בשיתוף מפעל הפיס
ספיר בילמס ז"ל החליטה ספונטנית שהיא נוסעת למסיבה ברעים יחד עם קארין ורניקוב, חברה שהכירה בטיול שאחרי צבא. בשעה 6:30 בבוקר, עם תחילת הירי, הוריה אינה ולאון התקשרו אליה וביקשו שתחזור הביתה. ספיר הבטיחה שתצא לדרך וחיברה אותם לאיכון – אבל בשלב מסוים התנועה נעצרה והדממה הגיעה. כעבור ארבעה ימים של אי-ידיעה התבשרה המשפחה כי ספיר נרצחה.
"כל הזמן הסתכלנו באיכון איך היא זזה ופתאום זה עצר, אבל לא הבנו כלום", משחזרת אמה את אותו יום נורא. "ואז התחילו מחבלים סביבה. אמרתי לעצמי מה אני מתקשרת? אולי היא בשיחים ואני מפריעה לה. התחלתי לכתוב - והיה שקט. דממה".
"התחילו לרוץ רשימות", מספרת האם על ימי חוסר הוודאות. "היא הייתה בכל רשימה. נמצאת פה, נמצאת שם. ואז אמרתי: עד שהיא לא מתקשרת אליי, אני לא יודעת איפה היא. והיא לא התקשרה". למחרת נסע האב לאון ביחד עם בנו דניאל לאזור המסיבה. "הגענו למקום שבו הטלפון שלה נעצר", משתף האב. "נעצרנו וחזרנו, חיפשנו אותה גם ב'ברזילי' כי חשבנו שהיא בבית החולים".
רק ביום רביעי, ב-5:00 בבוקר הגיעה השיחה הנוראה. "התקשרו אלינו משורה ואמרו לנו: 'תבואו לאסוף את הדברים'", אומר אביה של ספיר. "קיבלנו את השקית, עם הפאוץ' שלה ועם הטלפון".
"נראה שהיו לה 28 שעות ביממה"
ספיר היתה צעירה שאהבה לרקוד כאילו אף אחד לא רואה, אהודה בכל מקום אליו הגיעה ומוקפת בחברים, איתם שמרה על קשרים חזקים. את שחר אורנשטיין, חברתה הטובה, הכירה רק לפני שלוש שנים, אבל התחושה היתה שהן מכירות כל החיים. "ספיר היתה, לא רק עבורי, עבור כל כך הרבה אנשים, ה-חברה", מספרת שחר. "היא היתה החברה שנמצאת שם ברגע שאתה צריך אותה, לא משנה באיזה שלב של היום, החברה שמרימה, שכיף לאכול איתה, לצחוק איתה, לטייל איתה, כל דבר".
אמה אינה מתארת אותה כ"הוריקן עם חיוך". "לפעמים הייתי אומרת לה: 'ספיר, כמה שעות יש לך ביממה? נראה לי ש-28 לפחות. היא הייתה מספיקה שתי עבודות, חברים, מסיבות בין לבין לישון, לבלגן ולסדר הכול", מתארת האם.
את ההוריקן הביאה איתה ספיר למגרשים כאוהדת אדוקה של מכבי תל אביב בכדורגל. היא נהגה ללוות את הקבוצה לכל מגרש לבושה בצבע הצהוב, ואחד השירים האהובים עליה, ועל חבריה ליציעים בבלומפילד, היה "רוב השעות" של עידן רייכל.
"היא היתה יושבת עם לאון ושניהם מסתכלים על שני משחקים שונים - הוא כדורסל והיא כדורגל בפלאפון", מתארת האם. "היא ידעה לחייך, ידעה לשמוח, ידעה ללכת למשחק ולצעוק שהם אחלה, ולמחרת לצעוק: 'איך הם משחקים?!'"
הזמר עידן רייכל שנפגש עם המשפחה במסגרת פרויקט "לבכות לכם" מתחבר לדימוי "ההוריקן" של האם. "אני חושב שספיר, שהיתה הוריקן כזה בבית, כנראה ידעה לשאוב את הכוחות של הסופה מתוך ההורים הנפלאים שלה", אומר רייכל לאינה ולאון. "כשדיברנו מאחורי הקלעים הדבר שבלט לי היה שהם סיפרו שמיד אחרי שזה קרה הם חזרו לעבודה. הצעד הראשון מתוך הקטסטרופה הוא – איך קמים? אני חושב שמי שמסתכל עליהם שואב מהם הרבה כוחות".
כחלק מפרויקט "לבכות לכם", של קבוצת ידיעות אחרונות בשיתוף מפעל הפיס, המפגיש משפחות עם אמנים שיקיריהם אהבו, הקדיש עידן רייכל את השיר "רוב השעות" לזכרה של ספיר בילמס ז"ל.
פורסם לראשונה: 09:12, 14.04.24