מכיוון שזמננו על הכדור הזה קצוב, אני חשה חובה לציין שדרמת ה"מי עשה את זה" החדשה של HBO, "היית צריכה לדעת" היא מסוג הסדרות שאם מישהו היה צריך להירצח בהן - זו כנראה הסדרה עצמה. ינסו למכור לכם אותה כסוג של סיקוול ל"שקרים קטנים גדולים", כעוד מוצר מבית דיוויד אי. קלי, התסריטאי-מפיק שתסרט והפיק את שתיהן. וקווי הדמיון באמת רבים אבל אם "שקרים קטנים גדולים" הייתה עיבוד סביר לספר מעולה של ליאן מוריארטי, "היית צריכה לדעת" (The Undoing, שעלתה אמש, ב', ב-Yes, HOT וסלקום TV) היא עיבוד עלוב וחסר השראה לרב המכר של ג'ין האנף קורליץ, You Should have Known. דהוי עד כדי כך שאפילו אם החיים שלכם בהולד בימי קורונה, הזמן שלכם עדיין ראוי ליותר.
למעשה תפיקו יותר תועלת מלכתוב אותה בעצמכם, וזה לא יהיה קשה. הכל מוכר וצפוי ב"היית צריכה לדעת". ניקול קידמן היא גרייס פרייזר, פסיכותרפיסטית עשירה שגרה במנהטן, נשואה לאונקולוג ממוצא בריטי, מקסים ושנון (יו גרנט) ויש להם ילד אחד שלומד באיסט סייד. הם מתנהלים בשגרת חייהם הנוחה – גרייס היא אישה חדת אבחנה ונועזת שמטיחה במטופלים שלה את האמת הבלתי מתפשרת על עצמם. מצד שני, היא כמובן מכילה וליברלית הרבה יותר מהאמהות האחרות במעגל החברתי שלה, שהן קריקטורה של נשים לבנות ועשירות שמארגנות אירועי גיוס כספים לגופים עשירים ממילא. גרנט הוא גרנט, מבטא מקסים ושורות שנונות שמנסה להיחלץ מהחיים עם הקסם הנבוך שלו.
די מהר מצטרפת למעגל האמהות אישה צעירה, מסתורית, מינית שלא לצורך ולטינית – אם יש עוד סטריאוטיפ שהדמות הזאת פספסה סירי תפוטר – והיא עושה דברים שערורייתיים כמו למשל להניק את התינוק שלה בחברת נשים אחרות (מתילדה דה אנג'ליס). אל תתרגלו אליה, היא נרצחת כבר בפרק הראשון ומשם מתחיל הקמינו דה סנטיאגו הצפוי לאורך שישה פרקים, עם קליף האנגרים משגעים ופרקים שלא קורה בהם כלום אבל כל הנוגעים בדבר מעמידים פנים שהם עמוסים בהתרחשויות.
"היית צריכה לדעת" מנסה לתפוס את כל הקצוות בסדרה אחת, ובכל זאת לא מצליחה שלא לטבוע. כל החשודים הרגילים כבר שם: משפחה מושלמת, המעגל החברתי האמיד והמהוגן שתחתיו רוחשים סודות אפלים ואנשים מגעילים, חקירה משטרתית בה כולם מעידים שהם לא היו מאמינים שזה יכול לקרות אצלם ולא ראו את זה מגיע, למרות שבעצם חשדו במשהו כל הזמן, אישה שמנסה להשתלט על חייה שמתפרקים תוך רגע אחד. כשהיא נעה מטוויסט לטוויסט מבלי להגיד שום דבר מעניין על הדמויות שלה, "היית צריכה לדעת" מתגלמת בסבוניה חברתית שהופכת לחקירה משטרתית שמתחפשת לדרמה משפטית (ואפילו שם אי. קלי, משפטן בעצמו, שהעניק לנו את "פרליקטי LA" ו"אלי מקביל", לא מצליח להתעלות מעל הבינוני מינוס).
גם ניקול קידמן, שמעולם לא חיבבתי ואין לי כוונה להתחיל עכשיו, לא מצליחה להפיח חיים בדמות שהתסריטאי שלה וידא את הריגתה עוד לפני שצולם פריים אחד. המניפולציות העריכתיות – המוזיקה המאיימת, התזזיתיות, הקלוז-אפים על גלגלי העיניים של קידמן – שאמורים לייצר אימה רק הופכים את העניין לנלעג עוד יותר. מי זאת האישה הזאת? למה היא תמיד עם אותה הבעה? מה עובר עליה מבפנים? המוטיבציה של הצופה לגלות את התשובות לשאלות הללו מתמסמסת ככל שהפרקים מתקדמים (חמישה מתוך השישה נשלחו לביקורת) ונשאר רק האספקט האסתטי והמושקע –אנשי תעשייה מבלבלים לא פעם בין תקציב לעלילה – למי שעדיין מפנטז על ניו יורק של אחרי הקורונה. "הם חושבים שייסלחו להם על הכול כי הם עשירים", רועם הטריילר של הסדרה. ובכן, "היית צריכה לדעת" היא בהחלט סדרה עשירה, אבל לא, הכסף לא יציל אותה הפעם.