"אנחנו לומדים משהו על הסיפור אבל לומדים גם על עצמנו במציאות שלנו בארצות הברית, במערב אירופה, באוקראינה ובישראל. גם כשהשגרה יציבה ובטוחה לכאורה, לעד נצטרך לבחון את עצמנו בכנות ולשאול: מה קורה כשיונה נאלצת להפוך לנץ בעל-כורחה או מרצון? ומה המחיר שהיא משלמת כדי לשרוד בחרדה תמידית, בלי תקווה, בלי שאיפות לשלווה, ושלום? האם כדי להילחם באופל, עלינו להיות חשוכים בעצמנו? האם אלו חיים ששווה למות בעבורם?". במלים אלה נחתמה הביקורת של העונה הראשונה של הסדרה "טבעות הכוח" בספטמבר 2022. מאז הכול השתנה בעולם, שלנו. בארץ ישראל, לא בארץ התיכונה. ועדיין, האזהרה העגומה של טולקין בנוגע לטבע האדם נותרה שרירה וקיימת כמו מאז ימי קדם, והיא מקבלת ביטוי מרהיב ויפהפה וכל כך קודר וכואב גם על המסך בסדרה המושקעת מבית אמזון.
"שר הטבעות: טבעות הכוח", עונה 2 – טריילר
(באדיבות אמזון פריים)
את ספרי "ההוביט" ו"שר הטבעות" הגה ג'יי.אר.אר. טולקין הבריטי ערב מלחמת העולם השנייה, כשהאופוריה של מדינת מערב אירופה וארצות הברית אחרי הניצחון הגדול במלחמת העולם הראשונה התפוגגה. המהפכה הקומוניסטית ברוסיה הייתה בגדר רעידת אדמה גיאופוליטית ורעשי הרקע האידיאולוגיים שלה שהורגשו בכל מקום. בניסיון נואש לשמור על יציבות מול השיטפון שפרץ ממזרח, מנהיגים שאננים קהי חושים העדיפו להתעלם מאיום הרייך השלישי שהופיע פתאום עם שפמפם קטנטן מתחת לאף. חלקם אף העדיפו לשתף איתו פעולה מתוך אחדות אינטרסים. התנועה הנאצית הייתה לנכס במאבק מול הקומוניזם, ולשם כך ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין הוביל את מדיניות הריצוי של ארצו מול אדולף היטלר.
אנחנו יודעים איך זה נגמר בשנות ה-30 באירופה. כיום אנחנו חווים על בשרנו תרחיש דומה במזרח התיכון. כל אחד ינסה לחשוב מיהו מי בתסריט האימה הנוכחי שהכתיבה לנו המציאות. וכך גם בתסריט שגיבשו יוצרי "טבעות הכוח" ג'יי.די. פיין ופטריק מקיי. הדמויות מזוהות ומאופיינות בהתאם למורשת טולקין כגיבורים ונבלים, על הרצף של טוב ורע, אולם הערך המוסף של הסדרה הוא השבריריות של ההפרדה הערכית הזו. מה שמוסרי בעיני אחד, הוא חטא גדול בעיני אחר. האור של אחד, הוא החושך של אחר. מעריצים לא מעטים של טולקין התלוננו על הגישה היחסית הזו, אבל גם פה מה שצופה אחד אוהב, השני שונא, וההפך. בסופו של דבר הכול בעיני המתבונן. וכך גם במקרה של המתבוננים בהתרחשויות פרק הפתיחה של העונה השנייה שמתאר את מהלך העניינים מנקודת מבטו של סאורון, הנבל הזדוני שמסכן את הארץ התיכונה, או לפי תפיסתו, מנסה לתקן אותה.
3 צפייה בגלריה
. הדמויות מזוהות ומאופיינות בהתאם למורשת טולקין כגיבורים ונבלים, על הרצף של טוב ורע, אולם הערך המוסף של הסדרה הוא השבריריות של ההפרדה הערכית הזו. מתוך: "שר הטבעות: טבעות הכוח - עונה 2 "
(באדיבות אמזון פריים)
העונה הראשונה והמצוינת העמיקה אל תוך החששות של תושבי הארץ התיכונה מהמשבר הקיומי שצץ אחרי עידנים של שלום ושגשוג, ובסופה נחשפה זהותו של סאורון הערמומי. הוא אימץ זהות בדויה כמלך אנושי בשם לורד הלברנד (צ'רלי ויקרס). עד לגילוי המטלטל, שסדק את הקונספציה המקובלת על הנהגת האלפים, העלילה העמיקה לתוך החיים בצל האיום שמזדחל לפתחה של הציביליזציה. דרך סיפוריהם של האלפים, הגמדים, בני האדם הדרומיים וההוביטים מהפלך, למדנו על ההסתגלות המנטלית שנדרשת בהתמודדות עם הזרמים העכורים שמבעבעים מתחת לפני השטח, מתוך ניסיון נואש להיאחז בשגרה ובשאיפה ליציבות. בין תמימות לחדשנות, בין תקווה לאבדון, בין דעות קדומות לחרדה. של הדמויות ושלנו הצופים.
