בתחילת השבוע, לרגל עליית אפוס המד"ב החדש "חולית", הפציע באתר "הגארדיאן" אייטם הסוקר את האימפקט התרבותי של הרומן עליו מבוסס הסרט, מאת הסופר המנוח פרנק הרברט. אבל מה שמעניין פה זו הכותרת שניתנה לאייטם: "חולית: התשובה של המדע הבדיוני ל'שר הטבעות'".
זו לא הפעם הראשונה שבה יצירתו של הרברט זוכה להשוואה הספציפית הזו – ובחלק מהוצאותיה התהדר על כריכתה ציטוט של סופר מד"ב אגדי אחר, ארתור סי.קלארק, המשווה בין שתי היצירות. זה לא מפתיע, הרומן "חולית" עומד כשרגליו נטועות בשני הז'אנרים – יצירת מד"ב אפית עם אלמנטים של פנטזיה הרואית קלאסית. אבל ההשוואה גם מעידה על מעמדו הרם של "חולית". כפי ש"שר הטבעות" של טולקין עיצב את סיפורת הפנטזיה, לפחות בתצורתה המודרנית – "חולית" הותיר חותם בל יימחה על הז'אנר שלו ועל תרבות הפופ בכלל (גם אם באופן מעט פחות גורף). כל מי שזקוק להוכחה מוזמן לסקור את סאגת "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס, שיצאה לדרך עם סיפור העוסק בנער הגר בפלנטה מדברית, מגלה את ייעודו המשיחי בחברה גלקטית עם סממנים פיאודליים וטכנולוגיה מעט אנכרוניסטית, ומוצא את עצמו נאבק בקיסרות אכזרית. אגב, הפרמיס הבסיסי הזה רחוק מלהיות הדמיון היחיד ל"חולית" שתמצאו בקורותיהם של לוק סקייווקר וחבריו.
אבל את ההוכחות להשפעה הגדולה של "חולית" על הז'אנר תמצאו במקומות נוספים פרט לסאגת "מלחמת הכוכבים" – שחלקה עם "חולית" ועם יצירות מד"ב נוספות דמיון שגרם להרברט, יחד עם מספר מעמיתיו, לייסד אגודה היתולית בשם "אנחנו גדולים מכדי לתבוע את ג'ורג' לוקאס".
אחת הדוגמאות המובהקות להשפעה מספקת "משחקי הכס" – יצירה שאומנם מתרחשת בעולם פנטזיה, אך חבה ל"חולית" הרבה מתיאוריה המפורטים של האינטריגות הרצחניות בחצרות בתי האצולה, כמו גם את הנכונות להרוג את גיבוריה ללא יותר מדי טקס. "יש לה את ה-DNA של 'חולית'", אישר בזמנו הסופר ניל גיימן, מעריץ ותיק של יצירתו של הרברט.
וישנה גם הרפתקת המד"ב המדברית "סטארגייט" מ-1994, שהזניקה זיכיון מדיה משלה ושדדה מ"חולית" בלי בושה, וסרט הפולחן הנפלא "פחד עד מוות" (Tremors) מ-1990, ששולח את גיבוריו להילחם בתולעי ענק המזדחלות תחת אדמת המדבר. הדים נוספים להשפעה של "חולית" תמצאו בעבודותיו (בעיקר המוקדמות) של מאסטר האנימציה היפני הייאו מייזאקי ב"מסע בין כוכבים" (הדמיון בין גזע הוולקנים למסדר בנות הגשרית), במשחק המלחמה הפופולרי שהפך לזיכיון מדיה Warhammer 40,000, בסדרת הפנטזיה האהובה "כישור הזמן" של רוברט ג'ורדן (העיבוד הטלוויזיוני שלה יעלה בקרוב באמזון פריים), ובעוד שלל יצירות ז'אנריות.
