מימים ימימה נחשב סנטה קלאוס לאחד מגיבוריה המרכזיים של המיתולוגיה הנוצרית, ובניגוד לרוב הקדושים האחרים חמורי הסבר, הוא נתפס גם כבחור די עליז וסימפטי. כך שנה אחר שנה, בערב חג המולד, הוא מקבל את כל אור הזרקורים ותאורת הרחוב המנצנצת בחוצות העיר כנער דצמבר בלוח השנה. מטבע הדברים, גם הטלוויזיה והקולנוע חגגו עם סנטה קלאוס והעניקו לו מעמד של דמות ראשית באינספור סרטים ותוכניות לחג. אבל בעשורים האחרונים החלה הטלוויזיה האמריקנית לספק תחליפים לסבא החביב - מצ'ובאקה ועד הי-מן וגם פקמן. כולם הונחתו על הצופים ברחבי ארצות הברית לקראת חג המולד במשדרי "ספיישלים לחגים" (Holiday Specials), תוכניות מיוחדות ששילבו בין הדמויות הבדיוניות מהתרבות הפופולרית המודרנית לרוח הכריסמס. הפקות שעטנז מרושלות וילדותיות שנתקלו בבוז מהקהל, וזכורות לרע עד היום. אין פלא שאפילו סנטה קלאוס כבר לא בא, אפילו לא מטלפן. מי צריך אותו כשיש לנו את לוק סקייווקר, רוקט ראקון וגראמפי קאט.
1 צפייה בגלריה
פקמן, קרמיט, גראמפי קאט
(מתוך: grumpy cat's worst christmas ever / A Muppet Family Christmas / Christmas Comes to Pac-Land)
תוכניות ספיישל לחגים הן לא תופעה שיש להתפלא עליה יותר מדי. הרי כמעט לא קיים סיטקום או דרמה אמריקנית שבהם אין לפחות פרק אחד שמוקדש לחג (או ליום ההולדת של אחת הדמויות). מאז ומתמיד היה זה סוג של מפרט בסיסי עבור סדרה מתוצרת ארצות הברית. ולמען האמת, גם בימי הטלוויזיה שלנו היו אינספור משדרים לכבוד חגי ישראל - ממופעי בידור מצולמים בשילוב סטנדאפ, דרך שירה בציבור לכבוד ראש השנה ועד פרק סיום העונה המסורתי של "זהו זה" בפורים. אבל כשמדובר באותם "אירועים מיוחדים" לכבוד הכריסמס, מדובר במורשת מוטלת בספק. המיזוג של דמויות ועלילות אקשן בדיוניות עם הרוח המשפחתית של חג המולד, לצד הפוגות מוזיקליות וסלבס מן המציאות הוא בגדר ערבול על סף הטרלול. כזה שלא יכול להילקח ברצינות על ידי הצופים. מצד שני, הספיישלים הללו באמת זכורים כמיוחדים עד היום, בגלל מוזרותם. אלה כמה מהספיישלים שזכו למעמד של קאלט:
"ספיישל החגים של מלחמת הכוכבים", 1978
אין הפקת כריסמס יותר נודעת, מושמצת ומהפנטת בטמטומה מאשר זו ששודרה בנובמבר 1978 והציגה את גיבורי הלהיט הקולנועי חסר התקדים, כאדוות של הצלחה מסחרית מסחררת על המסך הקטן. לוק סקייווקר (מארק האמיל), האן סולו (הריסון פורד), הנסיכה ליאה (קארי פישר), C3PO, דארת' ויידר (בקולו של ג'יימס ארל ג'ונס) ו-R2D2 הופיעו שם, וכך גם צ'ובאקה, שהוא הדמות הראשית במיזם זה. בעיצומו של המרד באימפריה האפלה, הוא נדרש לחזור הביתה ולהתייצב לארוחה משפחתית עם אשתו מאלה, בנו לומפי ואביו איטצ'י (ואורחים נוספים מטעם האימפריה). מתוך חשש לעצבן את בת זוגו, צ'ואי לא יכול היה להרשות לעצמו להחמיץ את האירוע שמתחולל לרגל חג בדיוני ושמו "יום החיים". הוא ידע ששום תירוץ לא יעזור במקרה הזה - סגר נוקשה של הרשויות? הרעלת שינה? זה לא משכנע. כמו גם העלילה בכללותה שקופצת מסצנה לסצנה עם חללית המילניום, פלקון, ללא הגיון כלשהו לאורך כשעה וחצי.
