סופרת הילדים גליה עוז מוציאה ספר אוטוביוגרפי ובו היא כותבת כי אביה עמוס עוז, חתן פרס ישראל לספרות, התעלל בה בילדותה. "בילדותי אבא שלי הכה אותי, קילל והשפיל. האלימות הייתה יצירתית: הוא גרר אותי מתוך הבית וזרק אותי על המפתן בחוץ. קרא לי טינופת. לא איבוד עשתונות חולף ולא סטירת לחי פה ושם אלא שִגרה של התעללות סדיסטית. הפשע שלי היה אני עצמי, ולכן לענישה לא היה סוף. היה לו צורך לוודא שאשבר", כותבת עוז בפתח הספר.
בספר, שנקרא "דבר שמתחפש לאהבה", מוסיפה עוז: "הספר הזה הוא עליי, אבל אני לא יחידה. בתים כמו הבית שבו גדלתי צפים איכשהו בחלל, הרחק מהישג ידם של עובדים סוציאליים, מחוץ לטווח ההשפעה של מהפכות כמו מי טו, בלי להשאיר סימן ברשתות החברתיות. מסויטים ומבודדים, הם מצפינים בחוכמה את הסודות שלהם כמו ארגוני פשיעה. כדי לכתוב על זה אין לי ברירה אלא להתגבר על האילמוּת והחשאיות, על ההרגל לשמור הכול בבטן ועל הפחד מה יגידו. אני לא באמת מתגברת, כמובן. אבל אני כותבת".
גליה עוז אף טוענת כי בשלבים מאוחרים יותר בחייה, אביה נהג להפיץ השמצות שקריות על אודותיה, בניסיון להשתיק אותה: "אנשים מבוגרים יודעים, פחות או יותר, מה הופך דיבה לעבירה פלילית בספר החוקים, אבל רק מי שנפל קורבן להטרדה, לחרם, לבריונות ברשתות החברתיות או לקשר קרוב עם פסיכופת יוכל להבין איך לשקר מכוּון מטרה יש כוח להתביית על אדם ולהרוס אותו, פשוטו כמשמעו. לא כמעט, לא אולי, לא בערך, לא בכפוף לפרשנות".
גליה עוז היא כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, פרס דבורה עומר ועיטור הפנקס, וספריה תורגמו לשפות שונות. אביה עמוס עוז, מהסופרים המשפיעים והמצליחים ביותר בישראל, הלך לעולמו בשנת 2018 לאחר שחלה בסרטן.
