השבוע לפני 47 שנים נולד קרטיס ג'ון השלישי, ואם השם הזה לא אומר לכם כלום, אולי שם הבמה שלו דווקא יצלצל מוכר: הראפר 50 סנט פתח אמש (ב') את הביקור המוזיקלי שלו בישראל ועלה על הבמה בהיכל מנורה מבטחים שבתל אביב. גם הלילה, בערב יום הולדתו, הוא יעלה לאותה הבמה בדיוק. מאחורי הראפר המצליח עומדת קריירה בת יותר מ-25 שנים, וגם ממוצע הגילאים בקהל חג סביב אותו המספר פחות או יותר. אותו הקהל, כ-8,000 אנשים, קיבל מהראפר בדיוק את מה שרצה: לרקוד.
50 סנט מבצע את Hate it or Love it ו-P.I.M.P
(צילום: עומר טסל)
קצת אחרי השעה 21:30 האורות בהיכל הוחשכו ולבמה עלה הראפר, חמוש בשני הייפ-מנים, להקה חיה וערימות של אנרגיות. למה צריך שני הייפ-מנים, אתם שואלים? ובכן, צריך לומר את האמת כמו שהיא - פיפטי כבר לא הראפר הצעיר בן ה-28 כשהיה כשהתפוצץ בענק. אבל בהופעה שבה הלהיטים מגיעים אחד אחרי השני כמו צרור יריות על אוטומט, לא מזיק שיש עוד שני אנשים על הבמה עם מיקרופון ביד, ויחד שלושתם הצליחו להרים את כל הקהל על הרגליים. בלהיטים כמו Candy Shop ו-Ayo Technology מצטרפות לבמה גם ארבע רקדניות לבושות בבגדי גוף אדומים וגרביוני רשת, חמושות בכוריאוגרפיה שכיאה לז'אנר מבוססת בעיקר על תנועות אגן.
לכל אלה הצטרפה גם להקה חיה שמורכבת ממתופף, דיג'יי, קלידן, גיטריסט ובסיסט, ועשתה עבודה טובה, שמיסכה על הסאונד הלא מוצלח לפרקים. אבל גם כשהיו בעיות פידבקים קלות, גם כשלא היה ברור מתי פיפטי שר ומתי הוא רק מסמן, וגם כשבאסים אימתניים הרעידו את כל האיברים הפנימיים - לקהל פשוט לא אכפת. כולם - גם ביציעים - ממשיכים לרקוד לצלילי הלהיטים שמתחלפים בקצב מסחרר, שרים את המילים לשירים המוכרים ומתעדים בטלפון הסלולרי. גם השירים המוכרים פחות מתקבלים בברכה, ומאפשרים מדי פעם לשבת, לנוח ולהעלות כמה סרטונים מההופעה לסטוריז.
מאתגר להבין את הצלחתו של הראפר מבלי להתייחס לסיפור חייו יוצא הדופן: מי שנולד לאם יחידנית שעבדה כסוחרת סמים למחייתה הפך בעצמו לאחד כזה כבר בגיל 12, וגם כשהצליח לבסוף לעשות הסבה מקצועית ולהתמקד בקריירה מוזיקה - הוא נורה לא פחות מתשע פעמים, ימים ספורים לפני שאלבום הבכורה שלו אמור היה לצאת. מאותה התקרית הראפר יצא בחיים, אך כמעט ואיבד את הקריירה שלו - לא פלא שלאלבומו הראשון משנת 2003 קוראים Get Rich or Die Tryin'.
לשמחתו, 50 סנט של 2022 בהחלט עשיר יותר, ובשונה מתדמית הגנגסטר שאימץ בתחילת המילניום מצטייר באופן מפתיע כאדם נחמד למדי, כשחיוך מאוזן לאוזן מרוח על פניו ומגבת בכיסו האחורי. במבחן הזמן, קשה שלא להתעכב גם על הטקסטים של שיריו, שהיום נשמעים מעט מיושנים, לא בהכרח עוברים את מהפכת ה-MeToo או עומדים באותה השורה עם ראפרים מובילים אחרים בתעשייה כיום. כשעמד לצידם של קנדריק לאמאר, אמינם וד"ר דרה במופע המחצית בסופרבול האחרון, הוא החוויר לעומתם ונתן ביצועים שהרימו כמה גבות. אבל העובדות מדברות בעד עצמן - על אף שלא הוציא להיט גדול מזה שנים ארוכות, פיפטי טס עד לישראל כדי לתת שואו, והקהל נענה באהבה ורקד כאילו 20 שנה לא חלפו.
50 סנט מבצע את In da Club
(צילום: עומר טסל)
באסופת הלהיטים הזו אין רגע דל, בביצוע לוהט ל-Disco Inferno להבות אמיתיות אף חורכות את קדמת הבמה. הראפר ממעיט בדיבורים, אבל מנצל הזדמנויות קלות פה ושם כדי להתבדח עם הקהל, מרבה לבדוק אם הוא עירני ועומד בקצב, וכשנענה בצעקות ובבקשה לעוד מוזיקה - הוא משיב בסשן בלתי נגמר מקושט בזיקוקים ואפילו בתותחי קונפטי בביצוע המצופה ל-In da Club האגדי.
50 סנט מבצע את This is How We Do ו-Ayo Technology
(צילום: עומר טסל)
בתום הדרן ארוך במיוחד, שנדמה שהראפר והקהל רוצים שיימשך עוד זמן רב, פיפטי מסיים את הופעתו בת השעה וחצי ברצף שירים מוכר פחות, ובכל זאת מצליח לשמור על אותן האנרגיות. לאורך הערב הבטיח שיישוב לכאן בקרוב, בין אם מדובר בהופעה השנייה שלו שתתקיים הערב, או בביקור מוזיקלי נוסף מבלי שהקהל ייאלץ להמתין 16 שנים נוספות. אם יש משהו שליל אמש הוכיח, זה שיש לפחות כמה אלפים שישמחו לראות אותו שוב.
