הסופרת ג'ואן דידיון הלכה לעולמה היום (ה') בגיל 87 בביתה שבמנהטן. גורמים בהוצאת הספרים שעימה עבדה מסרו לתקשורת שמותה קשור במחלת פרקינסון שתקפה אותה בשנים האחרונות.
דידיון, שפרצה לזירה הציבורית לפני כשישה עשורים, נחשבה לאחד הקולות הביקורתיים, המקוריים והפיקחים ביותר בכתיבה האמריקנית. במקביל, בספריה האישיים שיתפה את קוראיה במתרחש בחייה בכנות נדירה.
בשורה ארוכה של רומנים, מסות ספרותיות ותסריטים, דידיון צללה לנבכיה של התרבות והחברה של ארצות הברית בניסיון להבין את הכוחות המניעים אותן, ולשרטט תמונה מדויקת ככל הניתן של יחסי הכוחות בין הפרט לבין הכלל. עם ספריה המפורסמים שראו אור בעברית נמנים "ספר של תפילה פשוטה", "הדבר האחרון שהוא רצה" ו"שנה של מחשבות מופלאות".
היא נולדה בדצמבר 1934 בסקרמנטו, בירת קליפורניה, והחלה לכתוב כבר כילדה. בספריה סיפרה כי בשנות ה-40 הרבתה משפחתה לנדוד בין ערים, כיוון שאביה היה חייל בצבא ארצות הברית. בשנות ה-50 היא למדה ספרות אנגלית באוניברסיטת ברקלי, ובמקביל החלה לעבוד בכתב העת "ווג", והתקדמה במהירות לתפקיד עורכת.
הרומן הראשון של דידיון - Run, River - התפרסם בשנת 1963. בשנה שלאחר מכן נישאה לג'ון גרגורי דאן, שעבד כעיתונאי במגזין "טיים". השניים עברו לגור בלוס אנג'לס, ונשארו שם למשך כשני עשורים. בשנים הבאות, מאז ועד היום, פרסמה עשרות רומנים ומסות עיתונאיות-ספרותיות, והרבתה לכתוב בכתבי עת מובילים, בהם "אסקוויר", "הניו יורק טיימס" ו"הניו יורק ריוויו אוף בוקס". היא ובעלה דאן כתבו יחד תסריטים, שחלקם זכו להצלחה.
במסה שפרסמה תחת הכותרת "האלבום הלבן", סיפרה דידיון על מצבה הבריאותי והנפשי וחשפה כי היא מתמודדת עם ורטיגו, בחילות וטרשת נפוצה. בספרה משנת 2005, "שנה של מחשבות מופלאות" (שתורגם וראה אור בהוצאת מטר), חשפה שתי טרגדיות אישיות שעימן התמודדה בחודשים שלפני כן: בתה המאומצת מתה בעקבות סיבוך רפואי חמור שהחל מדלקת ריאות ובאותה עת מת בעלה מהתקף לב.
"החיים משתנים במהירות. החיים משתנים ברגע. את מתיישבת לארוחת הערב והחיים כפי שאת מכירה אותם מסתיימים", כתבה שם. ובמקום אחר הוסיפה: "מתברר שהיגון הוא מקום שאיש מאיתנו אינו מכיר, עד שהוא מגיע אליו. אנחנו צופים מראש (אנחנו יודעים) שמישהו קרוב אלינו עלול למות, איך איננו מסתכלים מעבר לימים או לשבועות הספורים שיבואו מיד לאחר אותו מוות צפוי".
