חודשים אחדים לאחר מעצרו ב-2010 ומאסרו בתנאי בידוד קיצוניים בארץ, בן זיגייר, אזרח אוסטרלי שעבד בשירות המוסד, נמצא מת בתאו. דבר מותו של זייגר לא פורסם עד שתחקיר אוסטרלי חשף את פרטי המקרה. במשך שמונה שנים הילה מדליה ועמוס רוברטס עבדו על "המוסד והאסיר X", סדרת הדוקו שלהם שעוקבת אחרי אותה הפרשה המסעירה שטלטלה לזמן מה גם את ישראל. השניים השקיעו זמן רב במציאת מרואיינים ושכנועם להשתתף בסדרה, כמו גם על איסוף החומרים החסויים, אלא שגם לאחר צפייה בשלושת הפרקים של סדרת הדוקו, שעלו ב-HOT8, עדיין קשה לקבוע מה הם ניסו לומר.
מתוך "המוסד והאסיר X"
(באדיבות HOT8)
"הכול לקחו לי, לא ייקחו לי את השם", אמר בן זיגייר לעורך הדין שלו, משה מזור, כשזה הגיע לבקר אותו בכלא ופנה אליו בכינוי שהוענק לו כדי לשמור על חשאיות. ואכן, נדמה שגם מדליה ורוברטס עושים מאמץ להנכיח את זיגייר בסדרה שלהם - הם מספרים על היותו בן למשפחה יהודית אוסטרלית אוהבת ישראל; מספקים עדויות לאופיו הטוב והחברותי עוד מהימים שבהם הגיע לארץ כנער והתנדב בקיבוץ גזית; הם מצאו חברים קרובים שלו (אחד מהם, למרבה הפליאה, הוא אחד הפתולוגים שקיבלו את גופתו של זיגייר לאחר התאבדותו), שהעידו על הקסם והכוונות הטובות שלו, וחשפו גם את העובדה שעבר טראומה במהלך שירותו הצבאי בארץ, ביחידה המלווה אנשי שב"כ לפעולות בלבנון (אם כי לא ברור מה בדיוק גרם לה).
אבל נדמה ש"המוסד והאסיר X", שערוכה ומופקת בסגנון עדות סדרות התחקירים עתירות האקשן שחושפות פרטים גנוזים על המקרה של זיגייר, לא באמת מצליחה להבקיע את חומת המידע מחד או להשתמש בסדרה כדי להביע ביקורת חותכת מאידך. אולי זה לא מפתיע שגם אחרי שנים של עבודה על הסדרה, הצנזורה, לפי עדותה של מדליה, לא פסלה אף דקה ממנה.
המתח שבונה את הסדרה נשען בעיקר על השאלה איזו עוולה ביטחונית ביצע זיגייר, שהביאה את גורמי הביטחון לנקוט באמצעים כל כך קיצוניים – זיגייר נאסר תחת שם בדוי בתא מבודד שנבנה במקור עבור יגאל עמיר, על פרטי החקירה שלו הוטל איפול מוחלט, ואלמלא עיתונאי אוסטרלי סקרן שחשף את זיגייר עוד בחייו - ושאל אותו אם הוא במקרה סוכן מוסד שהשתמש בדרכון האוסטרלי שלו לצורכי ביון ישראלים - סביר להניח שלא היינו שומעים על המקרה לעולם. התשובה מגיעה פחות או יותר באמצע הסדרה, והיא לוקה בערפול מסוים.
בגדול, ולא מדובר במשהו שלא פורסם בעבר, זיגייר אכן שימש כסוכן מוסד במהלך שנות ה-20 שלו, אבל אחת המשימות שלו כשלה והוא הוחזר ארצה ויצא לשנת שבתון באוסטרליה. במסגרת לימודיו באוניברסיטה הוא יצר קשר עם סטודנטים איראניים, ללא אישורו או ידיעתו של המוסד, וניסה לגייס אותם לטובת הביון הישראלי. רצה הגורל ואחד מאנשי החיזבאללה שזיגייר ניסה לגייס הערים עליו, והוציא ממנו פרטים חסויים על פעילות המוסד בלבנון, פרטים שהסגירו מגויסים של המוסד במדינה וקרוב לוודאי גם הכשילו את הבאתן ארצה של גופותיהם של נעדרי סולטן יעקב. מקרה קלאסי של שאפתנות היתר שהרגה את החתול. הכנף השנייה של "המוסד והאסיר X" היא הטענה שהמדינה ומוסדותיה כשלו בטיפול במקרה והאשמה על מותו מוטלת עליהם. אבל אם זאת הייתה השורה התחתונה של הסדרה, המסר לא עולה באופן ברור מהצפייה.
3 צפייה בגלריה
אפשר רק להניח שהיוצרים ביקשו להדגיש את הביקורת הנוקבת על הטיפול הבירוקרטי הכושל. מתוך "המוסד והאסיר X"
(צילום: HOT8)
בהיעדר פרטים וגילויים חדשים אפשר רק להניח שהיוצרים ביקשו להדגיש את הביקורת הנוקבת על הטיפול הבירוקרטי הכושל: העובדה שהמוסד גייס אדם שכל הדגלים האדומים לגבי ההתאמה שלו לתפקיד הונפו מבעוד מועד, המסקנה שזיגייר לא היה בוגד או אופורטוניסט והוא בסך הכול "טעה", לדברי עורך הדין שלו, מזור, ושהבידוד שהוטל עליו והביא בסופו של דבר להתאבדותו נועד למעשה לכסות על כשלי המוסד, השאלה בדבר החוקיות של העלמת אדם מבלי לאפשר לו את זכויותיו כחוק והעובדה שלא הופקו שום לקחים ושהיחיד ששילם את המחיר הוא זיגייר ומשפחתו. אם זאת הייתה המטרה, הביקורת הייתה מרומזת מדי ומאוחרת מדי. עד הרגע האחרון לא ברור אם היוצרים ביקשו לעשות צדק ספציפית עם זיגייר, או להשתמש במקרה שלו כחקר מקרה כדי להבהיר נקודה בנוגע לסכנות שבהיעדר שקיפות ובהענקת כוח מוגזם למוסדות מטעם המדינה.
אפשר למצוא רלוונטיות במקרה של זיגייר לימינו. ביטחון המדינה היה מאז ומתמיד התשובה וההסבר הסופיים לשאלת ההיתכנות של אירועים מסוימים. מעשים שנעשים בשם ביטחון המדינה, שגבולותיו, מסתבר, גמישים להפליא, כך נדמה, ואין עליו עוררין או ויכוח. הכוח שניתן למשטרה, חלוקת הנשקים הבלתי אחראית לאזרחים, הטענות על סירוסו של צה"ל במצבי לחימה, כל אלה הם צאצאים של התפיסה שאנחנו מדינה שחיה על חרבה - תפיסה אולי מוצדקת - אבל כזאת שעם הזמן ממנפת ערכים ואידיאלים מסוימים על חשבון האנושיות שלנו. אם זאת הייתה הכוונה של "המוסד והאסיר X", עדיף היה לנסח אותה עם קצת יותר סימני קריאה.
