סערת מוזיאון רמת גן בבית המשפט: בדיון שהתקיים היום (ד') בבית המשפט המחוזי בתל אביב בנוכחות האמן דוד ריב, האוצרת סבטלנה ריינגולד, ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן, ואנשי אמנות נוספים שהגיעו להביע תמיכה - השופט קובי ורדי שמע את שני הצדדים, אך טרם התקבלה החלטה בנוגע ליצירה "ירושלים".
הדיון התקיים בעקבות עתירה דחופה של האגודה לזכויות האזרח ושל ריב, שיצירתו "ירושלים" הוסרה מהמוזיאון בהוראת ראש עיריית רמת גן בטענה כי היא פוגענית - למרות שלא הייתה לו שום סמכות חוקית לכך, בהתאם לחוק המוזיאונים מ-1983 ובניגוד לצו בית המשפט שניתן השבוע שהתנגד להורדת היצירה.
בפתיחת הדיון, עורך הדין של ריב, דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח, תקף את שאמה הכהן: "הוא איים לשלול את התקציב מהמוזיאון אם אלה היצירות המוצגות בו. אני מבקש להורות לראש העיר ולעיריית רמת גן להימנע מפגיעה בתמיכות במוסדות תרבות בשל התוכן האמנותי המוצג בהם".
עו"ד הדין של עיריית רמת גן, שחר בן עמי, השיב לו: "ראש העיר מעולם לא איים לשלול תקציב, ויש פה שתילת תודעה והבאת מידע לא נכון כדי להשפיע על ההליך המשפטי כולו".
עו''ד עמיחי וינברגר, שמייצג את מוזיאון רמת גן, הוסיף: "מאד חשוב לי שהדיון הזה יסלק את כל רעשי הרקע, ולשאול את השאלות על הערכים שמתנגשים - ולא חושב שמישהו מתווכח על זה. כשנגיע לסוף התהליך הזה, כשנראה שהוא נעשה בצורה תקינה, נשקול את השיקולים המתאימים על ידי המוסדות המתאימים".
השופט קובי ורדי אמר: "לא רואה צורך להוסיף עוד צעדים, עדיף להתמקד במחלוקת כמו שהיא עכשיו", ופנה אל דוד ריב: "האם היצירה הזאת הוצגה כבר בעבר, ואם כן מתי ואיפה? והאם זו פעם ראשונה שהיא מעוררת את הפולמוס הזה?".
לכך השיב האמן: "היצירה הוצגה ב-1997 בגלריה ביפו, ואף פעם לא עוררה סערה. זה הוצג שם ואחרי זה הוצג פעם אחת ב-2015 במכללת ספיר בגלריה, ואז היו אנשים שיצאו נגדה, אבל הייתה תמונה שעוררה הרבה יותר פולמוס מאותה תערוכה".
ריב הוסיף: "לא הייתי שותף למיקום היצירה, הגעתי לעזור לעשות יחסי ציבור לתערוכה שלושה-ארבעה ימים לפני הפתיחה, תוך כדי ראיתי איפה נתלתה. שאלתי למה, חבל שהוצאתם עבודות, ואמרו לי 'לא הייתי מוציאה בלי להגיד לך, זה חלק מהתצוגה', כך נתנו לי להבין. למרות שזה לא מצא חן בעיניי, החלטתי לעבור על זה כיוון שהיו לי עבודות אחרות שמוצגות בתערוכה".
"אני ידעתי שיש לתמונה הזו למעשה היסטוריה של צנזורה במכללת ספיר", אמרה אוצרת המוזיאון סבטלנה ריינגולד. "ורציתי להראות שכל אוצר במוזיאון עובר תהליך של צנזורה עצמית לפני שהוא תולה בו איזושהי עבודה. המסר המרכזי של התלייה הספציפית הזו ממני, גם לציבור הרחב וגם לעולם האמנות, היה למעשה שאנחנו לא אמורים לפחד לעשות את מה שאנחנו חושבים ונכון לעשות, ולא לצנזר את עצמנו. התמונה נתלתה על הרשת הקדמית. עשינו הדמיה כאילו זו תצוגה במחסן, כאילו אלו עבודות במחסן. יש עוד שלוש עבודות, אחת מהן של דוד".
