שלושה ימים לפני שיעלו על הבמה בפארק הירקון לשתי הופעות ב-9 וב-10 במאי, אדם לוין ולהקת מארון 5 עלו אמש (שישי) על הבמה באיתיחאד ארנה באבו דאבי.
לפי ההפקה המקומית, כ-18 אלף אנשים הגיעו למתחם במטרה לצפות בלהקת הפופ האמריקנית על שלל להיטיה. באיחור של דקות בודדות, כלומר מעט לאחר השעה תשע בערב, עלו חברי הלהקה ובראשם לוין לבמה.
לפי הופעת הלבוש של הסולן האמריקני-יהודי, הוא ודאי מרגיש נינוח במיוחד: חולצה מכופתרת ארוכה, מכנסיים קצרים ונעלי ספורט לבנות. הפשטות הניכרת מפריטי הלבוש של לוין הייתה כנראה רמז מטרים לפשטות שבלטה בהופעה של מארון 5 - באבו דאבי לא הייתה תפאורה מפוצצת או זיקוקי דינור, וגם לא פירוטכניקה מתוחכמת. נטו מוזיקה, וגם קצת דיבורים.
מארון 5 מבצעים את השיר Memories בהופעתם באבו דאבי
את ההופעה פתח לוין עם הלהיט Moves Like Jagger שבוצע במקור עם כריסטינה אגילרה, ומשם המשיך לרשימה ארוכה של להיטים מתקופות שונות של הלהקה, בזה אחר זה - This Love שיצא לפני כמעט 20 שנה, Stereo Hearts שירם של הג'ים קלאס הירוז שבמקור לוין רק מתארח, One More Night ו-Animals. בהופעה שמכילה כ-20 שירים, רובם המוחלט להיטים, אפשרו ללוין לחוש ביטחון רב על הבמה עד כדי כך שלפתע הוא נעלם ממנה באמצע ביצוע לדקה מוזרה - ואליה הספיק לחזור בריצה.
את ההופעה של לוין באבו דאבי ניתן לפרשן בשתי צורות: האחת - כשיש לך כל כך הרבה להיטים, יש לך האפשרות פשוט להגיע, לעשות את העבודה בחיוך קל וללכת הביתה. בלי תוספות מסביב. הפרשנות האחרת היא שלוין עלה לבמה כדי לסמן וי, וכדי לשלשל לחשבון הבנק עוד כמה מיליוני דולרים. אגב, על פי ההפקה בישראל בתמורה לשתי ההופעות בישראל, שולמו ללהקה כארבעה מיליון דולר.
סביר להניח שבמקרה של לוין דווקא אופציה א' היא הנכונה. שלל להיטי הלהקה, וניסיונו הרב של הזמר האמריקני בן ה-43 מעניקים תחושה של פאן נטול מאמץ, והאווירה המשוחררת עוברת גם לקהל. ההופעה הייתה יכולה בקלות להימשך חצי שעה נוספת, וכנראה שגם הקהל וגם לוין הנמרץ בעצמו לא היה מתנגדים - הוא הרבה לפנות אל אורחי האצטדיון ודאג להקפיץ את אלפי המעריצים המשולהבים, תוך שהוא עצמו הרבה לקפץ על הבמה.
לוין הרבה לשוב ולהודות לקהל שהגיע, והדגיש כמה שעד היום האהבה הזאת של המעריצים כלפי הלהקה לא מרגישה לו מובנת מאליה. "השנה נחגוג עשרים שנה לאלבום הראשון שלנו", הוא אמר, "למרות שהייתה לי אמביציה, לא יודע אם הייתי יכול לדמיין לפני עשרים שנה שאני אשיר את אותם השירים ועוד הרבה יותר. זה לא היה קורה בלעדיכם, אז תודה תודה תודה".
לוין גם הוסיף כי הוא מבטיח "לחזור לכאן", אבל לא ציין את שם המדינה שאליה הגיע. אגב, בהופעה בברזיל שהתקיימה לאחרונה, הוא התעטף בדגל המדינה המקומית. אז אין לדעת איזו גרסה של אדם לוין נקבל - זה שלא מציין את שם המדינה אליה הגיע, או זה שמתעטף בדגל המקומי, למרות ואולי בגלל המצב הבטחוני בישראל.
היה מי שאמר בסביבתם של הלהקה כי סיבוב ההופעות הים-תיכוני שעבר במצרים-דובאי-ישראל, כלל לא היה מתאפשר אילו הלהקה הייתה מסרבת להגיע ארצה.
אחרי כשעה וחצי של מיטב הלהיטים, שכללו בין היתר גם את Payphone - הגיע אחד מרגעי השיא של ההופעה, בביצוע לשיר Girls Like You חדי העין יכלו להבחין בפרצופה של וונדר וומן הישראלית על מסכי הבמה הענקיים, לאחר מכן יצאה הלהקה ושבה להדרן בו ביצעה את Memories ו-Suger.
מארון 5 מבצעים את השיר Girls Like You בהופעתם באבו דאבי
בתום ההופעה באיתיחאד ארנה, הלהקה האמריקנית מיהרה לטוס ליעד הבא ונחתה לפנות בוקר בישראל. אצלנו מדובר בסיפור אחר לגמרי: על פי ההפקה כ-60 אלף יגיעו להופעה הראשונה בפארק הירקון, ובשונה מההופעה בבירת איחוד האמירויות, מדובר במתחם פתוח עם קהל ישראלי - על כל המשתמע מכך. זאת בניגוד לקהל באבו דאבי שסיפק אווירה מוזרה, שלא נאמר מלאכותית, כיאה ליעד שבו רוב האנשים ברחובות הם כלל לא ילידי המקום.
את ההופעה באבו דאבי להקת מארון 5 צלחה בלי יותר מדי מאמץ. אבל בישראל הקהל דורש יותר, בטח כשנדרשים ממנו מאות שקלים לכרטיס, לא כולל תוספת לבייביסיטר ופקקים בלתי נסבלים בדרך לפארק. הלהקה וההפקה יצטרכו להראות לישראלים משהו קצת יותר מושקע בהתאם לציפיות של הופעת פארק ראשונה וגדולה פוסט עידן הקורונה.
הכתב היה אורח של הפקת המופע
