אין ספק ש"המשרד" היא קומדיה גאונית. לא משנה איפה אתם ממוקמים על סקאלת החיבה לקרינג', אי-אפשר להתעלם מהעובדה ש"המשרד" הבריטית של ריקי ג'רווייס המציאה את הקומדיה מחדש. אבל זה היה בשנת 2001 ומאז עברו 23 שנה. "המשרד" שודרה בכ-80 מדינות וזכתה ל-13 גרסאות (אחת מהן ישראלית בכיכובו של דביר בנדק). שניים וקצת עשורים מאוחר יותר, נדמה כי יוצר שבוחר להרים גרסה חדשה לסדרה יצטרך למזוג לתוכה רעננות שתצדיק את קיומה.
"המשרד", אוסטרליה - טריילר
(באדיבות אמזון פריים )
אלא שכמו שזה נראה, ליוצרי הגרסה האוסטרלית של הסדרה, שעלתה באמזון פריים בסוף השבוע, היה תקציב רק לריענון אחד, אז הם הלכו על ההיפוך המגדרי הפופולרי והאהוב. הבוס הגדול דייויד ברנט, הלא הוא מייקל סקוט בגרסה האמריקאית, הוא עכשיו, לראשונה, אישה, האנה הווארד (שמגולמת על ידי הקומיקאית פליסיטי וורד). ונדמה שמיד לאחר הרגע שבו התקבלה ההחלטה הזאת בישיבת סיעור המוחות של הפקת הסדרה, טרקו כולם את הקלסרים שלהם, התרוממו באנחה והלכו הביתה תשושים ושבעי רצון, רק כדי להשאיר לתסריטאים את המלאכה הקדושה: לכתוב מחדש סדרה שכבר נכתבה.
וזאת הבעיה העיקרית עם "המשרד" האוסטרלית: יותר מהכול, אין לה זכות קיום, מפני שכל הגרסאות שקדמו לה כבר מיצו את השטיק, וביקום שבו סדרות חדשות עולות בתדירות יותר גבוהה מזו שטילים משוגרים אל הצפון, אין לאף אחד מאיתנו את הפריווילגיה להשחית את זמננו על סדרה שכבר צפינו בה. ההיסטוריה של "המשרד" מוכיחה שכל מדינה התאימה את הגרסה למנטליות המקומית. הגדילו לעשות האמריקאים, שהצליחו להפוך את מייקל סקוט מדוש מרושע לטמבלול אהוב, ומשכה בהצלחה תשע עונות. אם לשפוט על פי שני הפרקים של "המשרד" האוסטרלית, האומה האוסטרלית אוהבת בעיקר להשתעמם או לחפש סיבות לנטוש את הטלוויזיה ולנסוע לגלוש.
2 צפייה בגלריה
האומה האוסטרלית כנראה אוהבת בעיקר להשתעמם או לחפש סיבות לנטוש את הטלוויזיה. מתוך "המשרד", אוסטרליה
(צילום מסך, אמזון פריים)
הסיפור הוא וריאציה על אותו הסיפור: הווארד היא מנהלת חברה למוצרי אריזה בשם "פלינלי קראדיק" בסידני, גרסה אנמית כלשהיא של מייקל סקוט. בתחילת העונה היא נפגשת עם נציגת הנהלת החברה, שמודיעה לה שהתקבלה החלטה להעביר את כולם לעבודה מהבית בגלל שדמי השכירות של המבנה גבוהים מדי וממילא אף אחד לא מגיע לעבודה. הווארד, שלא השכילה למצוא לעצמה חיים מחוץ למשרד, מציעה את הפתרון ההפוך: כולם יחויבו להגיע למשרד לשבוע עבודה מלא ויעבדו כל כך קשה, כדי שהרווחים יצדיקו את תשלום השכירות. הדמויות הן וריאציות על הדמויות המוכרות (ליזי, אדית פור, יד ימינה של האנה, היא גרסה של דווייט; ניק וגרטה מפלרטטים זה עם זו כמו ג'ים ופאם, אם כי מן הראוי היה שיהיו ביישנים קצת יותר), ונושאי הפרקים הם תואמי התקופה: עבודה מהבית, רקעים בזום ובינה מלאכותית.
הצפייה ב"משרד" האוסטרלית מעוררת בעיקר תחושת דז'ה וו. היא לא גרועה כמו שהיא חסרת ברק ובעיקר לעוסה. מה שהיה מבריק וחדשני לפני שני עשורים - שתיקות ומבטים למצלמה כאמצעים קומיים - עובר עכשיו כמו מם מלפני חודש שהגיע עכשיו לקבוצת הווטסאפ המשפחתית שלכם. למעשה יותר מהכול "המשרד" האוסטרלית מרגישה כמו סיטקום רגיל עם מבטים למצלמה, קרינג'י, כן, אבל לא מצחיק. למרבה הצער, דמות שמתבוננת למצלמה עדיין לא הופכת פאנץ' למוצלח.
2 צפייה בגלריה
למרבה הצער, דמות שמתבוננת למצלמה עדיין לא הופכת פאנץ' למוצלח. מתוך "המשרד", אוסטרליה
(צילום: John Platt & Prime Video)
פה ושם ישנם כמה רגעים מצחיקים באמת - האנה עורכת 'טקס אשכבה' לעובד שנפטר, המצגת מורכבת מרישיון הנהיגה שלו עם אפקטים של פאוור פוינט. ליזי (דווייט) מנסה למכור באינטרנט את הכיסאות של העובדים כדי להתייעל, ומשאירה אותם עם "שולחנות עמידה" שהם השולחנות הישנים שלהם. אבל הם רחוקים מדי זה מזה מכדי להחזיק את הצופה מול המסך, מה שאתם עומדים לממש את עמודי התווך של "המשרד": שתיקות מביכות, קרינג' מטריד ומבטים מלאי משמעות בסלולרי שלכם. חג שמח!