עו"ד יקיר טען שעורכי הדין מטעם המשיבות ניסו להתאים את הפרטים לדיון ושהם כופרים בעובדות: "ראשיתו של המעשה בחטא וגם סופו בחטא. הראשון הוא הפוסט שראש העירייה פרסם, שבו הביע את דעתו ומימש את חופש הביטוי שלו ואת חובתו כשליח ציבור וכנבחר ציבור להביע את דעתו על היצירה. במוצאי שבת הוא עבר את הגבול המאוד לא דק והודיע שהוא מסיר את היצירה אלא אם הגולשים ישכנעו אותו באימוג'ים או בנימוקים משכנעים. זה כתם לדראון עולם בתרבות הישראלית. פרט לזה אני לא מכיר מקרה שוועד מנהל מחליט כזה דבר בתרבות הישראלית".
רגע לא צפוי בדיון התרחש כשסגנו של שאמה הכהן ומי שמכהן גם כיו"ר המוזיאון, רועי ברזילי, נכנס לחדר וביקש להצטרף לדיון. בתחילתו ברזילי טען שהוא לא חש בטוב וניסה להצטרף דרך הזום, אך העניין לא הסתדר והוא התבקש להגיע לבית המשפט. השופט סרב לבקשתו והוציא את הצדדים להפסקה כדי לסדר את הזום במטרה שברזילי יוכל לדבר בזמן שהוא נמצא בחדר צדדי.
"יש לראש העיר את זכות הזעקה. הוא לא זועק את זעקתו האישית, אלא גם את זעקתם של תושבים שפונים אליו ואומרים לו: 'לא יעשה כדבר הזה'. הם מרגישים פגועים", טען עורך הדין של עיריית רמת גן, שחר בן עמי. "בניגוד למה שנטען פה, ראש העיר מנהל את הדיון בצורה ציבורית פתוחה. הוא מציע לשמוע דעות אחרות, והוא שמע את הדעה של היועץ המשפטי של העירייה, שאמר לו שהוא לא יכול להסיר. נאמר לו שזה לא בסמכות ראש העיר להחליט. הוא סבר בטעות שיש סמכות. הוועדה התכנסה דווקא מפני שאין לו סמכות. לא כי הוא כפה והסיר, אלא מפני שהיה שם שיח".
כאן פנה השופט לברזילי ושאל אותו למה היצירה לא הוחזרה לאחר שהתקבל הצו. "בסופו של דבר, יש למוזיאון חופש גם מה להציג. לא בית המשפט מחליט", אמר יו"ר המוזיאון. השופט שאל אם יש חוזה כלשהו בין המוזיאון או הסכמים, ולכך השיב ברזילי: "יש לנו הסכמי שאילה בין המוזיאון לבין האמן. ההסכם לחצי שנה ותלוי ביצירה, ברוב המקרים". דוד ריב התפרץ מהקהל ואמר שלא נעשה מולו הסכם.
לטענת עו"ד בן עמי, שאמה הכהן לא איים, אלא הסביר שיש חברי מועצת עיר ותורמים שונים בעירייה והוא הביע חשש שהוא לא יוכל להשיג להם תקציבים בגלל הביקורת הציבורית הקשה: "הוא ראה פוסטים והודעות מאיימות: בזה שהסרתם את הציור חסכתם לנו ימי מעצר. ראש העיר מוטרד ממוזיאון שנפתח זה עתה, מתדמיתו ושלמותו. השקיעו פה הרבה כסף והמוסד הזה חשוב לו. עיר שיש בה תרבות היא עיר שהצביון שלה הוא טוב יותר. והטענה שהוא (ראש העיר, ד"מ) יוצא נגד המוזיאון היא לא נכונה. אנשים שלא קשורים למוזיאון התפרצו למוזיאון ותלו דגלים שחורים על התמונות. מי נכנס ככה למוזיאון. אין גבולות? הכל התהפך פה".