"חולית" – טריילר
(האחים וורנר)
השבוע מגיע אלינו "חולית" למסך הגדול, הפעם מבית היוצר של הבמאי הקנדי דני וילנב, שכבר התמודד עם נכס מד"ב מיתולוגי כשביים את "בלייד ראנר 2049", המשכון לקלאסיקה האלמותית של רידלי סקוט מ-1982. זו כמובן לא הפעם הראשונה שבה נעשה ניסיון לתרגם את האפוס של הרברט למסך הגדול – או הקטן. ב-1984 יצא "חולית" של דיוויד לינץ', פרויקט שאפתני, מרהיב ומרתק למרות אינספור פגמיו, שנכשל קשות כשעלה על המסכים. לינץ' הביא נגיעה פרוורטית מבורכת לסיפור, תיאר את הנבל ובני ביתו, הברון הארקונן ואחייניו, בגרוטסקיות מחליאה שעליה הרברט רק רמז בספרו, וברא עולם בארוקי מסעיר של תככים ומזימות אינטר-גלקטיות. אבל מפיק הסרט דינו דה לורנטיס השתלט עליו, ערך אותו מחדש יחד עם בתו רפאלה, ושחרר לאקרנים גרסה סופית מבולגנת ונמהרת.
"חולית" 1984 - טריילר
בתחילת שנות האלפיים הפציעו בטלוויזיה צמד מיני-סדרות בשם "חולית של פרנק הרברט" וההמשכון "ילדי חולית" שזכו להצלחה סבירה, וב-2013 יצא הסרט התיעודי "חולית של חודורובסקי", שתיאר את ניסיונו המפורסם של במאי הפולחן הצ'יליאני אלחנדרו חודורובסקי להרים עיבוד קולנועי לספר בשנות ה-70, עם חזון אוונגארדי, קאסט חלומות (כולל אורסון וולס, מיק ג'אגר וסלבדור דאלי), וצוות מדהים (ה.ר.גייגר והאמן הצרפתי הגאון מוביוס על עיצוב התפאורה והדמויות, פינק פלויד על הפסקול).
אבל מה הן בעצם הסיבות לאובססיה הנמשכת הזו ליצירה שנכתבה לפני יותר מ-56 שנה? איך קרה ש"חולית" הפך לאחד מספרי המד"ב המשפיעים ביותר, עם אימפקט שמורגש עד היום? מה גורם לקולנוענים נחשבים כמו וילנב – או חודורובסקי, או דיוויד לינץ' – לנהות אחריו למרות האתגרים העצומים הכרוכים בעיבוד העלילה הדחוסה, המורכבת ועתירת הפרטים של הרברט? מה הוא בעצם הסוד של "חולית"?
תן לשים ת'ראש על דיונה
בסוף שנות ה-50 יצא פרנק הרברט לתור את הדיונות החוליות שבאזור החוף באורגון, ארצות הברית. הסיבה? הרברט, עיתונאי פרילנסר עם עניין באקולוגיה, תכנן כתבה מגזינית על תוכנית של משרד החקלאות האמריקני: לייצב את החולות הנעים תמידית באמצעות שתילת עשב חופים מזן אירופי.
כתבה לא יצאה מזה, אבל אובססיה – כן. הרברט החל לתחקר מדבריות וציוויליזציות מדבריות, ומזג לתוך הסיפור שהחל מתהווה במוחו את עניינו במערכות אקולוגיות מהונדסות, מיסטיקה מזרחית, זן-בודהיזם ודמויות בעלות מאפיינים משיחיים כמו ת.א.לורנס, הקצין הבריטי שהפך לדמות בולטת במרד הערבי של 1916-1918, והיה גיבור הסרט "לורנס איש ערב" של הבמאי דיוויד לין.
