אוקי, נטפליקס, אנחנו צריכות לדבר. אני יודעת שאת חושבת שהיחסים שלנו נהדרים כי הנה, סדרה כמו "סקס/לייף", שכולה פורנו רך וגנרי הצליחה למצוא את דרכה אל ראש מצעד הפזמונים שלך. אבל ממש כמו היחסים הבעייתיים של בילי וקופר, הזוג הנשוי באושר לכאורה שמככב בסדרה, היחסים שלי ושלך נמצאים על ספו של משבר חמור. אני מרגישה שאם תתחבי לתודעה שלי עוד סצנת סקס אחת חסרת משמעות שכולה גניחות, השתנקויות, הפשטה חסרת שליטה ושאר קלישאות מיטה, אחזור לאקסית המיתולוגית שלי, HBO. גם היא חזקה בפורנו רך אבל היא לפחות המציאה את הז'אנר ואפילו מצליחה להצמיד אליו קצת תוכן פה ושם.
וזאת הצרה עם האלגוריתם המקולל של נטפליקס, שחושב שהוא הצליח לפצח את השיטה. אחרי "365 ימים" ושאר מטעמי שיגולים שחברת הסטרימינג מביאה לפתחם של המנויים' ההשערה (המוצדקת לעיתים, למרבה הצער) היא שכל מה שצריך כדי לייצר להיט זה הרבה סצנות סקס וקצת חומר ארעי שיחבר אותן יחד. "סקס/לייף" עונה לגמרי על ההגדרה הזו, וחטאה הגדול הוא שהיא אפילו לא מודה בזה, אלא מתיימרת לעסוק ברעיונות נשגבים וקיומיים הרבה יותר.
בילי היא אישה בשנות ה-30 לחייה. ברקורד שלה יש תקופה פרועה של התנסות ביחסים עגומים עם שלל בחורים שהתעללו בה נפשית, אבל מה שחשוב הוא שהסקס איתם היה נהדר. זמן קצר אחרי הפרידה מהאחרון שבהם, בראד (אנחנו יודעים שהוא ילד רע כי הוא לובש מעיל עור), היא פגשה את קופר, הנסיך מהאגדות שמייצג את ההיפך המוחלט של הבחורים שאיתם היא נהגה להזדווג - הוא איש משפחה ישר, נאמן, מכבד ומפרנס. היא מביאה אתו שני ילדים מתוקים אבל יום אחד מתעוררת ומגלה שהיא בעצם מתגעגעת לסקס עם הבחור הקודם שלה, שכנראה מעולם לא התאוששה מהפרידה ממנו.
אולי זה הזמן לציין שבילי למדה פסיכולוגיה באוניברסיטה, אבל משום מה לא עולה על דעתה לדבר עם בעלה החמוד על חוסר הסיפוק שלה מיחסי המין שלהם ועל העובדה שהיא מתגעגעת לאשה הפרועה שהייתה. לא. היא עושה את הדבר ההגיוני ומתחילה לסבך את המצב באופן אגואיסטי לחלוטין כך שהחיים של הסובבים אותה יהפכו לגיהינום, אבל העיקר שזה מאפשר אינסוף פלאשבקים של סצנות סקס חסרות השראה ומשעממות שעושות עבודה נפלאה בלהוציא את החשק לסקס.
היומרה של "סקס/לייף" להציף נושאים קיומיים כמו געגוע לעבר, תחושת החמצה, עייפות ושחיקה במערכת נישואים, מעיקה עוד יותר כשמסתבר, בעיקר בסגירה ההזויה של העונה, שאין לה שום דבר עם המציאות. הבחירות וההחלטות של הדמויות לא הגיוניות או עקביות משום בחינה, הדמות של הבחור הרע מהעבר הופכת את עורה בהתאם לצרכים של התסריט, בן הזוג מגלה שהיא בעצם מפנטזת על גבר אחר ומנסה לחקות אותו, המטפלת זמינה תמיד בהתראה של חמש דקות בטלפון כדי להישאר כל היום עם הילדים כדי שבילי תוכל לצאת לצוד את הפנטזיות שלה - ואף אחד לא מדבר על כלום.
למעשה בילי, שהיא ללא ספק הדמות המרכזית בסדרה, מגלה עניין בנושא אחד בלבד שמניע אותה לכל אורך הפרקים: סקס ואיך לעשות עוד ממנו. כמעט בלתי אפשרי עבור הצופה לפתח אמפתיה ללבטים, לדילמות ולמצוקות שלה כי בילי היא ילדה מפונקת ש"רוצה הכל" ומדברת כאילו התסריטאי שכתב אותה ער כבר שלוש יממות רצוף והתזונה היחידה שלו מורכבת מטלנובלות. החיבור היחיד למציאות הוא בעובדה ששני השחקנים שמגלמים את בילי והאקס שלה, בראד, הפכו לזוג בחיים האמיתיים אחרי שהכירו על סט הצילומים בסדרה. זה עדיין לא מציל את "סקס/לייף" מול האישום החמור ביותר נגדה, על אף כל המאמצים, הצילום המושקע, האנשים היפים והניסיון להטביע את המסך בחושניות. היא לא מבדרת, לא סקסית, ולא תעצור את מעגל האימה המשובט שנטפליקס עמלה עליו ברגעים אלה ממש. תהנו!
