שיתוף הפעולה של אדם סנדלר עם נטפליקס כבר הוליד כמה מטובי הסרטים שבהם הוא שיחק בקריירה הלא-קצרה שלו ("סיפורי מאירוביץ", "יהלום לא מלוטש"). חלק מסרטים אלו עוררו ציפיות קלושות אך הפתיעו לטובה (סרט האנימציה "ליאו", וסרט הנעורים "את מה זה לא מוזמנת לבת מצווה שלי"). כמובן שהיו גם סרטים שמראש לא כיוונו לאיכויות מיוחדות וגם לא השיגו אותן. במכלול זה אפשרי שיהיה גם פרויקט המגלה העזה ומידה של שאפתנות אמנותית, אבל שיסתכם בחוסר הצלחה מוחלט. זה המקרה של סרט המד"ב המלנכולי "בחלל שנותר" (Spaceman).
"בחלל שנותר" - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
זהו עיבוד לספרו של הצ'כי ירוסלב קאלפר מ-2017, Spaceman of Bohemia . כמד"ב ששורשיו במזרח אירופה אין פלא שמדובר בטון וקצב שונים מזה של הרפתקאות מד"ב מערביות. ההדים הפוליטיים הרלוונטיים לעולם שממנו מגיע הסופר לא שרדו את העיבוד של קולבי דיי (תסריטאי שעד כה הופק פיצ'ר בודד מעבודתו, וגם זה היה לפני 14 שנים). חלקים מעלילת הספר ירדו בעיבוד, ולא במפתיע אלו הם החלקים שהיו מכפילים את מספר הדמויות בסרט ומן הסתם גם את תקציבו. במקום זה הסרט שומר על אינטימיות "אישית לוחצת" בתוך המצב הרגשי הדפרסיבי של אסטרונאוט המנהל דיאלוג עם האורח המיוחד שחודר לו לחללית.
כשאנו פוגשים את יאקוב (סנדלר) הוא כבר במסע של כמה חודשים לעבר "צ'ופרה", ערפילית בצבע סגלגל שנכנסה למערכת השמש. זו כנראה משימה יוצאת דופן בחשיבותה לעתיד האנושות, אם כי אף פעם לא מוסבר למה. עם זקנו הארוך והפרוע נראה שיאקוב לא ישן היטב כבר כמה שבועות. בשיחה שהוא מנהל עם כדור הארץ לצורכי יחסי ציבור תלמידת בית ספר יסודי אומרת לו שהיא שמעה שהוא "האדם הבודד ביותר בעולם". הוא מכחיש זאת (טוב, טכנית הוא באמת מחוץ לעולם), אבל הבעת פניו אמורה להשלים את האפיון הגס בדיוקו. אגב, כנראה שלכבוד בדידותו במרחק חצי מיליארד קילומטרים מכדור הארץ חוקי הפיזיקה מפרגנים שיחות ללא כל שיהוי בהעברת המידע.
3 צפייה בגלריה
חצי מיליארד קילומטרים? מזל שיש סלולרי דור 5! מתוך "בחלל שנותר"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
המרחק האדיר שבו הוא נמצא מהבית הוא יותר סמל למצבו הרגשי ביחס לאשתו לנקה (קארי מאליגן). הוא רחוק ממנה יותר מכל אדם אחר בהיסטוריה, והיא החליטה לעזוב אותו בעודה בהיריון מתקדם. היא החליטה לעשות זאת ביודעה שהוא מצפה לשיחת טלפון ממנה, ושאותה היא לא מתכוונת כעת לבצע. הפלשבקים הרבים שיהיו במהלך ליאקוב וללנקה בשלבים שונים של הקשר ביניהם לא ממש יצליחו לבנות עניין במערכת היחסים בין הדמויות.
