"10 דקות אבודות" (10 Minutes Gone)? הלוואי שאלו היו רק 10 דקות ולא "89 דקות אבודות". אין טעם להתחיל ולהתייחס למותחן הפשע המדשדש במים אפסיים של בריאן א. מילר מבלי להבהיר שזו פסולת שמקומה לא אמור להיות על מסך הקולנוע. להעלות סרט כה חובבני וירוד ולדרוש עליו כסף, גם אם זה נעשה בשם המטרה המקודשת של מכירת פופקורן במזנון, זה דבר הגובל במעשה נוכלות.
"10 דקות אבודות" - טריילר
שלושת סרטיו האחרונים של מילר, "הנסיך" (The Prince) מ-2014, "זיכרון קטלני" (vice) מ-2016, ו-"פעולת תגמול" (Reprisal) מ-2018 משמשים כמצבה לקריירה של ברוס וויליס. מעולם לא שמעתם על הסרטים? מאוד הגיוני. יכול להיות שצפיתם באחד מהם בעיניים טרוטות במהלך ליל שימורים מול ערוץ כבלים מיותר. סביר להניח שגם אם ראיתם מיד שכחתם. שלושתם זכו במטאקריטיק לציונים משוקללים שנעים בין 19 בשיא ל-17 בשפל (כלומר, פחות מכוכב בודד בדירוג של 5 כוכבים), הישג שקרוב לוודאי הופך את מילר לבמאי הכי פחות מוערך בקולנוע העכשווי.
אם בוחנים את "10 דקות אבודות" כעוד פרק במסעם המשותף של מילר/וויליס לעבר ציון "0" מושלם, הרי שמדובר בגולת הכותרת של עבודתם. כפי שיודע כל כימאי ופיזיקאי, זה דבר כלל לא פשוט להגיע לדרגת האפס המוחלט. ככל שמתקרבים, כך גם קשה יותר להמשיך ולרדת. לכן הצלחתו של הסרט להתקדם ליעד זה באמצעות ציון משוקלל של 13 היא הישג שמעט סרטים יכולים להתהדר בו.
מהיכן מגיעה השכלתו הקולנועית של מילר? אם לשפוט לפי איכות עבודתו, אני מנחש שכל ילדותו הוא היה נעול במרתף, וכל שהוא ראה היו סרטי אקשן שנעשו היישר לווידיאו. כך הוא גדל, כשפסגת העשייה הקולנועית עבורו הם סרטים של במאים כושלים, שאולי פעם ראו בעצמם את "כלבי אשמורת" של טרנטינו, "ממנטו" של כריסטופן נולאן או "היט" של מייקל מאן. נדמה כי "10 דקות אבודות" מנסה לחקות, בחוסר הצלחה, סרטים איומים שנעשו בהשראת סרטים מצוינים אלו.
התפקיד של וויליס בסרט מצומצם לדקות ספורות המפוזרות על פני כל הסרט. הוא מגלם את דמותו של רקס, מעין מאסטרמיינד המושך בחוטים בעולם הפשע. בשם דמויות עלומות הוא אמור לפקח על ביצוע של שוד בנק, שמשתבש בתחילת הסרט.
למעט דקה אחת, כל הצילומים של וויליס נעשים באותו משרד. הוא מדבר בטלפון עם דמות כזו או אחרת, או מדבר עם דמות נוספת שנמצאת במשרד. זה בדיוק אותו וייב שיש לכמה מההופעות האחרונות של מורגן פרימן. שחקנים שמגיעים ליום צילומים בודד, שמקבלים את הטקסט חצי דקה לפני צילום הסצנה, ששולפים אינטונציות שחוקות ולא מסונכרנות עם הטקסטים. קליפה ריקה של מי שפעם היו שחקנים, ומזמן איבדו כל עכבה בדרך לעוד חלטורה שתשחוק את שרידי המוניטין שלהם.
הדמות הראשית היא של פרנק (מייקל צ'יקליס מ"המגן") המשתתף בפועל בשוד, אך לאחר שהוא ואחיו ג'ו מצליחים לברוח מהמארב המשטרתי, פרנק חוטף מכה מעלפת בראש מתוקף לא ידוע. זה גורם לו לאבד את הזיכרון של...חכו לזה... 10 הדקות שקדמו לכך. מישהו מחברי הכנופיה חיסל את אחיו וברח עם השלל ועכשיו צריך לגלות מי זה ואיפה הוא נמצא ולסגור איתו את החשבון.
לא אטרח לציין את שמם של חברי הכנופיה, את המיומנויות שכביכול יש להם כחלק מהכנופיה או את שמם של השחקנים האלמוניים המגלמים אותם. כולם נטולי כישרון באותה מידה. כולם פולטים באופן לא משכנע את הטקסטים המגוחכים שנוצרו על ידי מחולל תסריטים שהוזן בקלישאות של סרטי פשע ירודים. זה מפתה לתרגם את אחד הדיאלוגים של הסרט על מנת להמחיש כיצד נשמעת שיחה שכל משפט בה הוא יומרה נטולת מודעות עצמית לפוזה של קשיחות, אבל אני מעדיף לשתות אקונומיקה.
לאחר הפתיחה של הסרט כל המשך העלילה הוא מהלך שבו פרנק מצרף אליו את קלייר (מדו וויליאמס) מי שהייתה חברתו של אחיו המנוח, בניסיונו להגיע למקום בו נמצא כל אחד מחברי הכנופיה, כדי לגלות מי השטינקר, ואצל מי נמצא הדבר בעל הערך שהיה מטרת הפעולה. צופה שלא יצליח לנחש את סוף הסרט אחרי חמש דקות נדרש לבדיקה דחופה ומקיפה של כישוריו הקוגניטיביים.
באופן שלם ומושלם הסרט מצליח להיות כושל בכל רגע. אוסף שוטים בסטאדיקאם של אנשים מחזיקים כלי נשק – אינם סצנת שוד. איומים בניסוח קשוח – אינם טקסט. חיסולים באקדחים של עוד ועוד דמויות – אינם דרמה. וזה אינו סרט.
