ביום א' הקרוב הכוכבים הנוצצים ביותר בהוליווד ילבשו את מיטב מחלצותיהם וישימו פעמיהם אל טקס האמי ה-76 באולם פיקוק שבלוס אנג'לס. מדובר בערב הגדול והיוקרתי ביותר בתחום הטלוויזיה, אך קשה להתרגש לקראת המאורע כשהשנה החולפת בתחום הטלוויזיה הייתה פיהוק אחד גדול. מרגשת כמו חמסין באוגוסט, מפתיעה כמו נתניהו מבטיח שאנחנו כ"פסע מהניצחון המוחלט". הסדרות שכנראה יצאו בידיים מלאות מהטקס הקרוב זוכות מן ההפקר - קל להתבלט כשאין ממש תחרות.
נתחיל מלציין שבשנים האחרונות - כל שנה שבה לא זכינו לקבל עונה חדשה של "יורשים" (שהגיעה לסיומה בשנה שעברה וכמובן יצאה עם ערמות פרסים מהטקס הקודם) הרגישה קצת חסרה. אבל אם נשווה לשנה שעברה - סדרות כמו "הלוטוס הלבן", "עצבים" (BEEF) הנטפליקסית או סדרת הלהיט "האחרונים מבינינו" נתנו לדרמה היוקרתית פייט ראוי.
והשנה, "יורשים" כאמור הלכה מעולמנו ובצל שביתות הענק שהתקיימו בהוליווד בשנה שעברה - נדמה שהתעשייה לא ממש הצליחה לחזור למסלול. ברמה הבסיסית והלוגיסטית - סדרות רבות נאלצו לדחות את מועד יציאתן, ולכן סדרות מצופות כמו עונות חדשות ל"הלוטוס" ו"האחרונים" או "דרדוויל" בביתה החדש, נזכה לראות רק בשנה הבאה. אפילו HBO - שנחשבת לשליטה הכמעט-בלתי-מעורערת של הטקס בימים כתיקונם ולתו תקן לאיכות בכל מה שקשור במסך הקטן, רשמה מפלה כשהסדרות שלה שסומנו בתור המבטיחות ביותר השנה, כמו "המשטר" בכיכובה של קייט ווינסלט או "נאמנות כפולה" בכיכובו של רוברט דאוני ג'וניור זכו לשתי מועמדויות בלבד (דאוני ג'וניור לפרס שחקן המשנה, ו"המשטר" בקטגוריית התלבושות).
הסדרות הנ"ל אכן היו מאכזבות למדי: ווינסלט אומנם משחקת מצוין אך בסדרה שלא בטוחה מה היא מנסה לומר, ו"נאמנות כפולה" שאומנם זכתה לביקורות מפרגנות למדי אך נשכחה במהירות מסחררת. גם "בעיית שלושת הגופים" המושקעת של יוצרי "משחקי הכס" עבור נטפליקס התגלתה כסדרה שמרגישה כמו עוד אחת מסדרות האלגוריתם של ענקית הסטרימינג - הפעם לחובבי מדע בדיוני.
ועכשיו אנחנו בשלב שבו אתם צועקים, "יא'הייטרית, מה עם 'שוגון'?". אז כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל - אז בואו נתייחס רגע לשלוש הסדרות המובילות בטקס הקרוב (שיועבר בשידור חי ב-yes): "שוגון", "הדוב" ו"אייל קטן". "שוגון" מבית FX מובילה כצפוי במספר המועמדויות, ובסבירות גבוהה תהפוך למנצחת הגדולה של הטקס. אין ספק שזהו אפוס שאפתני ומרשים ובנסיבות הנוכחיות אני מאחלת לה שתקטוף כל פרס אפשרי - אבל בואו לא נשכח מאותן נסיבות. כשהמתחרות שעומדות לה בקטגוריית הדרמה היוקרתית הן סדרות כמו "הכתר" שכבר מזמן ירדה מגדולתה, "העידן המוזהב" שהתחילה ונשארה חיקוי חיוור של "אחוזת דאונטון", או "מר וגברת סמית" הכיפית (אך נטולת הערך הדרמטי) - הבחירה ברורה. יש סיכוי גבוה שבכל שנה אחרת "שוגון" - שאם נודה באמת, על כל כוונותיה הטובות היא די מעייפת - הייתה צופה מהצד בעוד סדרות טובות ממנה עולות על הבמה ולוקחות את הפרס.
