שנת ההישגים של טיילור סוויפט המשיכה איתה גם לטקס ה-VMA של MTV לשנת 2024, שנערך הלילה (ד') בניו יורק, כשהפכה לזוכה הגדולה של הערב עם לא פחות משבעה פסלונים מתוך 12 מועמדויות - בהן פרס אמן השנה, קליפ השנה, והפופ הטוב ביותר, כשהאיחוד שלה עם פוסט מאלון על השיר Fortnight הניב לה גם את פרס שיתוף הפעולה הטוב ביותר. בכך, היא הדיחה את ביונסה מפסגת שיא הזכיות ב-VMA עם 30 פסלוני איש-ירח שצברה סך הכול לאורך הקריירה (בעוד ביונסה מחזיקה ב-26 פסלונים כזמרת סולו). המחמירים יאמרו שהן השוו את מספר הזכיות - אם מחשיבים את הזכיות של ביונסה עם דסטיניז צ'יילד ועם בעלה ג'יי-זי כחלק מביצועיהם כצמד. בנוסף לכך, סוויפט שברה שיא נוסף כשהפכה לאמנית הראשונה שזכתה בפרס קליפ השנה עם זכייה חמישית בקטגוריה.
4 צפייה בגלריה
טיילור סוויפט לצד פוסט מאלון בנאום הזכייה שלה בטקס פרסי ה-VMA לשנת 2024
(צילום: Charles Sykes/Invision/AP)
בנאום זכייתה על השיר Fortnight, סוויפט דיברה על בימוי הקליפ והודתה לאנשים הרבה שהיו מעורבים בהפקתו - בהם בין היתר בן זוגה טראוויס קלסי ש"כל דבר שהוא נוגע בו הופך לאושר וכיף, ועל כך שעודד אותי מהצד בסטודיו שבו צילמנו את הקליפ. אני רוצה להודות לו על התרומה שלו לצילומים, ואני אזכור את זה לנצח". כמו כן, היא הודתה למעריציה והוסיפה: "אם חציתם את גיל 18 - בבקשה הירשמו ולכו להצביע לדבר חשוב אחר שמתקרב - הבחירות הנשיאותיות". כזכור, רק בימים האחרונים סוויפט הביעה את תמיכתה במועמדת לנשיאות קמלה האריס, וצירפה לינק לאתר ההרשמה הממשלתי להצבעה - כשעל פי הנתונים, נרשמו אליו בעקבות זה קרוב ל-400 אלף איש בפחות מחצי-יממה.
עוד זכיות בולטות בטקס - שישודר בגרסה ערוכה ומתורגמת היום ומחר ב-MTV ישראל - נרשמו מצד אמינם שרשם קאמבק מוצלח כשלקח הביתה את פרס ההיפ-הופ ופרס האפקטים המיוחדים על Houdini, הראפרית מייגן די סטליון - שגם הנחתה את הערב - שזכתה בפרס הבימוי האמנותי על BOA ובפרס הווידאו הוויראלי על Mamushi. חברתה הטובה של סוויפט - סברינה קרפנטר, זכתה בפרס שיר השנה עם Espresso הממכר, צ'אפל רואן זכתה בפרס תגלית השנה (והקדישה את הניצחון שלה לאמני הדראג והקהילה הטרנסית), סזה זכתה בפרס ה-R&B הטוב ביותר עם השיר Snooze, לני קרביץ גבר על יו-2, קולדפליי, בון ג'ובי ועוד כשלקח את פרס הרוק על Human, וטיילה גרפה את פרסי אמנית השנה ושיר האפרו-ביטס הטוב ביותר הודות ל-Water.
על אף שהיה גדוש בהופעות ובפרפרזות לרגעים הגדולים בהיסטוריית הטקס, שחוגג 40 שנה לקיומו, הערב - שארך כמעט שעתיים - היה משמים למדי, כשלמרבה ההפתעה, ובניגוד למתרחש בפסטיבלים והופעות מוזיקה ברחבי העולם בשנה החולפת, אפילו המחאות השונות נעדרו ממנו. המחוות האופנתיות של המנחה מייגן די סטליון לרגעים הגדולים של הטקס לאורך כל שנותיו - כולל הנחש של בריטני - רק הדגימו עד כמה הוא החוויר בשנים האחרונות. אם פעם ה-VMA היה נחשב לילד הרע של עונת הפרסים - עם חטיפת מיקרופונים, ביפים בקהל ונשיקות לוהטות על הבמה - היום הוא נראה בעיקר כמו מכונת יח"צ משומנת שמפמפמת את הכוכב או הכוכבת הבאים שהתעשייה בונה עליהם - מרואן וקרפנטר ועד טייט מקריי - זמרת הפופ שמתקשה לפרוץ מעבר ללהיט Greedy שכיכב ברקע של שלל סרטוני טיקטוק במשך שנה.
בגזרת ההופעות, מחרוזת השירים של קייטי פרי - שזכתה השנה בפרס ה-Video Vanguard היוקרתי על תרומה יוצאת דופן לתרבות הפופ (או בשמו טרום הקינסול - פרס מייקל ג'קסון), הייתה ההיילייט של הערב - אבל גם היא החווירה לעומת המופע המטורף שנתנה במחצית הסופרבול והותירה אותנו עם תחושה של "היינו שם, הלאה". הניסיון שלה לנצל את הבמה כדי לקדם את האלבום החדש שלה בטח לא תרם לחשדנות על עיתוי קבלת הפרס, ולא בטוח כמה זה יעזור לה אחרי השיח השלילי שנוצר סביבה בשל שיתוף הפעולה בו עם המפיק ד"ר לוק, שהואשם בתקיפה מינית של הזמרת קשה. ההופעות של דור האולדסקול - לני קרביץ ואל. אל. קול ג'יי. - הייתה חביבה, אך לא מעבר לכך, וכמוהן גם ההופעה של אמינם - עוד קול מהעבר שזכה השנה לעדנה מחודשת ונגרר לבמה על ידי חבורת כפילים של סלים שיידי על רקע הלהיט הזוכה שלו ושל סטיב מילר, Houdini. שון מנדס אכזב גם הוא עם הופעה אנמית למדי, שהעלתה את החשש שמא הוא עדיין לא במיטבו מאז שביטל את סיבוב ההופעות העולמי האחרון שלו כדי "לשים את הבריאות שלי בעדיפות ראשונה".
מי שכן הצליחה להלהיב את הקהל הייתה מייגן די סטליון, שהצדיקה את הבחירה בה בהופעה עם הראפר היפני יוקי צ'יבה עם הלהיט הנוכחי שלהם, Mamushi. צ'אפל רואן הצליחה להצית מעט עניין כשהגיעה לבושה בשריון אבירים וירתה חץ בוער במהלך ביצוע מדויק של הלהיט Good Luck, Babe, והזמר בנסון בון הפתיע גם הוא עם הופעה מרשימה ל-Beautiful Things שלו, כשהוא יושב מאחורי פסנתר עם סרבל פאייטים כחול, כשאחת לכמה רגעים הוא מפציע בביצועי סלטות אולימפיות באוויר. ובכל זאת, בסופו של דבר, עם כל הזוהר וההייפ סביב הנשים ששלטו בטקס - לא נשאר הרבה לדבר עליו למחרת. זה לא שטקס ה-VMA גרוע, הוא פשוט לא מה שהוא היה פעם.
