בשבוע שעבר הזמרים סם סמית' וקים פטרס עשו היסטוריה. הסינגל Unholy בביצועם הגיע למקום הראשון בטבלת 100 השירים הגדולים בבילבורד, והפך אותם לצמד הלהטב"קי (הא-בינארי והטרנסי, ליתר דיוק) הראשון אי פעם שהגיע למקום המכובד. על הדרך, הצמד הצליח להפנות זרקור עולמי ובוהק במיוחד אל התופעה האפלה-והלא-מדוברת-לרוב של צריכת זנות להט"בקית בידי גברים הטרוסקסואליים ובכלל.
עם ארבעה פרסי גראמי, שלושה פרסי בריטס (טקס פרסי המוזיקה הבריטית), פרס גלובוס הזהב ואוסקר, נראה שעבור סמית' (שהכריזו על עצמם כא-בינאריים כבר ב-2019) מדובר בעוד ניקוב בחגורה הארוכה שהם מטפחים לעצמם בשמונה השנים שעברו מאז הושק אלבומם הראשון, In the Lonely Hour. עבור פטרס, לעומת זאת, שם כמעט אנונימי בתעשיית המוזיקה המיינסטרימית, מדובר ב-30 שניות התהילה שהיא חיכתה להן, ובהזדמנות האמיתית הראשונה שלה לפרוץ לתודעה הבינלאומית.
ממיי ספייס לצמרת ספוטיפיי
למרות שעבור רבים פטרס היא פנים חדשות באוסף כוכבי הפופ שמעטרים את הפלייליסט, הקריירה של הזמרת הגרמנייה בת ה-30 התחילה הרבה לפני שפגשה את סמית', ומקומה כאייקון להטב"קי התחיל עוד לפני כן, עם תהליך ההתאמה המגדרית שעברה בהיותה בת 16 בלבד. היא נולדה בשם טימות'י פטרס בעיירה אוקרת', הסמוכה לעיר קלן שבמערב גרמניה, לאמא כוריאוגרפית ואב אדריכל. כבר בגיל 13, בתמיכת משפחתה, החלה במסע מתוקשר כדי לקבל אישור חריג מממשלת גרמניה לעבור את תהליך ההתאמה המגדרי שלה מוקדם מהגיל המותר בחוק הגרמני - 18. בגיל 16, עם השלמת התהליך, הפכה להיות האדם הידוע הצעיר ביותר בהיסטוריה שעשה כך.
את דרכה המוזיקלית היא החלה ברשת החברתית הפופולרית ביותר של שנות ה-2000 המוקדמות - MySpace (שהזניקה בין היתר גם את הקריירה של לא אחרת מאשר אדל), וב-2009, בכיתה י"א, שחררה את הסינגל הראשון ועמוס האוטוטיון שלה, Fade Away. ב-2013 היא עברה ללוס אנג'לס כדי להתחיל את קריירת המוזיקה העצמאית שלה, ופרצה לתודעה חמש שנים וכמה שיתופי פעולה אחר כך עם הסינגל I Don't Want it at All, שבקליפ שלו גם אירחה את הכוכבת (שהפכה לחברה צמודה) פריס הילטון. הסינגל התברג לרשימת הנשמעים ביותר של ספוטיפיי, שגם בחרו בה לאחת מארבעת האמנים המבטיחים לשנת 2017. שנה אחר כך היא שחררה את השיר המצוין Heart to Break שהושק ברדיו BBC1, ואף שיתפה פעולה עם הזמרת הבריטית Charli XCX בשיר Unlock It.
"זה הרגיש כל כך נהדר להגיע ללוס אנג'לס בגלל שאנשים שם לא הכירו את הסיפור שלי", סיפרה פטרס בסרט הדוקומנטרי The Lead Up של אמזון מיוזיק, שבו היא מתכוננת להופעה הראשונה שלה בפסטיבל המוזיקה קואצ'לה האחרון. "כשהגעתי לכאן, אפילו אם לא היה לי כסף, אף אחד לא ידע מי אני, וכל מה שהיה חשוב זה אם יש לי כישרון או לא, ואם אני כותבת שירים טובים או לא. בגרמניה הייתי הילדה המוזרה, והסיפור שלי היה גדול ומתוקשר. לכל מקום שהלכתי אליו בגרמניה הייתי פשוט הילדה הטרנסג'נדרית. בשלב מסוים רציתי לא לחיות. מגיל מאוד צעיר אמרתי לעצמי שאני מעדיפה להרוג את עצמי מאשר להיות במגדר הלא נכון, ומוזיקה היא מקום שבו הזהות שלך לא רלוונטית, וזה מה שאני אוהבת בה".
