לאבא של גרג גונזלס, הסולן וכותב השירים של Cigarettes After Sex (להלן סא"ס), הייתה עבודה די נחמדה: שיווק סרטים על גבי קלטות וידיאו לחנויות. המשמעות היא ש"להביא עבודה הביתה" מבחינתו פירושו בעצם סניף פרטי של רשת 'בלוקבסטר' ז"ל. גונזלס הסתער על הסחורה: מסרטי ארט-האוס אנינים ועד להיטי התקופה. מטרילוגיית הצבעים המופתית של קישלובסקי ועד 'אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה'. אבל חוץ מזה, היה עוד ז'אנר שנכח בבית: פורנו.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
"זה היה פורנו רך", מדייק גונזלס. "ההורים לא עשו מזה עניין. הם לא אמרו לי 'אל תתקרב לזה' או שאני איענש בחומרה אם אצפה. זה פשוט היה שם והם אמרו לי רק לא להיות אובססיבי". ואכן, גונזלס לא נמנע מהתוכן והוא גם עתיד לקחת ממנו שני דברים: הראשון מתבטא במוזיקה, שהיא פחות סקסופונים זולים ויותר צליל מלודי, אווירתי וחושני. השני הוא הרצון להכניס לשירים שכתוב גם של חוויות מיניות. "בדרך כלל טקסטים מיניים באים עם משהו, איך לומר את זה, מאוד כוחני", הוא מסביר. "זה טוב למועדונים. אני רציתי לבדוק איך כותבים ככה שזה יהיה גם רומנטי וגם כן וגם מיני".
המידע הזה נותן קצת רקע על הסגנון המפורסם של סא"ס. קוראים לזה Bedroom Pop, אם כי אצלם הביטוי מקבל משמעות מילולית עוד יותר מהמקובל. לדוגמה השיר Hentai, מתוך האלבום Cry, נקרא על שם ז'אנר של אנימה יפנית שכולל תכנים מיניים. מיד יוסבר מה נאמר בשיר, אך קודם לכן תופיע אזהרת "לא מיועד לילדים". "יש סרטון הנטאי שראיתי, סיפרתי לך עליו בלילה הראשון שעשינו אהבה", שר גונזלס, "זה על בחורה שברגע שאתה גומר, היא מראה לך את העתיד ואומרת אם יהיה לך מזל". לדבריו השיר מבוסס על חוויה אמיתית ואוטוביוגרפית. יש דוגמאות נוספות ולא פחות מפורשות, אבל הנקודה הובהרה.
הטקסטים של גונזלס, לצד המלודיות המלוטשות והאווירה הסקסית, הפכו את סא"ס לתופעה בסצנת האינדי, אבל לא בלי ביקורת. "אנשים פחות או יותר הסכימו שלהפוך נשים לאובייקטים מיניים גרידא במוזיקה זה משהו שלא צריך לקרות יותר", כתבה סופי קמפ באתר פיצ'פורק, "גונזלס כנראה לא קיבל את ההודעה".
"יש לנו מערכת יחסים מיוחדת עם תל-אביב, היא הייתה מהמקומות הראשונים שהזמינו אותנו כשהתחלנו לצבור תאוצה. לפני הביקור הראשון עשיתי תחקיר כדי לדעת שאני מקבל את ההחלטה הנכונה להגיע. מבחינתי זה פסול למנוע מהקהל את הזכות הזאת בגלל משהו שלא מסכימים או כן מסכימים איתו"
בשיחה מביתו בלוס-אנג'לס, בשעת בוקר לא שגרתית עבורו - רבע לתשע - גונזלס הודף את הטענות. "ידעתי שהטקסטים יעשו רעש", הוא אומר, "רציתי לכתוב ככה בגלל שזה לא היה קיים. לכן היה מאכזב אם אף אחד לא היה אומר כלום. הרבה מהאמנות מפלגת. כל הקטע זה ללכת על הקו הדק של 'אולי זה יותר מדי' ומה הגבול בין פורנוגרפיה לאמנות. זה נושא שמתעסקים בו שנים ואני חלק מהשרשרת. אבל אני לא אומר דברים כדי לזעזע, אלא רק מה שמרגיש כן ואמיתי. ואני מאוד רגיש לנושאים האלה. יצא שכתבתי דברים בסגנון וחשבתי 'זה לא עובד'. גם ב'הנטאי' יש עדינות. זה לא שאני תומך בזה".
בטח שמעת שגם לרוסליה יש שיר כזה באלבום החדש.