בניגוד לטולקין שאימץ את נקודת מבטם של ההוביטים הנאיביים, את קו העלילה המרכזי של הסדרה מובילה גלדריאל, האלפית הלוחמנית, שנחושה לאתר את סאורון ולבצע בו סיכול ממוקד למען ביטחון הציבור וגם מתשוקה לנקמה על רקע אישי. פגשנו אותה בגילומה של קייט בלאנשט בסרטי "שר הטבעות" של פיטר ג'קסון, ואילו פה זוהי מורפיד קלארק שמופיעה בגרסה צעירה שלה. גלדריאל החשדנית הייתה הראשונה להזהיר משובו של סאורון, ונתקלה בהתעלמות מצד ההנהגה, וגם מחברה הטוב אלרונד (רוברט ארמאיו) שקץ בהתנהגות הכפייתיות שלה. אבל היא שקראה "זאב, זאב", אכן נתקלה בזאבים, מפלצתיים. ובעקבותיהם גם בכנופיות אורקים מבחילים ומלכם המרושע אדר (ג'וזף מאולי), שנחשד כסאורון, או שליחו. נהוג לומר שמשנכנס אדר מרבים בשמחה, אך במקרה זו הוא מביא עימו עצב, אכזריות ומוות, כשהוא מנהיג את נאמניו המעוותים לארץ התיכונה, בה הם רואים שטח מחיה חדש. גם לנוודים המעוותים הללו מגיעה הגדרה עצמית והם נכונים להילחם עליה.
קווי העלילה המסועפים כפי שפותחו היטב בכל קצוות הארץ ותושביה, קיבלו כאמור תפנית אדירה כשזהות סאורון נחשפת והוא עובר מגורם מחתרתי למחבל פעיל בעונה השנייה. הפעם האלפים כבר ערוכים לקראתו, והצטיידו בחימוש חדש שסיפק להם קלברידור המבריק: שלוש טבעות כוח עשויות ממינרל נדיר שנמצא במכרות הגמדים, ושאמורות למגר את האופל המתפשט. המלך גיל-גלאד (בנג'מין ווקר), זקן השבט קירדן (בן דניאלס) וגלדריאל עונדים אותן, כי כמו בכל ממשל הגון, גם כאן צריך איזונים ובלמים. אבל לסאורון יש תוכנית זדונית משלו והוא פונה לאותו קלברידור (צ'רלס אדוארדס), ומתמרן אותו לחבר אליו. דברי חנופה והבטחה לשיקום התהילה האבודה מספיקים כדי לגרום לממציא לבגוד בחבריו, ולעמול על טבעת חדשה לבן בריתו החדש (זו שלימים תהייה מוכרת כ"מיי פרשס"). מפה הכול מתחיל להסתבך. קצת יותר מדי, עם עלילה שלעתים יוצאת משליטה.
3 צפייה בגלריה
עדיין היצירה הכי קולנועית על המסך הקטן. מתוך "שר הטבעות: טבעות הכוח", עונה 2
(צילום: Ben Rothstein / Prime Video)
בכל הנוגע לערכי ההפקה שלה, "טבעות הכוח" היא עדיין היצירה הכי קולנועית על המסך הקטן. למען האמת גם הגדול. עם תקציב של מאות מיליוני דולר בחסות חברת אמזון, בניית העולם מרשימה ביותר מהפרטים הקטנים לגדולים, על פי הרף הגבוה שנקבע בעונה הראשונה. למרות זאת, הסדרה התקבלה בהתנגדות אדירה מצד המעריצים הקנאים של טולקין שהתלוננו על עיצוב הדמויות בהתאם לגיוון האתני הנהוג בהפקות הוליוודיות עכשיות. הם ראו בכך בגידה ברוח ספרי המקור שנכתבו בהשראת הפולקלור הנורדי, שלא מותירים אפשרות לאלפים, גמדים והוביטים כהי עור. אלו טענות מטופשות שנשאבות לענייני פוליטיקלי קורקט במקום להעמיק בעניין הפוליטי עצמו, והתשתית הרעיונית העשירה שבתוכה פועלות הדמויות. מרוב העיסוק התפל בליהוקים כאלה או אחרים, נעדר מהשיח הדיון המהותי במלחמה, הישרדות, שבטיות וסכנת הכוח המשחית.
