השחקן הוותיק טארק קובטי הלך לעולמו, בן 77 היה במותו. הלווייתו תיערך מחר (ו') בכנסיית הבשורה האורתודוקסית בנצרת בשעה 15:00. לאורך ארבעת העשורים האחרונים קובטי גילם שלל תפקידים ביותר מ-30 סרטים ישראלים ופלסטינים, ועבד עם טובי הבמאים המקומיים - מערן ריקליס, ערן קולירין, אסי דיין ויובל אדלר, ועד האני אבו-אסעד ואליה סולימן. דומה שהשחקן יליד נצרת היה שם כמעט בכל סרט שעסק בסכסוך במזרח התיכון, כשהוא מגלם תפקיד זה או אחר.
בצעירותו למד חינוך ומאז עבד שנים רבות כמורה, ולאחר מכן כעיתונאי ומתרגם. ההופעה הקולנועית הראשונה של קובטי הייתה בסרטו של דניאל וקסמן "חמסין" בשנת 1981, אולם הקריירה שלו הותנעה מחדש בגיל מאוחר, כשלוהק להופעה קצרה בשנות החמישים המאוחרות לחייו ל"המנגליסטים" של יוסי מדמוני ודוד אופק (2003). מאז לקח חלק כזה או אחר בהפקות שונות. תחילה בתפקידים קטנים ב"הכלה הסורית" של ערן ריקליס, ו"הבשורה על פי אלוהים" של אסי דיין, ולאחר מכן בתפקידי משנה גדולים יותר ובראשם אימאן מ"ביקור התזמורת" של ערן קולירין, שספד לקובטי בעמוד הפייסבוק שלו: "נוח על משכבך בשלום, טארק יקר. היה אדם אציל, חכם ועדין רוח, עם חיוך של ילד בעיניים".
מאז ועד לשנים האחרונות, קובטי לוהק שוב ושוב לגלם דמויות של פלסטינים מבוגרים בסרטים וגם בסדרות טלוויזיה כמו "החממה" ו"עבודה ערבית". בין הסרטים הישראלים שקובטי הופיע בהם במהלך 15 השנים האחרונות בולטים "עץ לימון", "זייתון" ו"ערבים רוקדים" של ריקליס, "רימון הזהב" של דן תורג'מן, "איש בלי סלולרי" של סאמח זועבי, "בית לחם" של יובל אדלר, "אוויר קדוש" של שאדי סרור, ו"ג'נקשן 48" של אודי אלוני. תפקידים דומים גילם קובטי גם עבור קולנוענים פלסטינים כמו אליה סולימן ("הזמן שנותר", "זה חייב להיות גן עדן"), האני אבו-אסעד ("עומאר"), היאם עבאס ("הירושה"), ואנמארי ג'אסיר ("וואג'יב"). ההופעה האחרונה של קובטי על המסך הייתה בסרט הקצר "עשב רך" של הבמאי בוגר בית הספר סם שפיגל, שאדי חביב אללה.
בריאיון ל-ynet אחרי ההודעה על מועמדות האוסקר שקיבל המותחן הפלסטיני בהשתתפותו "עומאר" ב-2013, אל מול האכזבה של ניפוי זוכה פרס אופיר מישראל "בית לחם", התייחס למסלול הקריירה שלו בתפר שבין הקולנוע הישראלי לפלסטיני. "שאיפה של כל שחקן זה להגיע לאוסקר בדרך זו או אחרת", אמר, "קיבלתי הרבה טלפונים שמאחלים הצלחה לסרט 'עומאר' וקיבלתי גם טלפונים מכאלה שהתאכזבו ש'בית לחם' לא נכנס. הרבה אנשים מתעניינים מאוד, והרבה אנשים שמחים שלפחות בקטגוריה הזאת יש איזה ניצחון של הפלסטיני על הישראלי".
בתו היא עביר קובטי, לשעבר חברת מועצת העיר נצרת מטעם חד"ש, וכיום חיה ועובדת בברלין כעיתונאית וחוקרת תקשורת.
תגובת המשפחה: "אבינו עזב בשקט כפי שהוא חי את חייו - בענווה, ללא חומרנות, ומבלי לרדוף אחרי תהילה. הוא נתן לארצו המון אמנות יפהפייה, אהבה וחיוך, והותיר לנו מורשת של ערכים ועקרונות שאנחנו נשמר".