התוצאה הייתה סיפור המתרחש בקיסרות גלקטית כעשרת אלפים שנה בעתיד, ומתאר חברה פיאודלית המונהגת על ידי בתי אצילים – כל בית שולט על פלנטה או יותר. רק פלנטה אחת – אראקיס שמה – עוברת מבית אצולה אחד לשני, מאחר ובאראקיס המדברי והצחיח נמצא המשאב החשוב ביותר בגלקסיה: סם המרקוח, ממכר ביותר וחיוני למסע הבין כוכבי, ולפיכך מהווה את הבסיס שעליו נשענת האימפריה הגלקטית. עכשיו הגיע התור של בית אטראידיס האצילי לאייש את אראקיס, להפיק את המרקוח יקר הערך ולקצור את הרווחים (תוך כדי הפניית חלק הארי שבהם לקיסרות, כמובן). אלא שבית הארקונן האכזרי, שאמור לפנות את מקומו לבית אטראידיס, לא יעשה זאת בנקל – ופול אטראידיס, בנו הצעיר של הדוכס לטו, מנהיג בית אטראידיס, מוצא את עצמו נס מכוחות ההארקוננים על הפלנטה העוינת, המלאה בתולעי ענק השועטים מתחת לחולות. שם הוא מתחבר לדררים (Fremen, במקור), תושביו המקוריים של אראקיס שחיו תחת שלטון האימים של בית הארקונן, ומצטרף למרד המתהווה. אך בהדרגה, פול מגלה את ייעודו האמיתי – והקרב על אראקיס מתברר כאחד שתוצאותיו ישנו ללא היכר את הגלקסיה כולה.
חמש שנים נדרשו לתהליך הכתיבה, וכשסיים, פרסם הרברט שתי נובלות במגזין המד"ב האמריקני הנחשב אנלוג, בין 1963-1965. אבל זה לא הספיק לו: הרברט רצה שסיפורו יפורסם בפורמט של רומן, ולפיכך איגד את הנובלות לספר אחד, אותו החל להציע להוצאות הספרים. יותר מעשרים הוצאות סירבו לפני שאחת, הוצאה קטנטונת מפילדלפיה בשם ספרי צ'ילטון, שעד אז התמחתה בעיקר במדריכי תחביבים למיניהם, נעתרה. בדיעבד, הסתבר שזו הייתה החלטה לא רעה.
באוגוסט 1965 יצא "חולית" לחנויות הספרים, אך ההצלחה לא הייתה מיידית. המבקרים, ברובם, שיבחו, אבל המכירות לא שיקפו את זה. ב-1966, שנה לאחר יציאתו של הספר, זכה הרברט בפרסי הוגו ונבולה, הפרסים הנחשבים ביותר בסיפורת המד"ב – ושם החל להתגלגל כדור השלג. אולם הפולחן האמיתי סביב הרומן החל בשנות ה-70, בעיקר בקרב שאריות תנועת תרבות הנגד של שנות ה-60, שהתחברו לרעיונות הטרנספורמציה האקולוגית, היסודות המיסטיים והפסיכדליים, גבולות התודעה האנושית ועלילת המרד האנטי ממסדי שהרברט הציג בו. במהלך העשור ואחריו הספר תורגם לשלל שפות, ומכר עד היום כ-20 מיליון עותקים – מספר כמעט בלתי נתפס בסיפורת הז'אנרית, מה שמכתיר אותו ככותר הנמכר ביותר בהיסטוריה של ספרות המד"ב.
בשנים הבאות, רתם הרברט את המומנטום ליצירת חמישה המשכונים – "משיח חולית" (1969), "ילדי חולית" (1976), "הקיסר האל של חולית" (1981), "כופרי חולית" (1984) ו"בית הלשכה חולית" (1985). אף אחד מהם לא התקרב ל"חולית" במונחי הצלחתו והשפעתו על יצירות אחרות, אולם כולם מקשה אחת של סיפור אחד, אפי לחלוטין, שנמשך למעלה מאלף שנים.