הבמאי סטיב בינדר כלל במיזם השאפתני את הדמויות המוכרות, אלו החדשות, וכן את הופעות האורח של השחקנים ביאטריס ארתור, ארט קארני, הזמרת דיאן קארול (בקטע שירה שלא בהכרח מותאם לילדים) וחברי להקת ג'פרסון סטארשיפ שמנעימים את זמננו במעין הפסקה מאולתרת באמצע הסרט. יש פה הכול מהכול: שירים, קטעי ריקוד, אנימציה, בדיחות, חייזרים, תוכניות בישול, רגעי סלפסטיק, נאומים מלאי השראה, מרדפים בחלל, וגם מלודרמה משפחתית בבית צ'ובאקה שמתנהלת בנהמות שאולי נהירות לווקים אבל לא לנו בני האנוש. מזל שלוק, ליאה ו-C3PO, שמשוחחים איתם מעת לעת בווידאו-צ'ט טרנסגלקטי, מסבירים להם ולנו מה בעצם קורה. היוצר ג'ורג' לוקאס לא היה מעורב אישית בהפקה ורוב משתתפיה מתכחשים לה. התרומה העיקרית שהותיר הניסוי הטלוויזיוני הלא מוצלח הזה היא ההופעה הראשונה אי פעם של בובה פט הבוגדני באנימציה.
"כריסמס מגיע לפקלנד", 1982
בתחילת שנות ה-80 עוד לא היה אינטרנט אבל כבר היו משחקי מחשב, גם אם פרימיטיביים. הבולט שבהם היה כנראה פקמן, ובהשראתו נוצרה סדרת טלוויזיה באנימציה שלא האריכה ימים. למרות זאת, אולי כדי לעודד שופינג לחג של קסטות המשחק למחשבי האטארי הביתיים, הופק פרק מיוחד לכבוד הכריסמס שהתמקד בדמותו של פקמן, שבגרסה המאוירת שלו נראה כאילו נשלף מ"סאות'פארק". אבל בניגוד לציניות הקרירה הנושבת מהסדרה הסאטירית הפרועה של טריי פארקר ומאט סטון, שבו מופיע סנטה קלאוס מדי פעם כצ'ילבה של ישוע - Christmas Comes to Pac-Land שופעת חיוביות וכוללת גם הופעת אורח של סנטה כמי שמפיץ חום ואהבה ומתנות סביב העולם (פיטר קולן, שידוע כקולו של אופטימוס פריים, מגלם אותו פה).
סיפור הרקע לעלילה הוא שגרתי, מעגלי וחוזר על עצמו. כמו על צג המחשב, כך גם על מסך הטלוויזיה פקמן וחבורתו נרדפים על ידי רוחות הרפאים שמתעמרים בהם. כשסנטה מגיע העירה עם מזחלת השלג שלו, הבריונים המקומיים מבהילים את איילי הצפון שלו וגורמים לתאונה - אירוע חירום שעלול לגרום לעיכובים משמעותיים בקווי אספקת המתנות לילדי העולם. פקמן מציל את המצב, המזחלת מתוקנת, ודבריו המרגשים נוגעים אפילו לליבם הערל של רוחות הרפאים שמאפשרות לאורח להמשיך בדרכו. אחרי הפסקת אש קצרה, הקטטות בין היריבים מתחדשות, אלא שאז הם מגלים עץ אשוח ומתנות שסנטה השאיר למרגלותיו, מה שמאחד את כולם זמנית לרגל החג. אפשר לקרוא לזה שלום קר, קשה לצפות ליותר מזה בסוף דצמבר.
"הי-מן ושי-רה: ספיישל כריסמס", 1985
לאורך שתי עונות סדרת האנימציה "הי-מן ואדוני היקום"' חזינו בנסיך אדם, לצד חתול הקרב שלו, עובר שוב ושוב טרנספורמציה מכוח חרבו רבת העוצמה וזאת כדי להיאבק בסקלטור האכזר וצבא החייזרים הנבזיים שלו. אינספור הרפתקאות של הי-מן ברחבי החלל החיצון הפכו את גיבור העל המיסטי הזה לבעל מעמד מיוחד בתרבות הפופולרית - ולגיבור על עם מעמד מיוחד מגיע ספיישל חג מולד מיוחד (וטיפשי במיוחד). המכשף השובב אורקו נוחת בכדור הארץ בגלל מערכת ניווט משובשת בחללית. שם בשלג הוא פוגש שני ילדים שחיפשו את סנטה ומצאו אותו במקום. הם מתלווים אליו חזרה לכוכב אטרנייה, אלא שמה שהיה אמור להיות חופשה חביבה בחלל החיצון הפך לסיוט כשכל פושעי הגלקסיה רודפים אחריהם ללא כל סיבה נראית לעין (חוץ מהצורך של היוצרים לשלב את חג המולד ביקום הבדיוני הזה).