"וזה גם שיר בוטה למדי. הופתעתי. אני לא חושב שהיא מכירה את השיר שלנו, אבל השיר שלה התקבל יפה וזה גורם לי להרגיש טוב. בשבילה, כלומר".
התראיינת פעם ודיברת על היתרונות של הצפייה בפורנו רך עבורך. זה גם היה קשה לעיכול.
"כן, כשגדלתי צפיתי בפורנו רך וזה בהחלט השפיע על השירים. לכן אני אומר שיש משהו חיובי בפורנו. כמובן, יש דברים רעים ונוראים שם, אבל אני לא יכול להתעלם מהדבר הטוב שקיבלתי מזה".
Cigarettes after Sex - Apocalypse
אז אתה עדיין צופה?
"לא-לא, זה משהו שהתאים לגיל הנעורים. אבל במבט לאחור אני לא רואה את זה בצורה שלילית. אלה היו דברים רכים, עם רומנטיקה ומיניות ואפילו מתיקות. זה נושא די מוזר לדבר עליו".
אבל הוא חשוב, כי זאת בעיה אמיתית: בני נוער, כמו שאתה היית, מקבלים את הידע שלהם על סקס דרך פורנו וזה מעוות. שלא לדבר על הניצול של הנשים.
"כל דבר שעושים יותר מדי הוא לא טוב, ואני לא צפיתי בשום דבר אלים, זה לא מדבר אליי בכלל. חייבים למצוא איזון וצריך הרבה רגישות כדי להבין מה יכול לעזור לפתח רעיונות בריאים על סקס, אבל זה גם יכול לדפוק אותך. זה משהו שגם אני ידעתי: אתה יכול לצפות, אבל לא 24 שעות ביממה".
גונזלס וסא"ס יגיעו לישראל להופעות בהאנגר 11 (שכבר סולד אאוט) ובמועדון הבארבי בתל-אביב (22.6). זאת תהיה הפעם השלישית שלהם כאן, ובדומה להרכבים ואמנים אחרים, מרדיוהד ועד חוזה גונזלס, התדירות המכובדת קשורה במערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה בין הלהקה לקהל. זה לא מפתיע: סא"ס יושבים על תדר פופולרי עבור האוזן הישראלית האלטרנטיבית, שאוהבת מאוד את החולמנות הסופר-אסתטית של סא"ס וגם את השירה המיוחדת של גונזלס - נמוכה, דקיקה ושונה לאללה מהקול המדבר שלו.
"תל-אביב הייתה מהמקומות הראשונים שהזמינו אותנו כשהתחלנו לצבור תאוצה", הוא מספר, "ופגשנו אחלה חברים ועפנו על העיר ועל הסצנה. אז כן, יש לנו מערכת יחסים מיוחדת".
אבל זאת גם החלטה עם השלכות פוליטיות. זה משהו שמעסיק אותך?
"כן, לכן לפני הביקור הראשון עשיתי תחקיר ורציתי לדעת שאני לוקח את ההחלטה הנכונה. הבנתי שזה לא משנה מהי המדינה ומהי הדעה הפוליטית, אנחנו בעניין של המוזיקה ומה שהיא מייצגת. מבחינתי זה פסול למנוע מהקהל את הזכות הזאת בגלל משהו שלא מסכימים או כן מסכימים איתו".
הופעתם עכשיו במצרים. אירוע די חריג בשביל להקה שנקראת "סיגריות אחרי סקס".
"כן, אבל תמיד הייתה לנו בעיה עם השם. בכל זאת, יש בו שני דברים מסוכנים: סיגריות וסקס. בדובאי היינו צריכים לעקוף את זה וגם באינדונזיה. אני חושב ששם קראו לנו Cigarettes After Six. קהיר, כמו תל־אביב, הייתה בעניין שלנו יחסית מוקדם. המעריצים שם מאוד מסורים וניסו להביא אותנו לשם כבר מלא זמן".
רק שלא תצטרכו לשנות גם את התוכן של השירים.
"אולי זה קרה פעם אחת, אבל זה באמת שונה מלשנות את השם. לשנות את התוכן זה ממש באסה".
סא"ס מגיעים לסיבוב ההופעות הזה במצב מעט מוזר: כבר שלוש שנים הם לא הוציאו אלבום, והרפרטואר שלהם כולל בסך הכל שני אלבומים (הראשון על שם הלהקה ו־Cry) ועוד כמה שירים. על פניו, נדמה שעדיף שגונזלס יתמקד בכתיבת חומרים חדשים במקום סחיטת לימונים ישנים, אבל מתברר שזה לא כל כך פשוט. "אני מנסה להיות סבלני", הוא מסביר, "האי-פי הראשון שלנו יצא ב־2012 ואז במשך שלוש שנים שום דבר לא הרגיש טוב באותה מידה. עבדתי כל יום ושום דבר לא יצא מוצלח בעיניי. אני בתקופה דומה היום: מנסה להוציא משהו טוב וזה כמו לטפס על הר לנצח".