עולם גדול מופלא
יותר מעשור לאחר מותו של הרברט ב-1986, הרים את הכפפה בנו בראיין הרברט, שיחד עם סופר המד"ב קווין ג'יי אנדרסון החל במפעל מונומנטלי של הרחבת העולם שברא אביו: בין 1999 ל-2016 פרסמו השניים 14 רומנים המתרחשים ביקום של "חולית", ביניהם המשכים ישירים ליצירתו של האב, כמו גם פריקוולים המתארים את האירועים שהובילו לאלו שמגולל "חולית" המקורי. אבל הרברט האב עשה להם עבודה קלה: אחת מהסיבות המרכזיות להצלחתו ארוכת השנים של הספר טמונה בבניית העולם המדוקדקת שלו, ובעיקר במיתולוגיה המסקרנת שבה הרברט רק נגע ב"חולית" והמשכיו, כר פורה לפיתוח נמשך.
קחו, לדוגמה, את המסדר העתיק והמסתורי בנות גשרית, שבמשך יותר ממילניום פיקח על תוכנית השבחה גנטית על מנת לייצא את "קפיצת הדרך", השלב הבא באבולוציה האנושית. הרברט מציג את המסדר דרך מספר גיבורות, ביניהן ג'סיקה אטראידיס, אמו של פול אטריאידיס – גיבור הרומן. אולם הוא בורר בקפידה את האינפורמציה שהוא חושף על המסדר ומניעיו המסתוריים, ומותיר לקורא הרבה מקום לספקולציה באשר לפרטים השונים, בטקטיקה שיוצרת סקרנות ורק שואבת אותך יותר פנימה. גם בהמשכים – כולל אלו שעסקו ספציפית בבנות הגשרית, כמו "בית הלשכה חולית" – רב הנסתר על הגלוי.
וקיימת גם הקיסרות הגלקטית שברא הרברט עבור "חולית", בראשות הקיסר הנכלולי שדאם הרביעי לבית קורינו. קודמיו שלטו על הגלקסיה במשך כעשרת אלפים שנים, אחרי משבר גלקטי שנקרא "הג'יהאד הבאטלריאני", במסגרתו נלחמה האנושות במכונות שקמו עליה (מה שהוביל לאיסור החמור על יצירת מכונות "חושבות" ברחבי הגלקסיה). אך ב"חולית" האירוע המדובר הינו הערת אגב, פרט היסטורי קטן שמעשיר את העולם שברא הרברט ועוזר לבסס את ההיסטוריה שלו עבור הקורא (הרברט ג'וניור ושותפו אנדרסון קפצו על המציאה וב-2002 הוציאו את "חולית: הג'יהאד הבאטלריאני", שמרחיב את הנושא).
"חולית" מלא במיתולוגיה ובהיסטוריה, דרמות שהתרחשו בעבר הקרוב או הרחוק על פלנטות כאלו ואחרות, הובילו בעקיפין או באופן ישיר לאירועים המתרחשים ברומן, ומבססים עבור הקורא עולם עצום מימדים שקשה לא לשקוע לתוכו. בניית העולם הזו הפכה לאלמנט מרכזי בהיקסמות הנמשכת מ"חולית" כבר יותר חמישה עשורים.
ומן הסתם, הפוטנציאל הקיים שבו ממשיך להצית את דמיונם של האולפנים ההוליוודיים, שבשנים האחרונות, לאור התחרות העזה בעולמות התוכן, תרים אחר כל בדל של IP (Intelectual Property, קניין רוחני), וביתר שאת. לפי הדיווחים, חברת ההפקות לג'נדרי שפכה 165 מיליון דולר על העיבוד של וילנב לרומן, וניתן להניח בוודאות שמטרתה לא הייתה רק הסרט והמשכו ("חולית" של וילנב מכסה רק כחצי מהרומן המקורי, אולם טרם הוכרז סרט המשך רשמי), אלא כל טיפה של תוכן שניתן יהיה לחלוב ממנו בעתיד, ולא רק בפלטפורמה הקולנועית. בראיין הרברט וקווין אנדרסון כבר הוכיחו עד כמה אפשר לרוץ עם זה, ולאן.
