כמה ימים אחרי אירועי 7 באוקטובר מצא את עצמו ששון גבאי מבשל אוכל למשפחות בתוך מסעדה. בריאיון שיתפרסם ביום שישי במוסף "7 לילות", מספר השחקן המוערך איך מצא את עצמו הופך לטבח. "הייתי בהלם בימים הראשונים ולא ידעתי מה לעשות. חיפשו זמרים להופעות, לא שחקנים, ורציתי לתרום בכל זאת. יום אחד הלכתי למסעדת 'האחים' בתל אביב, ביקשתי לעזור. התחלתי לחתוך גזר, מלפפונים. ככה במשך שבועיים, מבשל ואורז חבילות למפונים וחיילים. עשיתי את זה יותר בשביל עצמי. התרומה די מזערית, בוא נודה, אבל רציתי להרגיש שאני עוזר, כי מעבר לזה לא יכולתי לעשות משהו אחר באותו רגע. באו לבקש סלפי קצת במטבח בהתחלה, אבל אחרי שנייה כבר שכחו והתרגלו לטבח החדש".
גבאי שמככב בשני פרויקטים חדשים: המחזה "אנטיגונה" בבית ליסין והסרט "חמדה" בבימויו של שמי זרחין, מספר שבמסגרת עבודתו נתקל בתגובות פרו-פלסטיניות בחו"ל. "במהלך השהייה שלי בניו יורק גרתי בווילות קרוב ל-NYU וראיתי הפגנות תכופות נגד ישראל. מה שקורה באוניברסיטאות מזעזע. הייתי לא מזמן בפסטיבל קולנוע ישראלי עם הסרט 'בתי אהובתי' בלונדון. באו כמה פעמים מפגינים, צעקו נגד ישראל, גם ליד המלון. הצטרפתי לעונה השלישית של 'טהרן'. אני משחק איש מוסד איראני. המלחמה נכנסה לשיקולים של אפל. בגלל העובדה שישראל במלחמה, להבנתי הם החליטו לא להעלות את העונה השלישית בתקופה הנוכחית. הרי הסדרה כבר מוכנה וערוכה, אני לא יודע איך הם קושרים, הרי בסדרה הקונפליקט כביכול בין ישראל לאיראן - אז למה מפריע להם? אבל שמה של ישראל כנראה כרגע כה הובאש, כך שאולי לא רוצים להראות היום גיבורים ישראלים".
הוא גם נזכר בהיכרות שהייתה לו עם סילבסטר סטאלון בסרט שובר הקופות "רמבו" בו שיחק עמו. "הייתי בכלל שחקן בתיאטרון רציני, רפרטוארי, עמוק. הסתכלתי על 'רמבו' קצת מלמעלה, כעל ז'אנר פחות טוב מזה שאני עוסק בו בשוטף בקריירה. לא הבנתי את גודל השעה. אני מגיע לסט, לא היו חזרות, אין דבר כזה, רק צילומים. צילמו בהתחלה את הפעילות הצבאית כביכול, לא היו באמת הרבה סצנות של דיאלוגים בסט הזה. אני זוכר לילה בחושך, עברתי מתחת לגדר וסטאלון אחריי, ככה בעצם הכרנו, תוך כדי זחילה. לא קלטתי את סדר הגודל של ההפקה עד שראיתי בעיניים. סטאלון היה בשיא הקריירה שלו. היה דבר מוזר: לפעמים הוא היה נחמד, לפעמים ממש קשוח ולא דיבר, היה לא נעים ונרגן. לידו עמדו שני שומרי ראש כל הזמן על הסט, חמושים בעוזי. אתה רוצה לדבר עם מישהו על הסט, אתה מרגיש לא נוח".
בנוסף הוא מסביר למה הפוליטיקאי שגילם בסדרה "פולישוק" ועלילת הסדרה מלאת התככים, נחשבת עדינה ביחס למה שקורה בישראל עכשיו. "'פולישוק' נחשבת היום נאיבית לעומת מה שקורה במציאות. הסטנדרטים הפוליטיים, הסטנדרטים של ההתבטאות, של העשייה, של פעילות הפוליטיקאים - באמת ירדו מאוד. אני לא חושב שפולישוק, בחלומות הכי גרועים שלו, היה מאמין שהאווירה הפוליטית וההתבטאויות וההתנהגות בישראל תהיה כמו שהיא נראית כיום. הפוליטיקה יותר מסואבת, יותר בוטה, יותר פרקטית ויותר תועלתנית, שלא להגיד מגעילה. בהתחלה הייתי בהלם מצורת ההתבטאות, מצורת החשיבה, מהמסקנות הגאוניות שהם לוקחים ממה שקורה, באירועים. אני שומע התבטאויות של שרים וחברי כנסת שדי מזעזעות אותי, אבל כבר לא מופתע מכלום. מאוד מרגיז אותי חוסר הרגישות למשפחות החטופים. זה מחריד. פולישוק מולם הוא גאון וגם הגון, כפוליטיקאי וגם כבן-אדם. אני זוכר שבתקופת הסדרה היו מתקשרים אליי מהתקשורת ומראיינים אותי על דברים שקורים בישראל, שואלים מה פולישוק היה אומר. היום הוא פשוט היה נאנח ויוצא מהחדר".