"העתירה הזאת לא הייתה באה לעולם אם בציור היה אתיופי. הם היו עותרים נגד העתירה. אז מה, מיעוט אחד נחשב יותר מאחר? הגנה על מיעוטים מפני הסתה נגדם ופגיעה חמורה בהם במישור הציבורי היא חלק מהחובה של איש ציבור, הוא לא צריך להתנצל על זה, הוא צריך להתגאות בזה. אין לשאמה הכהן תלות פוליטית בחרדים. הוא עשה את זה מתוקף מצפונו. 'לא ייפגעו פה מיעוטים בעיר שלי, לא אם זה להט"בים ולא אם זה חרדים'".
מתוך הדיון על הסרת יצירתו של דוד ריב ממוזיאון רמת גן
(צילום: חגי דקל)
שאמה הכהן: "אני יודע ש-80 אחוז מחברי המועצה מתנגדים להצגת היצירה, הם טענו שיש פה הסתה. אני חושש שהם יגידו 'אנחנו לא נממן את המוזיאון'".
רועי ברזילי, יו"ר המוזיאון, התייחס לטענות נגד החלטותיה של האוצרת (ריינגולד) לגבי התערוכה, וציין שנוכחות אוצרת עזרה למכור את היצירה שמימנה את שיפוץ המוזיאון בכמעט 50 מיליון שקל: "לו הייתה החלטה של הוועד המנהל בלבד, היצירה הייתה נמכרת בחצי מיליון שקל. וזה מה שאפשר להקים את המוזיאון. לשיקול הדעת שלה יש משמעות של ממש. ההתנגשות שיש בין הוועד המנהל ובין האוצרת יכולה להוביל לקטסטרופות כתוצאה מהחלטות שגויות. אני סבור באופן אישי שהתערבות בהחלטות של תכני המוזיאון צריכה להיות מאוד מידתית. אם עולם האמנות יבין שיש ועד מנהל שמקבל החלטות לצנזר יצירה כזו או אחרת - אמנים פשוט לא יציגו שם".
הסקר בפייסבוק - והסערה שעורר
הסערה החלה בסוף השבוע האחרון לאחר ששאמה הכהן פרסם פוסט בפייסבוק ובו שאל את הגולשים אם להסיר או להשאיר את היצירה שכוללת את הכיתוב "ירושלים של זהב, ירושלים של חרא". לאחר פרסום הסקר, החליט שאמה הכהן להסיר את היצירה באופן עצמאי, למרות מחאות האמנים שהתנגדו לכך.
אתמול (ג'), כ-15 אמנים הגיעו למוזיאון וכיסו את מרבית היצירות בתערוכה בבדים שחורים כאות מחאה על הסרת היצירה של ריב וכאות תמיכה באמן. חלקם כיסו יצירות של חבריהם שנבצר מהם להגיע. חלק מהמוחים נשאו שלטים שעליהם נכתב "באנו לריב" ו"אמנות לא כבקשתך".
גורמים במוזיאון הסבירו כי הם לא מתכוונים להסיר את הבדים לאחר שהאמנים יעזבו את המקום ושהם מכבדים את מחאתם. אולם כמה דקות לתוך המחאה, הגיע ראש העיר למקום ודרש מעובדי המוזיאון להסיר מיד את כל הבדים השחורים. "יש לכם חמש דקות להסיר את כל הבדים או שכולכם עפים הביתה", אמר ועובדי המקום החלו להסיר את הבדים לעיני האמנים שעוד נותרו במקום. בנוסף, מוסדות אמנות נוספים הביעו תמיכה בריב ובמוזיאון רמת גן והתנגדו לצעדיו של שאמה הכהן, שלדבריהם פוגע בחופש הביטוי והאמנות.