השיחה שלא מגיעה מלנקה מוסתרת מיאקוב ע"י פיטר (קונאל נאייר) איש בקרת הטיסה הקבוע (והיחיד) שלו, וטומה (איזבלה רוסליני), הבוסית של תוכנית החלל. טומה מנסה לפגוש את לנקה כדי לשכנע אותה לא להוסיף ללחץ הפסיכולוגי שבו נתון האסטרונאוט, דבר שעשוי להרוס את המשימה. כל זה נשמע מאוד דרמטי בתיאור, בשונה מהקצב העייף והלא-ממוקד בפועל.
האלמנט המרכזי בעלילה מתרחש כבר במהלך החלק הראשון שלה, ומשפיע על המשכה. לתוך החללית של יאקוב חודר ייצור חייזרי, ואולי הוא רק יציר התודעה המתערערת שלו. עכביש שעיר בגודל של חצי אדם, עם שש עיניים (שתיים גדולות מאוד, ועוד ארבע קטנות), בעל יכולות טלפאתיות לקרוא את המחשבות של האסטרונאוט שהוא מקפיד לכנות "בן אנוש רזה" (לא שאני בקטע של לתקן עכבישים חייזריים, אבל הוא איחר ב-30 שנה עם התואר הזה).
הדיאלוג בין האסטרונאוט הצ'כי והעכביש (הדובר בקולו המרגיע של פול דאנו) תופס חלק ארי ממשך הסרט. לא נראה שליצור יש כוונות זדון אלא רצון "לנסות ולהבין" את המחשבה האנושית. בפועל זה יותר סוג של טיפול נפשי שיאפשר ליאקוב להסתכל בדרך חדשה על האופן בו התנהל במערכת היחסים עם אשתו. אופיו הלא-פשוט של יאקוב אמור להיות תולדה של האדם הבעייתי שהיה אביו, וזה קשור איכשהו לעולם שלפני התפרקות הגוש הקומוניסטי. רעיונות אלו מתקיימים באופן עמום ומקוטע, והתקשיתי למצוא בהם ערך רב.
יתכן והבמאי יוהן רנק, שביים כמה פרקים בסדרה המצוינת "צ'רנוביל", נבחר בזכות הניסיון שלו בקדרות מזרח-אירופית קדם-התפרקות הגוש הקומוניסטי. החללית שבה טס הגיבור נראית כרטרו-טכנולוגי משנות ה-70, למרות שהסרט מתרחש בתקופת זמן קרובה הרבה יותר לזמננו. מנגד, הסיטואציה של הטיסה של אדם לעומק החלל שייכת לעידן טכנולוגי שמקדים את ההווה שלנו בכמה עשרות שנים. כמו כן מוזר שהמדינה שמסוגלת לבצע את טיסת החלל הנועזת לערפילית היא צ'כיה, מדינה שלמיטב ידיעתי לא מנהלת תוכנית חלל מתקדמת במיוחד. יש חללית דרום קוריאנית שמזנבת בחללית הצ'כית, אבל המעצמות הגדולות כנראה ויתרו על המשימה הרת-הגורל. מה שעובד בתור אלגוריה ספרותית לא בהכרח עובד במדיום וויזואלי, בוודאי לא אחרי פעולה קיצוץ לא מעודנת של המקור.
בספר של קאלפר הייתה חללית רוסית שהיה לה ולצוותה תפקיד חשוב בחלק האחרון של העלילה – זה שירד בעיבוד. ייתכן שהחללית שונתה מרוסית לדרום קוריאנית כדי לנטרל את המטען הלא נעים שרוסיה נושא עימה בשנתיים האחרונות. אבל חוץ מהחיסכון בתקציב יש בהשמטה זו גם פגיעה מהותית במה שזה לא יהיה שהסופר ניסה לבטא בקונטקסט של ההיסטוריה המשותפת של שתי המדינות. התסריט בצורתו הנוכחית מכיל שאריות תלושות של אלמנטים שכרגע לא מתחברים, והדבר שבו העלילה מתמקדת אינו מספיק כדי לשמר את העניין של הצופים. מהיומרה ליצור סרט "רציני", "פילוסופי" על אסטרונאוט שבחר בבדידות מול האינסוף, נותר סרט מקוטע ומשעמם.
