפקחו לי העיניים. אין לי מושג כמה כסף הלך. אני אגיד לך עוד משהו, זה לא דבר שאני מתחרט עליו, זה כנראה משהו שהייתי צריך לעבור. אני אתן לך סתם דוגמה, קניתי את ההוברבורד המקורי מ'בחזרה לעתיד 2'. זה עלה לי 12 אלף דולר. בערך 46 אלף שקל על חתיכת עץ, זה לא עף באמת. הייתי בסיבוב הופעות, ראיתי את זה בוויטרינה בפלנט הוליווד עם חתימות של כל השחקנים, ואני חולה על הסרט הזה. יכול להיות שזו הייתה טעות והייתי צריך לשמור את הכסף הזה ללימודים של הילדים ולא יודע למה, אבל אני לא מתחרט על זה".
כל הילדים יהיו מסודרים עם תקציב ללימודים?
"יש תוכנית חיסכון, אבל אני עדיין משלם משכנתה. אנשים חושבים שלאמנים יש ערימות של כסף. זו תעשייה שמגלגלת הרבה כסף, אבל לא הרבה נשאר. יש המון הוצאות מסביב. עכשיו כולם הולכים לבית ספר אנתרופוסופי, וזה בית ספר פרטי".
אבל זה חופר מינוס או שיש?
"יש. מתמודדים עם זה, אני חושב שקודם כל חינוך זה הדבר הכי חשוב שצריך לתת לילדים. יש לנו מרצדס עם עשרה מקומות של אשתי, לי יש פורד, ג'יפ".
נשארו משקעים בזוגיות שלכם אחרי השנים של פרשת הקוקאין והחובות?
"אשתי כמוני, אנחנו חיים שנינו בסוג של אגדה, נסיך ונסיכה שהיקום מחייך אליהם והם חיו באושר ועושר. אנחנו באמת מאמינים שבזבוז הכסף כנראה היה צריך לקרות ובזכות זה אנחנו הופכים ליעילים יותר כדי להרוויח יותר כסף בעתיד. אתן לך דוגמה, לא ידעתי לנהל את עצמי כלכלית נכון, הייתי תמיד מושך דיבידנדים. חשבתי שזה כסף שלי שאני יכול למשוך אותו, אבל מתברר שצריך לשלם על זה מס ולא שילמתי. יום אחד לפני שנה מס הכנסה באים אליי ואמרו, אתה חייב לנו שלושה מיליון שקל, עכשיו, במזומן. אין לי".
בעיה רצינית.
"מצאתי את עצמי במצב שאני צריך לשלם כסף למס הכנסה ואין לי. ואז התחלתי לעשות שינויים כלכליים בעסק, למשל את ההצגה הפקתי לבד ועכשיו אני מרוויח יותר על ההצגה. אשתי יודעת שאני שונה, היא יודעת שאני אמן בנפשי, היא יודעת שאני לא נורמלי. היא יודעת את זה והיא קיבלה את זה ומקבלת את זה כל יום מחדש. לא קל לחיות איתי, אני יודע".
"אני לא יכול להופיע בחו"ל. מורשע בפלילים לא יכול לקבל ויזה לארה"ב. הציעו לי גם להופיע בקהילות היהודיות, וגם משקיע שרצה שאני אגיע לשם לעשות יובל המבולבל באנגלית. אמרתי לו, 'איי קאנ'ט קאם, איי אם יובל הקרימינל'"
בימים אלה הוא מופיע יחד עם דוד חיים בפרויקט משותף, "המסיבה" (האירוע הראשון יתקיים ב־18 ביוני ב"גריי" במודיעין), שמתאים לימים תזזיתיים של פוסט־קורונה: מסיבה לילדים ולהורים עם עיבודי דאנס לשירים המוכרים של יובל המבולבל ושל דוד חיים. אין עלילה וזאת לא הצגה, הוא מבהיר. אין סיפור, תרקדו. "אני ודוד חיים חברים 25 שנה. כשאני התחלתי הוא היה ליצן מוכר, הוא לקח אותי תחת חסותו ודרכו הופעתי בכל מיני קניונים". חוץ מזה, הוא מופיע עם הצגה שכתב, ביים והפיק, "המסע אל הכוכב", שותף באפליקציית YouKid, ערוץ תוכן לילדים, ומציע למבוגרים הרצאה שנולדה בעקבות הפרשה ההיא. גם עם הזדמנויות שנמוגו הוא השלים. "לקחו אותי להיות פרזנטור אחרי הפרשה, אבל גם אם לא ייקחו אותי כפרזנטור, זה לא סוף העולם. יש לי הרשעה פלילית, אני מורשע בפלילים. אני אומר את זה כי זה כתם שתמיד ילווה אותי, ואני חי איתו בשלום. ככה אני גם מראה לעצמי שאני לוקח אחריות על המצב שאני הבאתי את עצמי אליו. אני משלם על זה באהבה".
איפה אתה משלם על זה היום?
"אני לא יכול להופיע בחו"ל. מורשע בפלילים לא יכול לקבל ויזה לארה"ב. הציעו לי גם להופיע בקהילות היהודיות, וגם משקיע שרצה שאני אגיע לשם לעשות יובל המבולבל באנגלית. אמרתי לו, 'איי קאנ'ט קאם, איי אם יובל הקרימינל'. אבל עדיין, אני שלם עם זה. ככה אני מראה לעצמי שאני לא מתנער מאחריות".