הי-מן ואחותו שי-רה נחלצים להצילם, אבל הישועה מגיעה דווקא מסקלטור. כמו במקרה של רוחות הרפאים מפקלנד, רוח החג מחלחלת לפתע גם אליו והוא מחליט לסייע לשני הילדים, ששבים הביתה בשלום בדיוק בזמן לכריסמס. בימים כתיקונם ,"הי-מן ואדוני היקום" הייתה סדרה אינפנטילית, רהבתנית וצעקנית. אבל לחזות בנבל האיום והנורא שלה בעל פני הגולגולת, כשהוא מצחקק ממבוכה בעקבות גילוי האדיבות וטוב לבו הרגעי, זהו רגע של שפל מגוחך גם בסביבה הטבעית הלא-טבעית שלו.
"חג המולד הקסום של אלפא", 1994
אחרי שהי-מן ירד מגדולתו באייטיז, היו אלה הפאוור ריינג'רס שהשתלטו על החלל הריק שהותיר אחריו. כמגני כדור הארץ, הלוחמים נדרשו להתייצב מול איומי הנבלים המרושעים והמפלצים המטורללים שלהם. הסדרה שהפיק חיים סבן הייתה הצלחה אדירה בשנות ה-90, ואשתו שריל תרמה לה לא פעם כתסריטאית שותפה. היא גם חתומה על ספיישל הכריסמס שמוקדש כל כולו לרובוט אלפא, שמרגיש לבד בחג המולד וסובל מחרדת נטישה לאחר שהגיבורים יצאו למשימה מוזרה: לעזור לסנטה קלאוס לחלק מתנות. בהיעדר שותפיו לדרך, אלפא מגלה את קסמו של החג ועושה היכרות עם חברים חדשים: ילדים מכל העולם שחוברים אליו תחת עץ האשוח ואורות מנצנצים. המעריצים הזדעזעו נוכח ההפקה הזולה והמרושלת שעוסקת במפגן החיבוקים והריקודים של אלפא והילדים, שכיום ככל הנראה היה נענה בתלונות מצד הורים מודאגים. אבל גרוע מכך, הרובוט וידידיו הצעירים מזמרים יחדיו את כל שירי הכריסמס האפשריים לאורך כ-20 דקות - וזו בעצם תמצית הספיישל המדובר: Jingle Bells, Jingle Bells ולא הרבה חוץ מזה.
"אנחנו מאחלים לכם כריסמס צבי", 1994
בין המתחרים הבולטים של הפאוור ריינג'רס על תשומת לבם וחיבתם של ילדי הניינטיז היו צבי הנינג'ה, שסיפקו ספיישל חג מולד משלהם המתרכז יותר במוזיקה מאשר בסיפור. מיכאלנג'לו, רפאל, לאונרדו ודונטלו מגלים בערב החג ששכחו לקנות מתנה לאב הרוחני שלהם ספלינטר. מחולל המתח, אם יש כזה, נובע מכך שהשעון מתקתק והחנויות נסגרות עוד שעתיים, ובהיעדר שירותי וולט בניינטיז, הם צריכים להטריח את עצמם לפני הקרקע ולהתחיל בשופינג של הרגע האחרון. העלילה של We Wish You A Turtle Christmas פשטנית מדי ולא מאתגרת אפילו את הקהל הצעיר הטבעי של התוכנית, אז במקום לכתוב תסריט ודיאלוגים, היוצרים (בהובלת הבמאי לארי אוסבורן) העדיפו לכתוב שירים בשלל ז'אנרים: היפ-הופ, רגאיי, פופ קצבי ואפילו אופרה. כל אלה מבוצעים על ידי שחקנים מחופשים בחליפות ירוקות בליפסינק גמלוני במיוחד. בהמשך מצטרף אליהם ספלינטר וגם חבורת ילדים בשירת "מרי כריסמס". סוף ממותק צפוי, שלא מפתיע יותר מהגילוי לגבי המתנה שרכשו הצבים: פיצה, כמובן.