משיח שקר?
לעושר הרעיוני של בניית העולם של "חולית" מצטרף גם העושר התמטי שהוא מציע – מגוון של השפעות, נושאים ורעיונות שהתגלו כרלוונטיים להפליא גם בחלוף יותר מחצי מאה, ומהווים נדבך נוסף בפופולריות הנמשכת של הרומן. החברה הפיאודלית של "חולית", למשל, משקפת בנאמנות מבנים תאגידיים מודרניים, וכנ"ל לגבי ניצול הילידים בארצות הבלתי מפותחות שבהן התאגידים הללו עושים את הונם. התמה האקולוגית הברורה של הרומן, שדן בין היתר באפשרות של הארצת הפלנטה והמחיר שיגבה תהליך שכזה, שרירה היום יותר מאי פעם.
וקיים גם הדיון שמציע הרברט בדבר אימפריאליזם וגורלו הבלתי נמנע - להסתיים בשפיכות דמים שתוליד אימפריה חדשה והרסנית לא פחות - יחד עם ניתוחו את הפתולוגיה של צמיחת דת חדשה, והאופן המורכב, התקדימי, שבו טיפל בתבנית הקלאסית של "מסע הגיבור".
כוונותיו של פול - שנאבק לשחרור עמו החדש משלטון דכאני זר – טובות ונאצלות, אולם במובנים רבים, תוצאותיהן הרות אסון. הרברט בוחן את גיבורו באמביוולנטיות מרתקת, מתוך פריזמה ביקורתית על קולוניאליזם ורעיון "המושיע הלבן", שמגיע ומנהיג את המון חומי-העור המדוכאים לניצחון וחירות. למהלך הזה, מוצדק מוסרית לפחות בתחילתו, מתברר שיש מחיר כבד – לגיונות הדררים של פול הופכים לכוח ג'יהאדיסטי פנאטי שיוביל לשפיכות דמים בקנה מידה גלקטי עצום. ב-1979 אמר הרברט: "השורה התחתונה של 'חולית' היא זו: היזהרו מגיבורים".
אבל פול, שניחן גם בראיית העתיד, חולק עם יוצרו את הדילמה המוסרית הניצבת בפניו. אם נחזור ל"שר הטבעות", הוא איננו פרודו באגינס, מכיוון שמבחינתו של פול, הכחדת הרוע האולטימטיבי לא תוביל לשיבה הביתה ושלום ושלווה, אלא עתידה לפתוח את הדלת למשהו מצמית לא פחות. הדיון המרתק שנוצר מהתחבטותו הופך את הסיפור, למרות יסודותיו המיתיים, למודרני בתכלית – ובהתאם, לרלוונטי גם בחלוף השנים. בספר הבא בסדרה, "משיח חולית", הדילמה של פול רק מתחדדת – והוא הופך לגיבור טראגי, לכוד בגורלו המתהווה ומנהל בעל כורחו מלחמת דת גלקטית מדממת.
אבל בסופו של דבר, הנהייה ארוכת השנים אחר "חולית" נובעת בראש ובראשונה מכוחו של הרברט כמספר סיפורים. מתחת לתמות המרתקות ולנקודת המבט האמביוולנטית נשען הרומן על רגליה היציבות של אופרת חלל – סיפור סוחף עם דמויות גדולות מהחיים המגולל מאבק מיתי של טוב נגד רע ומלא באקשן אפי. בניית העולם המדוקדקת של הרברט הכניסה את קוראיו לתוך הסיפור – אולם טיפולו באלמנטים של הז'אנר יצר חוויה שהותירה בהם את רישומה, וממשיכה לקסום למיליוני מעריצים חדשים יותר מ-50 שנה לאחר שנוצרה.