הבעיה של העונה החדשה נובעת מסיבה אחרת, ומהותית יותר ברמה הנרטיבית: התעלומה נפתרה, אנחנו יודעים מיהו סאורון, וכך גם אלו שיוצאים לערוך בו סיכול ממוקד. עתה, משגבולות הגזרה הוגדרו, המסתורין פג והעלילה נעה מחרדות לפתרונות מעשיים, ואלו לא משכנעים. במקום קרבות, מארבים והתנגשויות אלימות שמונעות מהיגיון פשוט, הדמויות נשאבות לספינים, טריקים ושטיקים, בריתות ובגידות מהסוג של "משחקי הכס". דווקא בעת הזאת, כשהם נדרשים למעשים, כולם נתונים למניפולציות זולות ומאבדים את עמוד השדרה שלהם, ולא פעם איברי גוף אחרים ברגעים האלימים עד מזוויעים שהסדרה גדושה בהם. אפשר לבנות על זה סצנה מבדרת אחת או שתיים, אבל כל זה זניח ואף פוגם בתמונה הגדולה והתשתית הרעיונית שלה. עד כדי כך שבשלושת הפרקים הראשונים יש געגוע אמיתי לאורקים החייתיים, המכוערים, הטפשים, שפועלים מן הבטן.
3 צפייה בגלריה
משגבולות הגזרה הוגדרו, המסתורין פג והעלילה נעה מחרדות לפתרונות מעשיים, ואלו לא משכנעים. מתוך "שר הטבעות: טבעות הכוח - עונה 2 "
(באדיבות אמזון פריים)
ואולי בעצם זה לא עד כדי כך מופרך. תככים ומזימות פוליטיות הולכים יד ביד עם מלחמות, וכך גם השחיתות השלטונית והמוסרית. הסדרה מזהירה משאננות ביחס לאיום מבחוץ, אבל עומדת גם על סכנת ההרס העצמי מבפנים. מנהיגים תאבי כוח שמנצלים את שעת המשבר כדי לתמרן את הסובבים אותם ולצבור עוצמה פוליטית. האזהרה הזאת מוכרת ליותר מדי בני אדם באזורי סכסוך ברחבי העולם, ולרוע המזל גם לנו, הצופים הישראלים. כנופיות אורקים שפושטות על קהילות וטובחות ללא רחם בנשים וילדים זה לא משהו שמתרחש רק בעולם הבדיוני של טולקין. חווינו על בשרנו זוועות דומות ב-7 באוקטובר. גם לנו יש סאורון משלנו. סינווארון. והוא מתוחכם ונחוש כמוהו. כולנו היינו רוצים בחיסולו. אבל האם זה מה שיפתור את האיום הקיומי שמולו אנו ניצבים.
אז מה אפשר לקחת מהעונה השנייה והפחות מוצלחת של הסדרה למציאות הקשה שלנו, הצופים הישראלים? כמו בארץ התיכונה, ההלם מאחורינו והשאלה שנותרה היא איך ממשיכים מפה ומשתקמים. "טבעות הכוח" מזהירה שמלחמה היא טבעת חנק, לא פתרון ולא גאולה. ציביליזציה שחיה על חרבה בשם זעם קדוש ונקמה, משרטטת את ההגדרה העצמית שלה מתוך יחסה העוין לאויביה. ממש כפי שגלדריאל מאבדת עצמה כשהיא מתמסרת לרדיפת העמלק שלה ומיגורו. הניצחון המוחלט שהפך למטרת חייה. כך גם במקרה של מנהיגים שהתמכרו למלחמה שפוגעת בחברה האזרחית לא פחות מאשר באויב. ההיסטוריה האנושית המתועדת, וגם זו כפי שהיא משתקפת במרחבים המדומיינים של הסדרה לא מבשרת טובות ומעלה שאלות על מי אנחנו, מי היינו רוצים להיות ומה נהייה מאיתנו. תהא אשר תהא התשובה, בואו נקווה שאת העונה השלישית, נקבל בימים אחרים, טובים, שלווים ויציבים יותר.