היום, עם סלבריטאיות כמו האנטר שייפר ולברן קוקס שמובילות להיטים טלוויזיוניים של HBO ונטפליקס, ניראות להט"בקית וטרנסית בפרט מקבלת סוף סוף מקום במיינסטרים. אך עבור פטרס, תחילת הדרך נראתה כמו מסע שכנועים שבו היא נאלצה להוכיח שמעבר לפורצת הדרך המגדרית נמצאת גם זמרת שאפתנית ומוכשרת. "החלטתי לעזוב את אירופה כי ראו בי בדיחה", היא סיפרה בריאיון ל-BuzzFeed. "אף אחד לא רצה לדבר איתי על מוזיקה, אף אחד לא רצה לעבוד איתי. בזמנו רציתי שיגלו אותי כזמרת יותר מכל דבר אחר, ומהר מאוד הבנתי שאני צריכה לעשות את זה בעצמי".
4 צפייה בגלריה
"החלטתי לעזוב את אירופה כי ראו בי בדיחה". קים פטרס
(צילום: Tristan Fewings/GettyImagesIL)
המוזיקה לפני הזהות הטרנסית
נראה שמערכת היחסים בין הקריירה המוזיקלית של פטרס לבין זהותה המגדרית המתוקשרת היא נושא מורכב אפילו עבורה. עם זאת, ולמרות שלאורך השנים היא חוזרת על כך שהיא רוצה שהמוזיקה שלה תגיע לפני זהותה כטרנסית, היא לא משתיקה אותה או מסתירה אותה. למעשה, נראה שדווקא הזהות הזו היא אלמנט מפתח שחוזר ומגדיר את הבחירות המקצועיות שלה, ובהתאמה גם מבדיל אותה מאמניות ואמנים אחרים שמפציעים ונשטפים מיד אחר כך בזרם המיינסטרים.
דוגמה טובה לכך היא ככל הנראה המיני-אלבום Turn Off the Light, Vol. 1 שיצא ב-2018 והפך מאוחר יותר לאלבום באורך מלא. רגע אחרי שהסינגל המסטיק-פופי Heart to Break מיקם אותה בצמרת רשימת זמרות הפופ המבטיחות שרק מחכות להתפוצץ, פטרס בחרה להקדיש את הזמן ליצירה שכולה הלל לליל כל הקדושים, עם 18 שירים - מרביתם רצועות אינסטרומנטליות לגמרי - שחוגגים את חג המסכות וקורצים בבירור לתרבות הגאה עם האורחת המיוחדת והגיי-אייקון אלביירה (Elvira: Mistress of the Dark, דמות המכשפה הפרובוקטיבית שמגלמת השחקנית קסנדרה פיטרסון). חודשים בודדים אחר כך פטרס שחררה את אלבום הבכורה שלה, Clarity, שבדומה לסינגלים האחרים שלה שוחרר תחת חברת התקליטים העצמאית שבבעלותה, BunHead Records, וחזר לקו המוזיקלי הפופי המוכר עם 12 שירים שבקלות יכולים להיטמע בכל פלייליסט פופ עכשווי. האלבום אומנם לא זכה להצלחה מסחררת, אך פטרס לא ויתרה וזמן קצר אחר כך שחררה את הלהיט Malibu שאיתו הופיעה בתוכנית של ג'ימי קימל.
הדיאלוג של פטרס בין חומרים שמוקדשים לקהילה הלהט"בקית לבין שירי מיינסטרים, ובין היותה "רק עוד זמרת פופ" לאמנית טרנסית שוברת שיאים, המשיך ללוות אותה גם אחרי שחתמה על חוזה עם חברת התקליטים Republic בשנה שעברה. הסינגל הראשון שלה תחת חברת תקליטים גדולה היה הממתק המוזיקלי Future Starts Now, שאיתו היא הופיעה בטקס פרסי ה-MTV, שם הפכה לאומנית הטרנסית הראשונה לעשות כך.
מאוחר יותר באותה השנה היא שברה שיא נוסף כשהפכה לאומנית הטרנסית הראשונה להופיע בטקס פרסי ה-EMA, הגרסה האירופית של פרסי ה-MTV, שנערכה ב-2021 בבודפשט כאקט של סולידריות נגד החוק ההונגרי המפלה להטב"קים. על הבמה האירופית הזו היא גם קידמה את הסינגל הסקס-פוזיטיבי Coconuts, שכמו ששמו מרמז סובב סביב, ובכן, שדיים. "לא רציתי שיראו אותי כמישהי שמתאימה רק לקהל גאה", פטרס סיפרה לאמזון, "וזו בדיוק הסיבה שבגללה הרגשתי כבוד כל כך גדול להיות הטרנסית הראשונה להופיע בפרסי ה-EMA, בבודפשט מכל המקומות, ששם הכול מצונזר ואסור אפילו להראות גייז מתנשקים בטלוויזיה. זה היה משמעותי להמון אנשים".