לאחרונה שם טוב מרשה לעצמו להתבטא פוליטית ומציג עמדות ימניות. עמוד האינסטגרם שלו מלא בתמונות של חיילים שלופי נשק ודגלי ישראל. פוסט שלו מגל הפיגועים האחרון שבו קרא למובילי דעת קהל להביע דעה זכה ל־30 אלף לייקים ונחתם בקריאה להריגת מחבלים ו"לגרש מהמדינה שלנו את כל מי שלא תומך בקיומה". הביוגרפיה שלו תעיד שאת המורכבויות הוא מכיר. בעבר סיפר על השירות הצבאי כקצין בנח"ל שבו היה עד לטבח במערת המכפלה שצילק והותיר אותו עם טראומה. בתחילת הקריירה הופיע בערבית במזרח ירושלים. ואז ב־2018 היה הראשון לצלם סרט ילדים בשומרון, בתמיכת המועצה האזורית. במצעד הדגלים האחרון צעד לצד הצל, מייקל לואיס, זיו שילון ונטלי דדון. "כל השנים יובל המבולבל היה צריך לשדר משהו של מתיקות ולא משהו שהוא תקיף. אגרתי את הדברים בבטן, כל פעם שהיה פיגוע רציתי לכתוב משהו, כל פעם שהייתה פעולה, להביע את דעתי. אני באמת חושב שהגעתי למקום הזה שיש לי קהל, יש לי גם כוח. אני לא מתבייש להגיד את המילה ציוני".
ולומר "אני ימני"?
"אני לא כזה יודע להגדיר את עצמי. כבר אמרו לי שאני ביביסט. בבחירות האחרונות היה פעמיים ביבי והיה גם גנץ. למה לא אומרים גנציסט? למה לא אומרים נפתלי בנטיסט? מה זאת המילה הזאת ביביסט? כאילו קללה. למה זאת קללה? זה לא זרם בימין, זה אנשים שמאמינים שהאיש הזה מייצג את דעותיהם הפוליטיות".
כתבת שאתה בעד עונש מוות למחבלים.
"לגמרי, אני חושב שאנחנו צריכים להגביר את ההרתעה וגם לטפל בענישה של אנשים שעושים מעשים נוראיים כאלה. לרצוח בן אדם חף מפשע רק בגלל שהוא יהודי, זה דבר שצריך לקעקע מהשורש. דרך אגב, באתי לפה עם נהג מונית ערבי. קראו לו באדיר, ואז הוא אמר לי בדרך, מה היה הסיפור שלך שיצאת נגד הערבים? אמרתי לו, 'לא אמרתי שום מילה על ערבים, אמרתי על מחבלים. אני כן רוצה שיהיה פה דו־קיום, אבל אני גם רוצה להוציא את הרוע, שזה המחבלים ואנשים שלא מסתכלים על ישראל כמדינה, ששוללים את קיומה של מדינת ישראל".
מבחינתך מכהנת עכשיו ממשלה שהיא ממשלת שמאל?
"מבחינתי עכשיו יש ממשלה שצריכה לעשות שינוי. אני לא יודע איך לקרוא לה. אני קורא לה ממשלה מוזרה. זו ממשלה שמשהו שם לא נכון, כי זו ממשלה שצריכה לשרת את מדינת ישראל. קשה מאוד לדעת שבתוך הממשלה נמצאים חברי כנסת שהם תומכים בטרור. כמו מנסור עבאס שלא מגנה כל פיגוע שקורה. מקומו לא בממשלה הזאת".
הצל, אתה איתו? אתה מזדהה עם מה שהוא כותב?
"אני מאוד מעריך אותו על אומץ ליבו, על מה שהוא עושה למען מדינת ישראל, הוא לא מפחד מאף אחד, הוא לא מפחד להביע את דעותיו. אני לא חושב שהוא קיצוני. גם בן גביר דרך אגב, מתפרש כקיצוני אבל הוא לא כזה. הקשבתי לכמה דברים שהוא אומר, הוא נגד מחבלים, הוא לא נגד ערבים".
הוא רוצה "לקדם תוכנית עידוד הגירה לאויבים שלנו". זה קיצוני, לא?
"הוא לא רוצה לחיות איתם בשלום? לא ידעתי את זה. אני לא מבין בפוליטיקה".
כשהחלטת ללכת למצעד הדגלים חששת מהצהרה פוליטית?
"לא הלכתי למארגנים, אני הולך לדגל ולירושלים. אני לא יכול לעמוד מנגד. זה שהניפו דגלי פלסטין באוניברסיטאות כאב לי בלב".
וכשאתה שומע, נגיד, על טיפולי המרה, איזו הרגשה זה מעורר אצלך?
"זה למשל דוגמה שהם לא מקבלים את האחר, זה שהם רוצים לעשות טיפולי המרה זה מראה שהם לא מוכנים לקבל שמישהו אחר יש לו נטייה מינית שונה. אני מנסה לקבל אותם, אבל הם צריכים לקבל את הבת שלי".
אז יש סיכוי שתצעד גם במצעד הדגלים וגם במצעד הגאווה.
״אנחנו מאוד מכבדים את מצעד הגאווה אבל אנחנו ספציפית מעדיפים לא להשתתף כי הסיפור שלנו הוא אישי ואנחנו לא רוצים להפוך את זה למשהו שמנופפים בו. פלג פחות רוצה לחגוג בחוץ אז אנחנו עושים מצעד הגאווה בתוך הבית שלנו, חוגגים במסיבה רק לבני המשפחה".