ולהיות בטור לא יתקע אותך? זה לחזור לתקופה שאתה מנסה לצאת ממנה.
"זה משהו שדיברנו עליו הרבה. פעם הטור דפק לי את הקצב של הכתיבה, כי זה כמו להיות בחופשה ובעבודה באותו הזמן. הפעם אני מנסה להיערך, כי אני כן אוהב להופיע וחשוב לנו לקדם את המוזיקה. כן, זה מדאיג אותי, אבל אני חושב שהבנתי מה לעשות - להופיע קצת פחות. תסתכל על הלו"ז שלנו מ־2012 עד 2019, אולי היה לנו חודש הפסקה פה ושם. אני שמח על זה, אבל הייתי צריך להתאושש. אנחנו מגיעים לכל מקום, מופיעים, הולכים לבר המקומי ושותים וחוגגים. לילה אחרי לילה. זה יכול להיות מתיש".
את תקופת הסגרים בילה גונזלס בכתיבה, אבל הבין שמשהו חסר. "במשך שנים הייתי רגיל לכתוב לבד, לנגן לבד ולהפיק לבד וחשבתי שיהיה כיף לחזור לזה. אבל אז הבנתי שהקסם נמצא בקבוצתיות".
טוב, בהקשר שלכם זה כמו ההבדל בין אוננות לסקס.
(צוחק) "זאת אנלוגיה טובה מאוד. לא סתם אומרים ששיתוף פעולה הוא הסקס של היצירתיות".
אגב, אתה חושש מהציפייה שתמשיך לכתוב טקסטים מיניים? איך נזהרים שזה לא יהפוך ל"מותג"?
"זה תמיד יהיה חלק מהכתיבה שלי באיזושהי צורה, אבל מה שאתה אומר נכון: זה לא צריך להיות בכוח. זה יהיה המוות של הלהקה".
אני רק יכול לדמיין אילו תגובות אתה מקבל מהקהל.
"הרבה זוגות אומרים לנו שהם נכנסו להיריון תוך כדי האזנה. זה נחמד שהם פתוחים איתנו מספיק כדי לספר שהיינו איתם בזמן הזה. טוב מאוד שהם לא ביישנים, כי זה כן משהו שקצת מוזר לשתף בו".
הפתיחות של גונזלס בן ה-39 בשירים לא הפכה אותו לראוותן בראיונות. בעבר גילה שהרעיון לשם של הלהקה עלה במוחו, אלא מה, בשלב הסיגריה שאחרי עם פרטנרית לשעבר. הוא אפילו לא עישן עד שפגש אותה. משפחתו היספנית עם שורשים במקסיקו והילדות שלו כללה, מלבד כאמור גישה לסרטים, גם השכלה מוזיקלית מגוונת. הוא כותב שירים מגיל עשר והתנסה בשלל סגנונות: מטאל, פאנק, פסקולים וגם דאנס בסגנון ניו אורדר. למעשה, כך נשמעו בהתחלה השירים של סא"ס. "אולי נחזור לזה", הוא אומר.
אולי גם תשיר בקול הדיבורי שלך? כי ההבדל ממש מפתיע. חשבתי שעובדים עליי.
(צוחק) "כן, אתה מדבר עם זה שעושה את הראיונות בשביל גרג גונזלס. ברצינות, כל הזמן חושבים שזאת בחורה שרה. אבל אפילו הקול שאני שר בו די נמוך, הוא רק דק. אני יכול לשיר וזה יישמע כמו ג'ים מוריסון".
ממש בעיה.
"פשוט הייתי בלהקות פאנק וזה לא הרגיש אמיתי. ואז שמעתי את הופ סנדובל ופרנסואז הרדי וחשבתי: ככה זה צריך להישמע. אני לא מתחזה, אני לא מזייף מבטא בריטי. גם לפרינס יש קול אחר בראיונות".
לסיום אין אלא לשאול: יש עדיין סיגריות אחרי סקס?
(צוחק) "הייתי בעצם זיוף אם הייתי אומר שלא. וזה יהיה חייב להישאר ככה לנצח, נכון? אם לא, אין לי כלום".
פורסם לראשונה: 06:49, 10.06.22
