מתוך צילום העירום של ספנסר טוניק בערד
(צילום: רועי עידן)
350 גברים ונשים נרשמו לצילומי העירום הקבוצתי של ספנסר טוניק, שהתקיימו היום (ראשון) לא רחוק מערד. קצת יותר מ-200 הגיעו בפועל לצילומים, היתר קיבלו רגליים קרות על אף שהשמש חיממה את המדבר. מרבית המשתתפים היו בגילאי 50-30 אך חדי העין ראו גם מצטלמים בני 19 ועד 70, חלקם היו כאן כבר בפעם הקודמת לפני עשר שנים כשטוניק צילם בים המלח (וגם עורר סערה) - כולם באו לחוות חוויה מעצימה ויוצאת דופן.
ראומה מוזס (32) ותמר נעים (38) מרמת גן נפגשו בצילומים הראשונים לפני עשר שנים והפעם הגיעו יחד. "הכרתי את תמר במיצג של ספנסר טוניק בים המלח עם 1,500 איש. בפעם הראשונה זו הייתה נראה לי חוויה של פעם בחיים שאני חייבת לחוות בעצמי. החלטתי לבוא לבד. הכרנו בהמתנה לאוטובוס וישבנו ביחד ונוצר קשר מאוד מיוחד בעיני", סיפרה מוזס והוסיפה "מה שאני אוהבת זה שספנסר רואה אותנו כאובייקט בשביל רעיון שהוא רוצה להעביר. הדיסוננס הזה בין הגוף שלנו לטבע". ונעים הוסיפה: "זה מדהים להיות חלק מדבר כל כך גדול. אז היינו 1,500 איש וזה מרשים למיצג אמנות. זו מטרה נעלה. זו חלק משליחות. השליחות לדאוג לעולם שלנו. למדינה שלנו, לפלא עולם שלאט לאט נעלם. הפעם הראשונה הייתה ממש כיפית. ולהצטלם זה כיף בעיקר כשזה המוני וגם להיות ערומים זה כיף".
צלם העל הניו יורקי, ידוע כמי שמצלם מיצגי עירום עם מאות ואלפי משתתפים ברחבי העולם. הפעם הקורונה הגבילה אותו לפחות משתתפים, אולם אם לשפוט על פי העבר, התוצאה תהיה מרשימה לא פחות. כמו בפעם הקודמת, ליצירה האמנותית מטרה נעלה והיא להעלות את המודעות למצבו העגום של ים המלח. הפעם נלווה לקמפיין של טוניק מהלך אמיץ ומשותף לו וליזם ארי לאון פרוכטר במסגרתו הם מתכוונים להקים את מוזיאון ים המלח בעיר ערד. כרגע מדובר עדיין במוזיאון וירטואלי - שמציג יצירות של טוניק ושל אמנים נוספים - אולם בעתיד, הם מקווים, יקום כאן מוזיאון של ממש. המשתתפים בצילומים תרמו להקמת המוזיאון בפרויקט מימון המונים מוצלח.
"אחת הסיבות שאני פה היא להעלות את המודעות למוזיאון ים המלח הווירטואלי", הסביר טוניק, "יש בו כעת את העבודות שלי. בתקווה הוא יהפוך למוזיאון אמיתי במקום בו עשינו את הצילומים והוא יוקדש לסוגיות סביבתיות. אני פה כדי להעלות את המודעות לזה. העבודה הזו היא יותר קונספטואלית. להפוך את האנשים לנציב מלח, כמו הסיפור התנ"כי על אשת לוט. אני לא חושב שזה עונש ראוי. האנשים כאן מייצגים את המצב הטבעי של המים העולים מעלה והופכים לנציבי מלח. ים המלח הוא הפלא השמיני של העולם. תודה לאנשים שסיכנו את גופם - הם לוחמי אמנות והרפתקנים".
אחת מאותם לוחמים היא שני נחמיאס בת ה-47 מתל אביב, גם היא משתתפת בפעם השנייה במיצג. "רציתי להעלות את המודעות ולעזור בהקמת המוזיאון. החברים שלי רגילים שאני עושה דברים כאלה זה לא הפתיע אותם", היא מסבירה "השתתפתי לפני עשר שנים בדיוק והייתה לי חוויה מדהימה ורציתי לשחזר אותה ולעשות משהו לטובת הטבע וים המלח בפרט. בפעם הקודמת הייתי בהיריון בחודש תשיעי וזו הייתה חוויה עוד יותר מועצמת".
מירי דהרי (52) וג'רד האק (55), גרושים אך הגיעו יחד ומספרים מה הביא אותם. "היינו פה כשהיינו בתהליכי גירושים וחשבנו שזה יהיה נכון לחזור על זה ולשמור על חברות", אמר ג'רד. "יש לנו יחסים טובים כי יש לנו בן משותף - הוא בגיל שזה קצת מוזר לו הרעיון של אנשים בעירום שעוד צריכים לשלם על זה".
"בפעם הקודמת היינו בתהליכים והחוויה הייתה מאוד עוצמתית לשנינו והחלטנו שאנחנו מגיעים יחד גם הפעם לחוות את אותה חוויה", מספרת דהרי, "זה משהו מאוד מטלטל. אז וגם והיום אני מקווה. הרעיון שאת מסירה מעליך את הבגדים ואין שום דבר שבעצם בינך לבין אנשים אחרים זה סוג של התערטלות פנימית וחיצוני. זה לא קשור למין. זו חוויה שמרוקנת אותך וגורמת לך להיות ברמה אחרת לגמרי".