4 צפייה בגלריה
האומנית הטרנסית הראשונה להופיע בטקס פרסי ה-EMA. קים פטרס
(צילום: Lia Toby/GettyImagesIL)
"אמרו לי 'את כותבת שירים למועדוני גייז' - כאילו שזה דבר רע"
אז איך זה שמכונת פופ משומנת כמו פטרס נשארה מתחת לרדאר במשך כל כך הרבה זמן? ככל הנראה בדיוק בגלל שהיא לא מוכנה להתנצל על האופי הלא פוליטיקלי קורקטי של המוזיקה שלה, שמושפע במידה רבה מסצנת מועדוני הגייז והדראג - המקום הראשון שחיבק את הדמות שלרבים קשה היה לבלוע. "גדלתי במועדוני גייז", היא מספרת ל-BuzzFeed, "אהבתי את מוזיקת המועדונים הזאת והרגשתי שם בבית, הרגשתי מובנת. כשרק הגעתי לוס אנג'לס נדדתי בין חברות תקליטים גדולות והשמעתי להם את המוזיקה שלי, והם לא ממש הבינו אותה. אנשים שם אמרו לי 'אה, אנחנו לא בטוחים מי קהל היעד של הדבר הזה'. זה הרגיש כאילו אומרים לי במילים אחרות 'את הולכת להיות אמנית להט"בקית, זה נישתי מאוד, אנחנו לא יודעים'. אמרו לי 'את כותבת שירים למועדוני גייז' כאילו שזה דבר רע. בגלל זה גם הציעו לי לאורך השנים חוזים מאוד מחורבנים".
כתבות נוספות במדור מוזיקה:
פטרס מספרת שהדבר היה נכון גם בתחנות הרדיו האמריקניות, שלמרות ההצלחה של סינגלים כמו Hillside Boys ו-Heart to Break בספוטיפיי, לא מיהרו להשמיע את השירים שלה בתחילת הדרך. "תחנות הרדיו התקשו לעכל את המוזיקה, וקרוב לוודאי שלא פגשו אף פעם אדם טרנס. אמרו לי 'זה מאוד קולני, את שרה בצורה מאוד קולנית וזה לא מה שקורה כרגע, סורי'".
אם לשפוט לפי המיני-אלבום האחרון שלה, Slut Pop, שיצא מוקדם יותר השנה, פטרס לא מודאגת מיצירת מוזיקה קאמפית וקולנית, גם אם היא באה על חשבון מעריצים חדשים שעשויים להירתע ממנה. שמונת השירים, שסביר יותר לשמוע במסיבת סקס מאשר בנסיעה משפחתית באוטו, נולדו בדיוק מאותם חלקים שנויים במחלוקת שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיי הלילה הגאים - וממנה.
"לגדול בגרמניה משמעו היה גם להיות בסביבת הצד המשוגע יותר של פופ", היא מספרת לאמזון מיוזיק. "רציתי להוציא החוצה קצת מהתרבות שממנה הגעתי ומהמסע שלי עם מוזיקה. Slut Pop הגיע מתוך כיף ומתוך אהבה לז'אנר המוזיקלי הזה. אני לא רוצה שאף אחד ירגיש שסקס הוא משהו להתבייש בו או משהו שאסור לדבר עליו, ועדיין במיינסטרים סקס הוא טאבו. חברות שלי היו צריכות לעבוד בתעשיית הסקס כדי להרשות לעצמן את תהליך ההתאמה המגדרית, ואני לא רוצה שהן יתביישו בזה. כל אדם שווה בדיוק אותו הדבר, לכולם מגיע כבוד, לא משנה מה עושה אותם מאושרים".
השנה האחרונה, ששיאה הוא ההצלחה המסחררת של Unholy, מרגישה כמו סגירת המעגל - ארוך ככל שיהיה - שפטרס חיכתה לה. נראה שבעשור האחרון היא עושה הכול חוץ מלהתיישר אל הנורמה או ללבוש את דמות הטרנסית ה"עוברת מסך" שעומדת בשורה אחת עם זמרות נוספות מתעשיית הפופ. אחרי שנים של עבודה קשה, פטרס, יחד עם אמנים להטב"קים אחרים כמו סם סמית' וליל נאס אקס, מצליחה להידחק פנימה אל המיינסטרים על אפם ועל חמתם של רבים בתעשייה, וליצור - לאט אבל בטוח - זרם חדש שבו קולות מכל הסוגים מקבלים זמן אוויר.
