ההגדרה של המילון האורבני לביטוי Fuckboy, סלנג ותיק שהפך בשנים האחרונות לרלוונטי יותר ויותר, היא גבר שמשחק ברגשות של נשים - נותן להן להבין שהוא מעוניין במערכת יחסים בזמן שכל מה שהוא מעוניין בו הוא סקס או כסף. הוא ישקר לה ויגיד לה את מה שהיא רוצה לשמוע, ואם הוא לא יקבל מה שהוא רוצה - הוא יוריד לה את הביטחון ויערער אותה רגשית, או במילה אחת: גאזלייטינג. איך הופכים את הקונספט הזה לריאליטי טראש קליל וטרופי, שיעניק לתאים האפורים שלכם חלל ממוזג ולא תובעני להעביר בו את ימי הקיץ? תשאלו את אלן גייל, סופר, תסריטאי וגם הבחור שכבר שנים מעורב ב"הרווק" ומפיק את "הרווקה" האמריקנית, ולפני כשנה יצר עבור HBO מקס את FBOY Island, ריאליטי הדייטינג הראשון בהיסטוריה שעלה בשירות הסטרימינג (ומהיום זמין לצפייה גם בישראל, ב-yes VOD).
במובן מסוים, הסדרה נשמעת כמו גרסה מורחבת ל"הרווקה" - שלוש נשים שמעוניינות במערכת יחסים רומנטית מוצנחות בריזורט באיי קיימן (כלומר, בבועת קורונה הרמטית), עם 24 גברים שלוגמים חלבונים למחייתם. הטוויסט העדכני: חצי מהם מעידים על עצמם שהם בחורים טובים (Nice Guys) וה-12 האחרים מעידים על עצמם שהם Fuckboys, או בגרסה המרוככת - כי בואו, אפילו HBO מכוונת בסופו של דבר לצפייה משפחתית - FBOYs. הנשים, שחוו במהלך חייהן הלא ארוכים כמה עקיצות מגברים רעילים, מגיעות כדי לערוך ניפוי על סמך האינטואיציה והניסיון שלהן, ולגרש מהאי כמה שיותר FBOYs, כדי לבחור להן גבר מהקבוצה הנכונה.
התוצאה היא אכן שעטנז מוזר של תפיסה טלוויזיונית שמרנית - הבנות יוצאות לדייטים עם הגברים שהן בוחרות, והדיאלוגים והטסטמוניות אכן סובלים מהשטחיות הסתמית של הפורמט המקורי - ומנגד הניסיון להקליל את הפורמט, להחדיר בו מודעות עצמית והומור (המנחה היא הקומיקאית ניקי גלייזר, שבקרוב תגיע לישראל) ולהדגיש את הרעיון שהופך אותו לייחודי, ושגרם לגייל ליצור אותו מלכתחילה - שיחות של נשים שהכיר ושסבבו סביב זן מאוד מסוים של גברים מניפולטיביים, מהסוג שכדאי ללמוד לזהות ולתפוס ממנו מרחק.
מדובר בעקומת למידה: FBOY Island מאפשרת לנשים שמובילות אותה להכיר את הגברים בכל מיני סיטואציות, ועל הדרך כמובן זורקת לקלחת את כל מה שלמדנו מ"חם, לוהט, רותח!" - טסטסטורון, בשר חשוף, אלכוהול ונוף טרופי מרכיבים נוסחה מנצחת שאין טעם לנסות להתנגד לה. אבל מכאן ועד לקבוע ש-FBOY Island ממקסמת את הפוטנציאל שלה? הדרך עוד ארוכה.
עם כל החיבה לרעיון המקורי, הפורמט עדיין מבולבל כאילו הוא עצמו הוריד שוט אחד יותר מדי עם הקאסט. ראשית, 24 גברים זה הרבה יותר מדי - חלק לא קטן מהם בכלל לא מגיע למצלמה (במהלך הצילומים אחד מהם נלקח לטיפול רפואי והנשים אפילו לא זוכרות במי מדובר. הוא היה בחור טוב, כמובן). הפרקים ארוכים מדי (בין 40 דקות לשעה כל אחד), החוקים מתגמשים או נקבעים תוך כדי התקדמות העונה (לפחות על פי שלושת הפרקים הראשונים) ומתפזרים לכל מיני כיוונים (הבחורים הרעים, כפי שהם נחשפים בהדחה, מגורשים לסוג של אי מתים כדי שיחשבו על מה שעשו, בזמן שהבחורים הטובים מפונים לווילה מפנקת. מה הרעיון? קשה להבין). לא ברור מה אמורים הגוד לאדס לעשות כדי לזכות בפרס הכספי שמחכה בסוף העונה - 100 אלף דולר - אבל הוא מוזכר ללא הרף כסוג של מוטיבציה.
האם זה פוסל את FBOY Island מלהפוך ללהיט קיץ? לא בהכרח. היא עדיין מתפקדת היטב כסוג של מסאז' למוח, ושתיים מבין שלוש הנשים הן באמת בחורות אינטליגנטיות שאפשר לשמוע אותן מדברות מבלי להתכווץ בכיסא. האם היא משרתת את המטרה הראשונית שלה? כן אם המטרה היא לבדר, פחות אם הרעיון הוא לעורר מודעות לקיומה של מניפולטיביות גברית (יש כמובן גם מניפולטיביות נשית בעולם, אבל היא לא האישיו פה). היא בהחלט מתאימה לנישת הפאסט-פורוורד, ריאליטי מהסוג שלא מצריך את מלוא תשומת הלב שלכם אבל יש בו מספיק חן והומור כדי לשעשע את צופיו בגל החום הקרוב.
פורסם לראשונה: 10:03, 01.08.21