"הכריסמס הנורא ביותר של גראמפי קאט", 2014
לא ברור מי העלה בדעתו את הרעיון להפיק סרט מיוחד לחג המולד בהשתתפות דמותה של החתולה כוכבת הרשת גראמפי קאט, אבל התוצאה היא סרט הכריסמס הנורא ביותר שלה, או בכלל. העלילה, שכתב הבמאי טים היל, מזכירה במשהו את "שכחו אותי בבית" - שכזכור מתחולל גם הוא בעיצומו של חג מולד מושלג. קריסטל בת ה-12 בודדה ומאמצת את גראמפי קאט לביתה, וכשלפתע היא מגלה שהחתולה הממורמרת מסוגלת לדבר. השתיים מתקשרות באנגלית צחה, ואז יוצאות להרפתקה משותפת הכוללת חילוץ כלב שנחטף על ידי זוג פושעים עלובים. הסרט הזה היה יכול אולי לעבוד לולא חוסר שיתוף הפעולה או אובדן העניין המורגש מצד החתולה, שתהילת האינטרנט שלה עלתה לה לראש. ולא רק זה - הדיאלוגים בין קריסטל לגראמפי קאט, אותה מדבבת השחקנית המוערכת אוברי פלאזה, הם רגעים מוזרים של קצרים בתקשורת שיקפיאו אתכם בזמן ובמרחב ולא בגלל מזג האוויר בדצמבר.
"משפחת החבובות בחג המולד", 1987
ערבוביה של דמויות צבעוניות, שירים, ריקודים, בדיחות, הומור סלפסטיקי ורגשנות דביקה יש גם בספיישל חג המולד של החבובות. בניגוד להפקות האחרות, A Muppet Family Christmas היה מקור לגאווה עבור הצוות מאחוריו (כולל היוצר ג'ים הנסון שחתום כמפיק אחראי) וגם להנאה של הצופים. בסך הכול, הקקפוניה האינטנסיבית הזו היא אחד מהמאפיינים של החבובות, ומרכיב מהותי בסוד קסמן שעובד גם כשהנושא סובב סביב כריסמס. אין כמעט דמות שלא לוקחת חלק במשדר, שארך כמעט 50 דקות. כל החבורה יוצאת לחופשה באחוזת אימו של פאזי הדוב איפשהו בצפון הקפוא. היא אומנם תכננה לצאת לנופש בקליפורניה, וכבר השכירה את ביתה לגבר זקן מתבודד וכלבו, אבל האורחים שצצו פתאום בהפתעה מקרקעים אותה בתרחיש שאפשר לכנותו "תקעו אותי בבית". קרמיט, פאזי, רולף הכלב, מר סופר (שסופר פתיתי שלג), אנימל ולהקתו, גונזו ולהקת התרנגולות שלו וגם תרנגול הודו ובעלי כנף אחרים, חלקם מודאגים. הם הגיעו אחרי מסע כעופות כמעט קפואים, אבל מעדיפים לא להפשיר בסיר של השף השבדי שהגיע לבשל לכולם.
המתיחות סביב ארוחת החג היא רק קו עלילתי אחד בהסתעפויות ההולכות ומסתבכות של הפרק. התפתחות אחרת היא היעדרותה של מיס פיגי. היא יוצאת באיחור מהעיר הגדולה אחרי סשן צילומי אופנה, ועכשיו סופת שלג סוערת היא סיבה לדאגה, במיוחד אצל קרמיט. אבל אל דאגה. מתברר שהגבר המתבודד הוא תואם סנטה, שמחלץ את החזירה המפונקת ומביא אותה הביתה בבטחה - וכך גם את ההפקה כולה, הנמרצת ומשעשעת על פי הסטנדרטים הרגילים של החבובות. כל כך הרבה מתרחש מסביב, אבל על פי ההיגיון הפנימי של הסדרה וההיכרות שלנו עם הדמויות האהובות. הכריסמס במקרה זה הוא כמעט תירוץ לכנס את כולם יחדיו ולחגוג, ליהנות ובעיקר לצחוק מהומור בריא, לפעמים עוקצני ורלוונטי גם היום (כמו למשל ביקור פתע של קרמיט ואחיינו רובין בפארגל רוק, שם הם מתקבלים בחשדנות מחשש שהם מביאים איתם בקטריות מבחוץ) - כל זאת בלי להיות דביקים יתר על המידה. אל תצפו שסטטלר ו-וולדורף ("הזקנים של החבובות") יפסיקו לרדת על כולם, או שאנימל יימנע מלטפס על כולם. במקרה של החבובות, עולם כמנהגו נוהג וזה משעשע כתמיד. כך צריך לעשות זאת כנראה, אפילו באירועים מיוחדים כמו משדר כריסמס.