גם "אייל קטן" (שזכורה יותר בשמה הלועזי, "בייבי ריינדיר") סובלת מאותה רלטיביות. זאת אומנם סדרה טובה, חזקה ומפתיעה - אך האם ההצלחה האדירה שלה זכתה לא נבעה בעיקר מזה שסוף-סוף היה משהו לראות בנטפליקס שהוא לא זבל? קשה לומר בוודאות, אבל העובדה שכל סדרה בת 10 או 20 שנה שנכנסה השנה לשירות זינקה במעלה דירוג העשירייה הפותחת, בין אם זו "האוס" או "אבודים" ו"נמלטים" שעלו רק לאחרונה, מוכיחה שהצופים צמאים - שלא לומר נואשים - לתוכן שלא מזלזל באינטליגנציה שלהם. ו"אייל קטן" היא סדרת מקור שלשם שינוי ענתה על הצורך הזה.
לצד "שוגון", הובילה במספר המועמדויות גם "הדוב" בעונתה השנייה. כאן אין מה לומר - כשמגיע מגיע, העונה השנייה הייתה מופת טלוויזיוני שצריך ללמד בבתי ספר לתסריטאות. כמובן שוב אנצל את ההזדמנות למחות על זה שהסדרה הזו, שהיא פחות או יותר התקף חרדה בן שמונה פרקים, לא אמורה להתחרות בקטגוריות הקומדיה, אבל נסתרות הן דרכי האקדמיה. מה שכן, זמן קצר לפני שהוכרזו המועמדויות עלתה העונה השלישית והייתה כל כך מלאה בעצמה וריקה מכל דבר אחר - שקצת קשה בשלב הזה לזכור לה חסד נעורים. בטקס הבא, ייתכן (ואפילו אפשר לקוות) שכבר נראה אותה פחות. עד אז ברכות לג'יימי לי קרטיס על זכייתה באמי על תפקיד האורח בפרק הכריסמס המופתי, מהפרסים המוצדקים ביותר אי-פעם.
למעשה, כדי למצוא את הסדרות הבאמת טובות שעלו השנה צריך לצאת מהספוט-לייט - למשל בקטגוריית האנימציה שם אפשר למצוא את "אקס-מן 97" שעלתה בדיסני+ ומעלה ניחוח מתוק של נוסטלגיה אך עדיין עושה כבוד למותג האהוב - והיא כנראה אחת מהסדרות הכי מהנות שנראו השנה (גם זה מעין תעודת עניות ליתר התכנים שעלו), או "הסמוראית כחולת העין" המרהיבה בנטפליקס שכבר זכתה בפרס האמי הקריאייטיבי. גם בקטגוריית המיני-סדרה אפשר למצוא השנה קצת נחמה, כאמור עם "אייל קטן" המפתיע או "פארגו" ששבה השנה עם אחת העונות המוצלחות ביותר שהיו לה - כשג'ון האם עם פירסינג בפטמות זה רק בונוס.
ומה נאחל לנו לשנה הבאה? טלווזיונית כלומר, כי בחיים עצמם ברור לכולנו שיש לנו בעיות גדולות יותר. נאחל שהוליווד תתאפס על עצמה, תצא מההלם של השביתות ואינשאאללה תביא לנו את היורשת של "יורשים" שתגאל אותנו מהשיממון הטלוויזיוני הזה שנתקענו בו. אמן.